לא יהיה מוגזם להגיד שצופי החדשות בישראל מכורים ליונית לוי. המגישה האייקונית הפכה להיות כל כך מזוהה עם מהדורת החדשות וזה מתבטא בסקרים, בביקורות טלוויזיה ותקשורת, וגם בנתוני הרייטינג. כיצד העיתונאית הצעירה שהתחילה ככתבת מן המניין הפכה לפנים של ההגשה בישראל?
יונית לוי נולדה בירושלים, ובגיל ארבע עברה עם משפחתה לשיקגו וללוס אנג'לס שבארצות הברית, במסגרת שליחות של אביה. בגיל שמונה שבה המשפחה לישראל והתגוררה בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. לוי שירתה בגלי צה"ל ככתבת וכעורכת חדשות החוץ, וגם הייתה מגישה מחליפה בתוכנית "מה בוער". לאחר השחרור למדה לתואר ראשון בהיסטוריה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית ותואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.
לאחר תפקידיה ברדיו עברה לחדשות ערוץ 2 והייתה עורכת חדשות החוץ ומגישה. החלה בעבודתה בטלוויזיה לראשונה בשנת 1999, כאשר דיווחה על מלחמת קוסובו מגבול המדינה. הגישה מבזקי חדשות קצרים בכל שעות היממה והייתה אחראית על מבזק החדשות הרחב ב"אולפן שישי". בנוסף, מונתה לעורכת המשנה של המהדורה המרכזית.
במהלך שנותיה כעיתונאית עסקה לוי באופן נרחב בסיקור הנעשה בארצות הברית. בין היתר סיקרה את פיגועי 11 בספטמבר, באותו העשור הספיקה לראיין שלושה נשיאים בארצות הברית: ברק אובמה (פעמיים) בעודו מכהן, ג'ורג' ווקר בוש בעודו מכהן וביל קלינטון לאחר סיום תפקידו. בין הראיונות הבולטים שערכה היו הריאיון עם ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר (יחד עם אודי סגל), בנוסף בשנת 2013, ראיינה באיטלקית את ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני. בשנת 2016 ראיינה את ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב.
לאחר המעבר בשנת 2002 של מיקי חיימוביץ' לערוץ 10, מונתה יונית למגישת המהדורה לצד גדי סוקניק. את המהדורה הראשונה שלה הגישה ב-15 בדצמבר 2002. באוגוסט 2007 הודיע סוקניק על פרישתו מהגשת המהדורה המרכזית. בתחילה חיפשו מחליף שישב לצדה של לוי במקום סוקניק, אך לבסוף הוחלט להשאיר את לוי כמגישה יחידה במהדורת החדשות, וחברת החדשות הפסיקה את קונספט ההגשה הזוגית.
כחלק מהתחקות אחר סוד ההצלחה שלה, אפשר להגיד שיונית אימצה שפת טלוויזיה מיוחדת משלה, כמו הנחת המרפק על השולחן והפניית הראש כלפי מטה בשאלות למרואיינים. צדק העיתונאי איתי זיו שאמר, "הרי אתם לא מדמיינים אותה בארוחת ערב, מעל סלט וקוטג', מנהלת את עצמה כך: 'מאמי, כבר דיברנו על זה (שליחת מרפק רחב והישענות קדימה על שולחן האוכל). א-ני! (כף יד צמודה במאונך לשולחן), לא מו-כנה! (כף יד אנכית, מכה קלות בשולחן), ל-בוא! (עוד מכה קלה) למנגל הזה! (פאוזה. המתנה לתשובה. רכינה-פלבול-הנהון)'."
יונית לוי יחד עם ניב רסקין בשירותם בגלי צה"ל (צילום מתוך חדשות הבוקר, קשת 12)
למרות הביקורות שחטפה במשך השנים והכינוי "מלכת הקרח" שהודבק לה, על פי סקר שערכה חברת Millward Brown בעבור TheMarker בשנת 2009 ופורסם בתום מבצע עופרת יצוקה, יונית לוי נתפסה כמגישה האמינה ביותר, עם 8% מהקולות (בפער קטן מהמדורגים במקומות השני והשלישי בסקר, יעקב אילון ורוני דניאל עם 7% כל אחד).
יונית מרגישה מחויבת למקצוע שלה, עד כדי כך שבאוקטובר 2011, היא קטעה את ירח הדבש שלה על מנת לשדר את חזרתו של גלעד שליט, והגישה את משדר הבוקר המיוחד בשעה 7:00 ואת המהדורה המרכזית בערב. ביום חתונתה של לוי בשבוע לפני, פורסמה העסקה לשחרור גלעד שליט, וחלק מהכתבים שנכחו בחתונה עזבו אותה בעקבות ההודעה.
כמו כל איש תקשורת גם ליונית קרו מספר תקריות שהיא היתה מעדיפה לשכוח. בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, יונית קטעה את שרת החוץ ציפי לבני בהינף יד מבטל במהלך ריאיון שערכה עימה במהדורת החדשות. לבני החלה להשיב לשאלה של יונית ונקטעה באמצע דבריה, בתוספת אותו נפנוף יד. שרת החוץ נותרה פעורת פה. בעקבות תלונות שקיבלה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על הזלזול שהפגינה לוי כלפי לבני, ולאחר בדיקה הועבר הטיפול בנושא לחברת החדשות – שהחליטה כי לוי תתנצל בפני לבני על התנהגותה. לוי התנצלה טלפונית בפני לבני, שמצדה אמרה שההתנצלות התקבלה לשביעות רצונה.
תקרית מעניינת היתה בספטמבר 2018 אז ישבה יונית לראיין את מוניקה לווינסקי לאחר הרצאה שנשאה האחרונה. כשלווינסקי נשאלה על ידי לוי האם היא מצפה להתנצלות אישית מהנשיא קלינטון, השיבה: "אני מצטערת, לא אוכל לעשות את זה" ועזבה את הבמה. לאחר מכן הבהירה לווינסקי כי לוי הפרה את הסיכום המוקדם שלא יישאלו שאלות בנושא. התקרית סוקרה בתקשורת העולמית.
