עולם הפרסום עבר מהפכה דיגיטלית וממשיך להשתנות ולהתפתח לנגד עיננו, אבל לא בגלל שהנרטיב של הפרסום השתנה במהותו, אלא מפני שעידן הדיגיטל מביא עמו גל צונאמי של פרסומות, הרבה מעבר ליכולת ההכלה של המוח האנושי ומי שלא בולט מספיק פשוט יטבע בים המסרים.

עד עידן הדיגיטל (או כפי שאני קורא לו עידן הצונאמי) היה נכון לומר שהאמיצים הם אלו שמייצרים פרסומות בולטות ופורצות דרך, אך באופן פרדוקסלי היום בעידן הצונאמי המפרסם צריך להיות ממש אמיץ כדי להסתכן בלבזבז את תקציב הפרסום שלו על פרסומות ומהלכי פרסום רגילים ולא מספיק בולטים שאף אחד לא יבחין בקיומם.

אם אי שם בשלהי המאה הקודמת טרום העידן הדיגיטלי נחשפנו לעשרות פרסומות ביום במספר ערוצי מדיה בודדים, היום בעידן הצונאמי אנו נחשפים למאות מסרים פרסומיים  בשעה ולאלפי מסרים פרסומיים ביום באין ספור פלטפורמות וערוצי פרסום אופליין ואונליין בפרלליות אינסופית.
בעוד שבתחילת המאה שעברה די היה להעלות את הפרסומת שלך כדי שיבחינו בה, בעידן הצונאמי, אם הרעיון שלך לא מספיק בולט, דיגיטלי ככל שיהיה, אף אחד לא יבחין בקיומו והאפשרות הגרועה מאוד של לא לפרסם כלל, טובה בהרבה מהאפשרות לכלות את תקציב הפרסום על קמפיין לא מספיק בולט.

Please arrest me, הוא בדיוק קמפיין מהסוג הזה, שנועד להעלות את המודעות בהודו לקידום החוק למניעת אונס נשים על ידי בעליהן. במסגרת הקמפיין עיתונאי חוקר ניגש לתחנת משטרה מקומית ומדווח על אונס אכזרי שעברה אשתו, כשהוא מעיד על עצמו כמי שביצע את האונס ואף מגיש את ידיו אל השוטרים כדי שיאזקו אותו, אך השוטרים במקום לעצרו משלחים אותו בחזרה לביתו לאחר שמציינים בפניו שאין חוק בהודו המונע זאת ממנו. בעקבות המהלך והבאזז התקשורתי הרחב חומת ההתעלמות והאטימות של השלטונות נפרצת ולראשונה מוגשת הצעת חוק למניעת אונס נשים על ידי בעליהן אשר מגיעה עד לפרלמנט ההודי.

מהלך פרסום סופר בולט נוסף הוא ה'וופר המעביש' של 'ברגר קינג' שמסיים את סיבוב ההופעות עטור הפרסים שלו בכל הפסטיבלים בעולם ומככב גם בפסטיבל לונדון. בשלוש השנים האחרונות הסירה ברגר קינג 8,500 טון של חומרים משמרים מלאכותיים ברחבי העולם ממוצריה וכדי לשלוח מסר חשוב לתעשיית המזון המהיר, ברגר קינג משיקה את ה-Moldy Whopper, 'הוופר המעביש', שמציג את הוופר האייקוני שלה נרקב ומעלה עובש במשך תקופה של 35 ימים על מנת להדגיש שהמזון שלהם נטול חומרים משמרים. הקמפיין כל כך בולט עד שמצליח להשיג חשיפה תקשורתית בשווי מדיה של 8.4 מיליארד דולר ולהביא לעליית מכירות של בורג קינג ב-14%, ובאופן פרדוקסלי דווקא הצגתו של המבורגר מעביש לראווה גורמת לעלייה בתפיסת המרכיבים הבריאה של בורגר קינג ב- 88%.

גם איקאה ממשיכה באסטרטגיית 'פרסום הצונאמי' הבולט שלה בכל מקום שנמצאת על הגלובוס, והפעם לרגל אירוע ההשקה של חנות הדגל השנייה שלה בדרום דובאי, איקאה מתגמלת את הקונים שלה על כל זמן הנסיעה שהרחיקו עד לחנות הרשת הצפונית, ומאפשרת להם להמיר את דקות הנסיעה בכסף אמיתי באמצעות מפת גוגל שמתעדת את המסלולים שעברו בדרך אליה. איקאה הופכת לראשונה את הביטוי 'זמן זה כסף' לדבר עצמו ומאפשרת לקהל לקוחותיה הנאמן לרכוש באמצעותו את מוצריה השונים ובכך מביאה ל- 30% עלייה בתנועה אליה ביום ההשקה.

לסיום קמפיין מבריק ופורץ דרך תרתי משמע על מדרכות קוויבק שבקנדה עבור חברת ביטוח רכב שביקשה לקדם נסיעה איטית ובטוחה בשעות בהן עושים התלמידים את דרכם לבית הספר. במסגרת הקמפיין הוצב רדאר מהירות על גבם של התלמידים אשר מדד את מהירות הרכבים ברגע שהם מתקרבים לעברם, ובכך הפך את הילדים עצמם לתמרורי מהירות חיים. למרות שהמהלך מקומי ונעשה באפס תקציב מדיה הוא כל כך בולט ופותח את כל מהדורות החדשות ברחבי קנדה.

לסיכום ארבעה קמפיינים שונים, מקמפיינים קמעונאיים מסחריים ועד לקמפיינים חברתיים סביבתיים, כאשר כל קמפיין מקדם נושא אחר בערוצי מדיה ובתקציבים שונים לחלוטין, אך לכולם מכנה משותף אחד שלא קשור כלל לעידן הדיגיטל, אלא לעידן הצונאמי, עידן שבו אם הקמפיין שלך לא מספיק בולט אף אחד לא באמת ישים לב לקיומו.

הכותב: אורן מאיר, בעלים ומנהל קריאייטיב ראשי של משרד פרסום אדיקט ישראל, שופט פרסום ומרצה לחשיבה יצירתית ופורצת דרך