פרויקטים
"נעשה סדר בתחום פרוץ": האדריכלית רותי שרת על פסק הדין שמסעיר את ענף הנדל"ן
המחוזי בחיפה קבע כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר במבנים של ארבע קומות ומעלה, בעוד מהנדסים יורשו לעשות זאת רק במבנים פשוטים יותר. מנכ"לית פורום שרת, מנתחת את ההשלכות וקובעת: "מדובר בבשורה גדולה לרשויות המקומיות, לתושבים ולאדריכלים"
מי רשאי להגיש בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.
פסק הדין הוא תוצאה של עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על ידי קבוצת מהנדסים והנדסאים – זאת על רקע החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה מספטמבר אשתקד, לפיה רק אדריכלים יוכלו להגיש בקשות להיתרים כעורכים ראשיים, בעוד מהנדסים והנדסאים לא יורשו לעשות כן. לטענתם, החלטת הוועדה המקומית פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, והיא התקבלה ללא בסיס ראוי וללא כל התראה, ומבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את עמדתם. עוד הוסיפו העותרים כי "ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות גם כיום הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסי בניין והנדסאים כעורכים ראשיים".
מנגד, הסבירה הוועדה המקומית בחיפה כי היא אינה הכתובת לטענות, היות והיא "רק מיישמת את הנחיית רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה והתעשייה, שהוא הגוף המוסמך לעניין. על העותרים היה לפנות אליו וכן אל מנהל התכנון בפנייה מוקדמת, ומשלא עשו כן – לוקה העתירה באי מיצוי הליכים ולכן יש לסלקה על הסף".
בעקבות הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ואיגוד מהנדסי ערים בישראל, בקשות להצטרף כצד להליך. בית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, אליה צורפו כמשיבים מינהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל (צילום דוברות הרשות השופטת)
השופטת שרון נתנאל קיבלה את העתירה באופן חלקי. היא ציינה בפסק הדין כי הוועדה המקומית בחיפה לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה ופרשנות שונה מזו שניתנה על ידה במשך שנים, ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר. עם זאת, דחתה השופטת את עיקרי טענות העותרים, והציגה פסיקה תקדימית עקרונית לנושא.
בהכרעתה לא חסכה השופטת שרון נתנאל ביקורת מרשם המהנדסים והאדריכלים: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא עד כה, ולא דאג שיוצאו הנחיות מחייבות לוועדות התכנון".
עיצוב, אקוסטיקה, איכות
מהן המשמעויות של פסק הדין ועד כמה הוא עתיד לייצר גבולות גזרה ברורים? רותי שרת, אדריכלית ומנכ"לית פורום שרת – המספקת ייעוץ בתחום המקרקעין ושירותים הנדסיים ותכנוניים מגוונים למגזר המוניציפלי – מאמינה כי "מדובר בהחלטה דרמטית שעושה סדר בתחום שהיה פרוץ ולא מוגדר דיו".
מהן המשמעויות של פסק הדין ועד כמה הוא עתיד לייצר גבולות גזרה ברורים? רותי שרת, אדריכלית ומנכ"לית פורום שרת – המספקת ייעוץ בתחום המקרקעין ושירותים הנדסיים ותכנוניים מגוונים למגזר המוניציפלי – מאמינה כי "מדובר בהחלטה דרמטית שעושה סדר בתחום שהיה פרוץ ולא מוגדר דיו".
לדברי שרת, "למעשה, רשויות מקומיות לא יכלו עד כה לדרוש שרק אדריכלים יתכננו ויגישו בקשות להיתר, מהסיבה הפשוטה שהחוק לא מנע ממהנדסים לתכנן ולהגיש בקשות גם כן. מצב העניינים הזה יצר מציאות בה ברשויות מקומיות מסוימות גם מהנדסים נהגו להגיש בקשות להיתר כעורכים ראשיים. טוב שכעת השאלה סביב מי רשאי להוביל את התכנון, לשמש עורך ראשי ולהגיש בקשות להיתר, זכתה למענה חד משמעי".
"ברמה הפרקטית, המשמעות של פסק הדין היא החזרת האדריכלים לקדמת הבמה – הם האוטוריטה, כלומר הסמכות המקצועית בכל הנוגע להיבט התכנוני על כל המשתמע מכך", מדגישה שרת. "בסופו של דבר אדריכל הוא לא מהנדס ומהנדס הוא לא אדריכל, המקצועות הללו שונים בתכלית. אדריכל מתמקד בתכנון ובעיצוב, המהנדס בקונסטרוקציה – ומן הראוי לייצר הפרדה".
שרת מבקשת לחזור אחורה ומשרטטת את תמונת המצב לאורך העשורים האחרונים: "משנות ה-30 ועד שנות ה-50 האדריכלים נתנו את הטון. העניין משתקף בין היתר בסגנונות כמו הבאוהאוס או הסגנון האקלקטי, שהשאירו חותם משמעותי על המבנים שהוקמו באותה התקופה. משנות ה-60 ועד שנות ה-80, מהנדסים קיבלו את המושכות והאדריכלים נדחקו הצידה, דבר שתורגם כמובן גם לאיכות התכנון. בשנות ה-90, כשהחלו להקים מגדלים ומבני ציבור רבי קומות, שוב האדריכלים התבקשו להוביל – וזאת כחלק מההבנה שהחלה להשתרש בקרב הגורמים הפועלים בענף הבנייה באשר לחשיבות התכנון והעיצוב של המרחב הציבורי. יחד עם זאת, ראינו גם פרויקטים שבהם מהנדסים תכננו את המבנים, ואולי זה נבע מרצון של יזמים לקצץ בהוצאות ולחתוך את עלויות האדריכלים".
פרויקט מגורים בבנייה. "האדריכלים חוזרים לקדמת הבמה - הם האוטוריטה" (צילום פלאש 90/מרים אלסטר)
"צריך להבין", מחדדת שרת, "על אלמנטים חשובים כמו עיצוב ואסתטיקה אחראי האדריכל. פה טביעת האצבע שלו באה לידי ביטוי והיא גם זו שמעניקה למבנים ערך מוסף. התכנון האדריכלי שם דגש גם על הנראות החיצונית של המבנים וההשתלבות במרחב הציבורי, וגם על העיצוב בחללים הפנימיים של המבנים – כלומר מוענקת תשומת לב מקיפה לעיצוב החיצוני ולעיצוב הפנימי, כשהאחד לא בא על חשבון השני. כאשר אדריכלים מודרים מהגשת בקשות להיתר, המסר הוא שאיכות התכנון, האסתטיקה והעיצוב ממלאים לכל היותר תפקיד שולי".
"פסק הדין טוב לכל מי שהנראות במרחב בציבורי חשובה לו – יש פה בשורה גדולה הן לרשויות המקומיות, הן לתושבים והן לציבור האדריכלים", מסכמת האדריכלית שרת. "חבל שהיה צריך להגיע עד בית המשפט, אבל עכשיו אנחנו מביטים קדימה בתקווה שאיכות התכנון תהווה נדבך מרכזי בכל מבנה לו יוגש בקשה להיתר".
בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מקבלים גם כן את פסק הדין בברכה: "אין אכיפה כבר עשרות שנים ומי שנפגע הוא הציבור. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט, קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים, יכול להיות עורך הבקשה להיתר. התאחדות האדריכלים מובילה בשנים האחרונות את הסדרת התחום".
