פרויקטים
סולם ריכטר: סיפורו של המהנדס שהחליט להיות יזם
המהנדס נעם ריכטר נהנה מיציבות כלכלית וממשרה בכירה, אבל הרוח היזמית שבערה בעצמותיו, גרמה לו לצאת לדרך עצמאית – לבנות את עצמו מלמטה ולמזג בין שני הכובעים. היום הוא מוביל פרויקטים מורכבים באזורים הכי נחשקים בתל אביב, ומוצא את הזמן גם לשיט, טיולים ועידוד פעילות ספורטיבית בקרב בני נוער
על פניו נראה היה שהמהנדס נעם ריכטר נמצא בעמדה מצוינת: משרה בכירה בחברת נדל"ן גדולה, משכורת נאה ותנאים נוחים היו אמורים לסדר לו ראש שקט. אלא שדווקא אז, הוא החליט לשנות כיוון ולצאת לדרך עצמאית. "הרוח היזמית בערה בי", מספר ריכטר בראיון לאתר .ice "רציתי לצאת מאזור הנוחות ולהעביר אלי את המושכות באופן מלא. להגשים חלום מראשיתו ועד סופו, ולממש עד תום פוטנציאל של מבנים ופרויקטים – זו המהות מבחינתי כיזם ומהנדס. בשביל לממש את התשוקה הזו, הייתי מוכן גם לקחת סיכונים".
לא סתם משתמש ריכטר במילה "סיכון". המונח הזה מלווה אותו כמעט לכל אורך חייו הבוגרים – ומתלבש היטב גם על הסיטואציה שניצב מולה בראשית שנות ה-40 של חייו – ושהביאה אותו לשחרר את כל חסכונותיו בכדי להגשים הלכה למעשה את חלום היזמות.
"הייתי צריך להתחיל מאפס ולא כקלישאה – וזה היה קשוח", הוא מתאר. "ממשרה של מנכ"ל עם צוות עובדים שכפוף לו, פתאום נדרשתי לטפל בעצמי בכל היבט שקשור לעסק שבחרתי להקים. כשיש לך משפחה וילדים, ובשלב הראשון רק הוצאות ללא הכנסות, גם קנייה של ציוד משרדי מחושבת בקפדנות. בכלל, חייו של יזם מלווים בהרבה אי ודאות. עד שהפרויקט מושלם וניתן לסכם את שורת הרווח, יש הרבה מכשולים לצלוח. מי שמחפש יציבות, זה לא המקצוע בשבילו".
מה שבטוח, בפרספקטיבה של קרוב ל-15 שנה, ניתן כבר לומר שהסיכון שלקח ריכטר בהחלט השתלם. כבעלים של קבוצת בנין העיר הוא רוכש ומחדש בניינים באזורים הכי נחשקים בתל אביב, מוביל פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים – ובמקביל, גם יודע ליהנות מהחיים הטובים. הוא משלב בין משפחה לעבודה, בין ועדות תכנון ואתרי בנייה להפלגות וטיולים בישראל ומעבר לים, ואפילו מוצא זמן לעודד בני נוער לעסוק בפעילות ספורטיבית, לפתח את ענף הוקי הגלגליות ולשמש יו"ר ועד ההורים בבית ספר בו לומד בנו הצעיר.
הפרויקט בפינסקר 19. "כל המרכיבים ההנדסיים-כלכליים-שיווקיים מבוצעים IN HOUSE" (הדמיה אלכס לובימוב, באדיבות קבוצת בנין העיר)
מגשים חלומות
היזם שבונה היום באזור הכי מבוקש בארץ (ובין היקרים בעולם), בנה את עצמו מלמטה. הפתיח היה בשנת 2009 בהקמת בית בחיפה, שנמכר בסכום צנוע של 200 אלף שקלים, והמשיך ברכישת מגרשים והקמת בתים צמודי קרקע בכפר תבור. לאחר שמיצב עצמו כיזם מרכזי במועצה המקומית הפסטורלית וסביבותיה, הרגיש ריכטר בשל לפעול גם בעיר הגדולה.
היזם שבונה היום באזור הכי מבוקש בארץ (ובין היקרים בעולם), בנה את עצמו מלמטה. הפתיח היה בשנת 2009 בהקמת בית בחיפה, שנמכר בסכום צנוע של 200 אלף שקלים, והמשיך ברכישת מגרשים והקמת בתים צמודי קרקע בכפר תבור. לאחר שמיצב עצמו כיזם מרכזי במועצה המקומית הפסטורלית וסביבותיה, הרגיש ריכטר בשל לפעול גם בעיר הגדולה.
"האמנתי מאוד ביכולות שלי, אבל אם להודות על האמת, לא ממש ידעתי איך לשים יד על פרויקטים בתל אביב. טבילת האש שלי הייתה בתחילת העשור שעבר, במכרז של רשות מקרקעי ישראל בו נתקלתי, בנווה שרת. לא הכרתי את השכונה ולא את תל אביב, וחיפשתי מישהו שיכניס אותי לעניינים", הוא משחזר.
את הפונקציה הזו התבקש למלא מי שהיום הוא שותפו של ריכטר, היזם דודו מקייס. באותה התקופה עסק מקייס בתיווך פרויקטים ליזמים ודאג לספק את כל האינפורמציה הנדרשת על השכונה והאזור. אף שבסופו של דבר ההצעה שהגיש ריכטר לא זכתה במכרז, מכאן צמח החיבור עם מקייס שהוביל להקמת קבוצת בנין העיר ולגיבוש אג'נדה מקצועית שתבדיל את החברה משאר השחקנים בתחום. החזון: יצרת סטנדרט חדש של איכות ושירות במיזמי התחדשות עירונית, תוך איחוד כלל היכולות היזמיות, ההנדסיות, הכלכליות והשיווקיות תחת קורת גג אחת.
המבחן הראשון ליישום ה"אני מאמין" של הקבוצה, היה בפרויקט שינקין 30, ובהתאם למשנתו של ריכטר, בתהליך הביצוע נדרשה לא מעט תעוזה. "היעד שהנחה אותנו היה לייצר בניין שונה שלא ייראה כמו עוד בניין שגרתי ברחוב. מעבר להשקעה המיוחדת בעיצוב המבנה, מתוך שאיפה לייצר חניה ומחסן לכל דירה, החלטנו לרדת ממש אל בטן האדמה – לא דבר מובן מאליו בפרויקטים מהסוג הזה", מרחיב ריכטר. "לקחנו על עצמנו סיכון הנדסי והתמודדות עם תליית מבנים ומי תהום, אבל התוצאה הייתה שווה את המאמץ".
מבנה אחר שבו ידע ריכטר להביא את יכולותיו ההנדסיות, הוא זה שברחוב פינסקר 19 בלב העיר: "רכשנו בניין אקלקטי לשימור עם תכנון מוכן שביצע יזם אחר לתוספת קומות מתחת ומעל הקרקע. לאחר שבחנתי את התוכניות, מצאתי שניתן לייעל באופן משמעותי את תכנון תוספות הבנייה ולמזער את הסיכונים ההנדסיים שנדרשו כדי לבצע את הפרויקט", הוא מפרט. "עשינו תכנון חדש לחלוטין, הצלחנו להוסיף מטרים לשיווק, הטמענו לראשונה בארץ בנייה ירוקה בבניין לשימור והוצאנו את הפרויקט אל הפועל. הבניין כבר מאוכלס מזה כשנתיים".
"במיזם הזה באו לידי ביטוי באופן מלא היכולות לבחון, לתכנון, לבצע ולשווק פרויקט כשכל המרכיבים ההנדסיים-כלכליים-שיווקיים מבוצעים IN HOUSE", מבהיר ריכטר. "אנחנו בקבוצה יודעים מתי חשוב להשקיע זמן וכסף בתכנון נכון, ומתי כדאי להימנע מפיזור מיותר של כספים".
"כאשר היזם אוחז גם בכובע המהנדס, כל התהליך נראה אחרת", מדגיש השותף מקייס. "ההסתכלות היא הרבה יותר רחבה, ומאפשרת לנו לגשת גם לפרויקטים מורכבים שמחייבים פתרונות יצירתיים. נעם לוקח פיקוד כבר משלב התכנון הראשוני, מנטרל מוקשים פוטנציאליים, מסנכרן בין גורמי המקצוע השונים ומייעל את התהליך כולו. המשמעות היא גיבוש פרויקט איכותי תוך שמירה על המסגרת התקציבית ולוחות הזמנים – כשהמציאות מלמדת שבכל הפרויקטים שלנו עמדנו בכך. באופן אישי, אני רואה בו 'מגשים חלומות'. נעם מצליח לתרגם את התיאוריה למציאות".
נעם ריכטר. "החלום: להוביל כסקיפר מסע ימי לחציית האוקיינוס" (צילום באדיבות קבוצת בנין העיר)
סגירת מעגל
ריכטר, נשוי ואב לשלושה בנים, נולד בקיבוץ יפתח ומתגורר היום עם משפחתו בגבעת עדה. הוא למד הנדסה אזרחית בטכניון, כשמי שהכיר לו את התחום היה אביה של אשתו, מהנדס אזרחי בהכשרתו.
ריכטר, נשוי ואב לשלושה בנים, נולד בקיבוץ יפתח ומתגורר היום עם משפחתו בגבעת עדה. הוא למד הנדסה אזרחית בטכניון, כשמי שהכיר לו את התחום היה אביה של אשתו, מהנדס אזרחי בהכשרתו.
אל הג'וב הראשון, רכז פרויקטים בחברה למשק וכלכלה (חברת בת של השלטון המקומי) הגיע ריכטר בעקבות מודעה בעיתון – שם פיתח כישורים כלכליים, ניהוליים ואדמיניסטרטיביים שעוד ישרתו אותו בתחנות הבאות בקריירה. כשהרגיש שההנדסה בורחת לו מבין הידיים, עזב ומונה למנהל פרויקטים בחברת וקסמן גוברין (היום וקסמן גוברין גבע). בין היתר הוא ניהל את התכנון ופיקח על הקמת פרויקט מגדל המוזיאון בתל אביב – בעידן בו מגדלים ורבי קומות, כמו גם בנייה בתוך מי תהום, עוד היו חריגים בנוף העיר.
משם, המשיך ריכטר לקדנציה נוספת בחברה למשק וכלכלה, ואף מונה לסמנכ"ל. התחנה הבאה הייתה שיכון ובינוי, כשבחברת הנדל"ן שימש ריכטר בשני תפקידים: מנכ"ל חברת הבת, משאבי מים, שעסקה בתחום ניהול משקי מים; ומנהל פיתוח עסקי בתחום האנרגיה הסולארית.
"בין הגדרת התפקיד של מהנדס לעבודה שלי בפועל, המרחק היה גדול", מעדכן ריכטר. "ליבת העיסוק שלי כללה ממשקים עם רשויות מקומיות, לצד ניהול משאים ומתנים עם קיבוצים ומושבים, והחתמתם על זכות ראשונים להקמת פרויקטים של אנרגיה סולארית בשטחם. בנקודת הזמן הזו החלטתי לחשב מסלול מחדש ולהמציא את עצמי כיזם".
מאז, ריכטר לא מביט לאחור. בקבוצת בנין העיר הוא מקפיד על מינון מצומצם של פרויקטים, מתוך יעד ברור שלא להתפזר בין מיזמים ולהעניק לכל אחד מהם את תשומת הלב המרבית. הבחירה באיכות על חשבון הכמות, מאפשרת לריכטר לנתב את הזמן שלו גם לתחביביו הגדולים: הפלגות וטיולים בעולם, לצד קידום נוער בענף ההוקי גלגליות. "אני חולם להוביל כסקיפר מסע ימי לחציית האוקיינוס", הוא מתאר את האתגר הבא.
בגבעת עדה נחשב ריכטר לאחת הדמיות המזוהות עם הוקי גלגיליות וכיו"ר עמותת "מתגלגלים" הוא מסייע להפוך את הענף לאימפריה, לפחות בקנה מידה יישובי. "הכל התחיל מהבנים שלי, עידו, גיא ואלון", הוא מגלה. "שלושתם שחקני הוקי נלהבים גם היום. העמותה תומכת במועדון המקומי שבו כמאה שחקנים, וקבוצות מגילאי ילדים ועד בוגרים". אגב, בכובע המהנדס, הוביל ריכטר גם את בניית מגרש הגלגיליות בגבעת עדה, והוא מסייע לאיגוד הגלגליות הארצי בהקמת מגרשים נוספים ברחבי הארץ.
הרצון להציג לדור הצעיר של המהנדסים את האפשרות להרחיב את גבולות הגזרה של המקצוע ולשלב בין הנדסה ליזמות, הוא עוד עניין שבוער לריכטר לקדם. "חשוב לי להעביר את הידע והניסיון שצברתי לסטודנטים או למהנדסים בראשית דרכם. יזמות נדל"ן צריכה להיות מסלול לגיטימי ומובנה עבור מהנדסים אזרחיים, ובאופן אישי יהיה נחמד להשתלב כמרצה בלימודי ההסמכה של מהנדסים ולפתוח עבורם את המסלול הזה", הוא מסכם. "כמי שבעצמו למד בטכניון, מהלך כזה, ומעבר מכיסא הסטודנט לשולחן המרצה, יהווה עבורי גם סגירת מעגל מרגשת".
