בסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן, הוצגה הפגיעה הבלתי אחידה של משבר הקורונה בשוק העבודה בישראל וכן לענפים שהכי נפגעו.

על פי הסקירה, הפעילות הכלכלית לאורך רוב שנת 2020, וגם בתחילת 2021, הייתה כפופה להגבלות משמעותיות. הגבלות אלה, השפיעו באופן לא אחיד על ענפי הכלכלה השונים. הענפים שהושפעו באופן ישיר מהגבלות הריחוק החברתי, איסור ההתקהלויות ועוד, נפגעו באופן הקשה ביותר, ולמעשה גם בתקופות של הקלה בהגבלות, הפעילות בענפים אלה נותרה נמוכה מאוד.

מדובר בעיקר בענפי השירותים, ובראשם: שירותי אירוח ואוכל, אמנות, בידור ופנאי, שירותי ניהול ותמיכה ועוד. כפועל יוצא מכך, השיעור הגבוה ביותר של עובדים שהוצאו לחל"ת היה בענפים אלה. בנוסף, יש לציין שגם בענפים "עתירי עבודה", כגון: חינוך ומסחר וגם תעשייה, ישנו נתח משמעותי יחסית של עובדים בחל"ת, על אף ששיעורם אינו מהגבוהים. 

נרשמה עלייה חדה ביחס חוב/תוצר של ישראל בשנת 2020, אך הרמה נותרה לא גבוהה בהשוואה בינלאומית משבר הקורונה הכביד על הפרופיל הפיסקאלי של המשק המקומי. הצורך בתמיכות ממשלתיות נרחבות לצד פגיעה בהכנסות הממשלה, הביאו לגירעון שיא בראייה היסטורית בתקציב הממשלה, של 11.7% תוצר.

בהשוואה בינלאומית, הגירעון של ישראל היה גבוה יחסית לרוב המדינות המתקדמות האחרות, והתחזית ל-2021 היא עדיין לגירעון גבוה יחסית של כ-8%-9% תוצר. עלייה זו בגירעון, לצד התכווצות התוצר בשנת 2020, הובילו לעלייה חדה בחוב הממשלתי ביחס לתוצר.

על אף הגירעון הממשלתי הגדול ב-2020, היקף התמיכות הממשלתיות בישראל היה נמוך בהשוואה לממוצע המדינות המתקדמות (AE). זאת, גם כשמשווים את סך ההוצאה התקציבית (6.9% תוצר לעומת 12.7%) וגם את סך התמיכות החוץ תקציביות (2.9% לעומת 11.3%). ממצא זה, עשוי להסביר, לפחות באופן חלקי, את העובדה שעל אף שהירידה בתוצר של ישראל (עד כה) הייתה מתונה בהשוואה בינלאומית, הפגיעה בצריכה הפרטית בולטת לשלילה.

בנוסף, יש לציין שהרכב ביצוע התכנית הממשלתית בממוצע המדינות המתקדמות כלל רכיב משמעותי יחסית של הוצאה ל"שימור עובדים", בכדי למנוע ניתוק של המועסק מן המעסיק עקב הוצאה של עובדים לחל"ת ופיטורים, מרכיב שימור שלא קיים עד כה בפועל בתכנית הממשלתית בישראל.

כמו כן, שיעור הביצוע של הסעיפים שנוגעים לתכנית היציאה מהמשבר, עם "מאיצי צמיחה" ועידוד התעסוקה, הם סעיפי הוצאה נמוכים יחסית בתכנית הממשלתית בישראל. התפתחות זו, עלולה להקשות על מהירות תהליך היציאה של המשק ממשבר הקורונה, תוך סגירתו של פער התוצר בזמן הקצר ביותר.