ביציאתה של תכנית החומש הכלכלית לחברה הערבית לדרכה (2016), כתב משרד האוצר: "שילוב ופיתוח כלכלי של החברה הערבית היא מנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי וכן כלי לצמצם את רמת אי השוויון והפערים החברתיים" (ההדגשה במקור).

לפני כחודש, פורסם דוח בנק ישראל לשנת 2020 אשר הצביע על פגיעותה הכלכלית של החברה הערבית – טרום משבר הקורונה: הכנסתו הממוצעת של משק בית בחברה הערבית היא כמחצית מאשר בחברה היהודית; הכנסתם של 45% ממשקי הבית בחברה הערבית מציבים אותם מתחת לקו העוני; רק ב-29% ממשקי הבית שני ההורים עובדים (מעל 60% בחברה היהודית); מרבית האוכלוסייה הערבית עובדת בעבודות זמניות ועונתיות; בעוד משק בית יהודי חוסך מעל 4,000 שקל בחודש, משק בית ערבי מייצר חוב של כ- 1,600 שקל. ואז הגיעה הקורונה.

על פי בנק ישראל, בחברה הערבית, 26% צמצמו את צריכת המזון בזמן המשבר; כמחצית דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי. משבר הקורונה הבהיר את חשיבותן של תשתיות התקשורת למערכת החינוך. על פי הדו"ח, בעוד שבחברה היהודית ללא חרדים, 75% הינם בעלי נגישות גבוהה לתשתיות למידה מרחוק, בחברה הערבית 27% בלבד. נראה כי משבר הקורונה החריף את פערים בין החברות.

על פי הערכות הלמ"ס, הרכב האוכלוסייה בגיל העבודה (64-25) צפוי להשתנות, כאשר חלקן של אוכלוסיות ששילובן בשוק התעסוקה נמוך (ערבים וחרדים), צפוי לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לכ- 50% מכוח העבודה בישראל בסוף התחזית (2065). הממשלה, בעבר ובהווה, פועלת להתמודד עם אתגר שילוב החברה הערבית בכלכלת ישראל. בימים אלה עסוקה הממשלה בהכנות לתוכנית החומש הבאה.  

ועד ראשי הרשויות הערביות (בשיתוף עמותות שונות) פועל עם גורמי הממשלה בהכנות אלה. ארגון "צופן" הקימה ועדה ציבורית רחבה של אנשי מקצוע בכירים, יהודים וערבים, ובשיתוף "IATI " ארגון חברות ההייטק הישראליות וקרן אדמונד דה רוטשילד, שכרה את שירותי חברת דלויט לבניית תכנית מקצועית לשילוב החברה הערבית בהייטק.

בתוכנית האמורה נמצא, כי רק כ-3% מהעובדים בהייטק הם ערבים, בעוד חלקם באוכלוסייה- הוא מעל 20%; הפערים קיימים גם במיעוט סטודנטים בתחום, מספר יזמים וחברות סטארט אפ נמוך ביותר, ועוד.

אחד הקשיים הבולטים שעלו במסגרת העובדה על התוכנית הוא חוסר האמון בחברה הערבית בכך, שלימוד מקצועות ההייטק באוניברסיטאות יסלול את דרכם לעבודה בתחום. זאת בין היתר לאור ניתוקם מהמוקד החברתי של קהילת ההייטק הישראלית (8200 וכדומה). במסגרת הפתרונות המוצעים בתכנית: פעולות בתחום החינוך, הקמת מרכזי מצוינות, הכשרה טכנולוגית, תמריצים למעסיקים, שיפור תשתיות, הקמת מתחמי תעסוקה ועוד.

ההייטק הישראלי הוא מנוע צמיחה עיקרי במשק. ההכנסה הממוצעת בהייטק גבוהה באופן יחסי. ההייטק הינו קטר לפעילות כלכלית מקומית רבה אשר בכוחה לצמצם פערים באופן משמעותי. התכנית תיתן מענה גם לצרכי המשק, שכן "המחסור בעובדים מיומנים בהייטק - איום אסטרטגי על המשק" (מבקר המדינה,  מרץ 2021). יש מגמות שיפור. יש רצון בשני הצדדים. יש תוכניות מגובשות. האמון- הוא הדבק המחבר.

ואז הגיעו פרעות השבוע האחרון.
חובה עלינו לבנות אמון זה מחדש. החובה אינה של צד אחד. חובה זו אינה של נבחרי ציבור ומקבלי החלטות בלבד. חלקה הגדול עובר בחברה הישראלית כולה, סטודנטים, מהנדסים, מעסיקים, ועוד. "לפעמים, החיים הולכים להכות אותך בראש עם לבנה. אל תאבד את האמונה."- אמר סטיב ג'ובס, בהקשר של יזמות. אני לא מאמין שהציטוט כוון למצב בו לבנים אמיתיות מושלכות ברחובות, אך כדי להתקדם ולקיים כלכלה וחברה איתנה ומשגשגת- עלינו לא לאבד את האמון.  

הכותב: נח הקר,  ראש פרויקט תוכנית החומש לקידום היי טק בחברה הערבית

נח הקר. צילום: סיון פרג'