קריירה ולימודים

המכללה למינהל מתרחבת: משיקה מכון מחקר חדש

מכון לואיס ברנדייס לחברה כלכלה ודמוקרטיה עוסק בקשר שבין דמוקרטיה לתחרות וקידום רפורמות מבניות במשק, עם פוקוס מיוחד על קשרי השלטון, ההון והעיתונות; המנהל האקדמי של המכון הוא ד"ר עידו באום.
מערכת ice | 
כנס מכון לואיס ברנדייס (צילום יחצ)
מכון לואיס ברנדייס לחברה כלכלה ודמוקרטיה קיים היום (חמישי) כנס השקה במכללה למינהל. המכון החדש עוסק בקשר שבין דמוקרטיה לתחרות וקידום רפורמות מבניות במשק, עם פוקוס מיוחד על קשרי השלטון, ההון והעיתונות. המנהל האקדמי של המכון הוא ד"ר עידו באום.
במסגרת מהכנס, התקיים פאנל בנושא "הזווית הישראלית: תחרות, ריכוזיות, יוקר המחייה". המשתתפים כללו: ינון אלרועי משנה למנכ"ל וראש מערך תעשייה משרד הכלכלה, כפיר בטט סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר, עו"ד יעל שיינין היועצת המשפטית ומנהלת המחלקה המשפטית, רשות התחרות ודידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחברת המועצה האקדמית של מכון ברנדייס. מנחת הפאנל, כתבת הכלכלה של תאגיד "כאן" ליאל קייזר.

ינון אלרועי ראש מערך תעשייה משרד הכלכלה: על הרפורמה בייבוא למדינת ישראל:
"מטבענו אנחנו מעט סקפטיים לגבי מה הממשלה עושה. אף אחד לא יכול להגיד שהרפורמה שיזמנו לא בוצעה, שלא עמדנו בזמנים, או שלא מימשנו בדיוק את מה שהחליטה הממשלה בכנסת.
ב-1.6 שנה שעברה החלה הרפורמה, אנחנו רואים בשוק מאז שיש ישנווים. הייתה עלייה של 90% בטרפיק של מוצרים שנכנסים בהצהרה., וירידה של 70% במוצרים שנכנסים בקבוצות המחמירות. אנו רואים ירידות מחירים ברורות בהתאם לאומדנים שעשינו מול היבואנים לפני הרפורמה, ויש מוצרים שיש בהם ירידה בעלות הייבוא ב10-12% שלשם כיוונה הרפורמה."
"לא אמרתי שירדו המחירים לצרכן, אני אמרתי שעלות הייבוא ירדה. אנחנו יכולים לעשות את הכל כדי לייצר אקלים עסקי נוח יותר, תחרות רבה יותר, להכניס יותר צרכנים, ישבתי לפני חצי שנה עם איקאה והם אמרו שהוזלנו להם מחירים בעלות הייבוא. לא צפינו את האינפלציה העולמית, אבל אני רוצה לדבר על דבר אחר, לקרפור יש המון מותגים פרטיים שאמורים להתחרות במוצרים שאנחנו מכירים לפני הרפורמה לא הייתה להם יכולת להכניס מוצרים פרטיים למדינת ישראל ואחרי הרפורמה יש להם יכולת גבוהה יותר אנחנו עובדים כולנו כדי להמשיך ולרדד את המדיניות. לפני חודש וחצי השקנו פיילוט של רשתות זרות כדי לאפשר כניסה קלה יותר למדינה."
כפיר בטט סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר:
"לא נכנעו, זה לא עניין של כניעה. אין ספק שבעולם של יוקר המחייה בטח בענייני מזון ומוצרי צריכה התופעה הבלתי רצויה היא מובהקת כל-כך שהיא צורחת לשמיים. בכל דבר כמעט, החקלאות, החלב ,הביצים ,העוף והבשר, אנחנו יקרים מהרבה מדינות שאנחנו אמורים להיות טובים יותר מהן, אנחנו מנסים לחשוב על פתרונות. זה לא נכון שאין בתקציב בשורה, יש כמה דברים שעשינו אחד מהם זה רפורמה בהגנת הצומח, עד עכשיו מנעו כמעט כל אפשרות לייבא פירות וירקות למדינת ישראל, אנחנו רוצים לשנות את זה דבר שישפיע על המחיר, דבר שני הוא הורדת מחירי העוף והורדת מחירי הטואליטיקה. כשאנחנו צללנו לעומק של היבואנים, כשאנחנו בוחנים רפורמה בוחנים זו אל עלות למול תועלת אנחנו לא נכנעים ללחצים, עשינו בדיקה מעמקיה ושמעו קולות בשטח. הבנו גם את היצרנים הקטנים והבאנו הכל לשקלול, ראינו שיש סיכוי שדווקא נפגע ביצרנים הקטנים שמהווה תחרות ליצרנים הגדולים, החלטנו שלא נכון לקדם כרגע את הרפורמה בשלב הזה אלא להמשיך לבחון אותה, המצלה של הדרג המקצועי. אני שלם עם ההמלצה שלי מרגיש שזה היה הדבר הנכון לעשות."
על הישיבה שלשום ומטלתו של שר האוצר על הצגת המסקנות תוך שבועיים של יוקר המחייה:
"יש כמה וקטורים, וקטור של מעקב, עשינו רפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מיוחדת למעקב, יבואן נתקל באין ספור חסמים בייבוא לישראל. רואים את זה בקרפור עכשיו. דבר שני הוא שיש פה ריכוזיות חריגה יחסית למדינות השוואה, דבר שלישי הוא שחקלאות זה 50% מהעגלה בסופר, ככל שחוסמים ייבוא ותחרות כדי לאפשר חקלאות ישראלית, כשהורדנו את התחרות ופגשנו שיש ירידה משמעותית במחירים אנחנו נמשיך לנסות, לשקף, ולשים דברין על השולחן, לא נפסיק להראות שיש דרך להוריד את יוקר המחיה."
בנושא חוק ההסדרים:
"נוח מאוד ליצרן בחול לעבוד עם יבואן אחד ולחסום את כל האחרים ורצינו לעשות משהו בהקשר הזה אך משרד המשפטים אמר לנו שזה לא עובד משפטית בגלל זה להטיל סנקציה נגד יצרן בינלאומי ולא ישראלי."
עו"ד יעל שיניין יועצת המשפטית ומנהלת המחלקה המשפטית ברשות התחרות: בנושא קרב הפיטורים ברשות לתחרות מול שר הכלכלה, ניר ברקת
"אני חושבת שהרשות ומשדר הכלכלה לחלוטין רואים עין בעין לגבי הבעיות שקיימות היום בשוק והצעדים שצריך לעשות. אין ספק שבתחום המזון הממשלה צריכה להתערב בעיקר מפני שהרבה בעיות בשוק הזה קשורות לממשלה. שוק המזון הוא פרי רגולציה ממשלתית. לרשות יש תפקדי חשוב לאכוף את החוק ביד חזקה כאשר נוצרת התחרות. בסופו של דבר תפקידנו בתור עובדי מדינה היא להקשיב למה שהציבור אומר לנו וכשישי זעקה על בעיה בשוק המזון אנחנו חייבים להקשיב אך שמציעים את הפתרונות צריך להגיש המלצה מקצועית, מבוססת מחקר, ולהציע דברים שבאמת יפתרו את הבעיה. יש לי אחריות לא רק על מה שאני עושה אלא גם על הנזק שאני יכולה לגרום אני יכולה להתגאות מאוד במגוון מהלכים אבל בסוף גם הנזק הוא אחריות שלי. יש לספק פתרונות שאנחנו מאמינים מקצועית שיפתרו את הבעיה."
עיצומים מנהליים בשבעת השחקנים הגדולים בשוק המזון:
"זו הזדמנות טובה לדבר על הנושא הזה, אנחנו בודקים מה קורה עם רפורמות משקיעים הרבה משאבי מחקר כדי לראות אם רפורמות יורדות. זו העבודה שאנחנו עושים. התפקיד שלנו בראש ובראשונה הוא לבדוק מיזוגים ולבדוק הפרות. בסופו של דבר התחלנו בפרויקט הזה של הפרות שוק המזון כי שמענו טענות שיש הפרות בוטות של הפרות של החוק - שנותן הוראות התנהגותיות במערכת יחסים הסכמית בין יצרנים וספקי מזון לבין הסופרים ומגדיר את מה מותר להם לעשות ומה אסור. התחלנו במבצע כזה בגלל טענות שעלו מהשטח שהחוק הזה מופר באופן מוחלט. אנחנו פנינו לכל ספקי המזון וביקשנו את כל ההסכמות שיש להם עם הקמעונאיים ועברנו על כולן, הסכמה, הסכמה, עשרות אלפי מסמכים כדי לוודא שהיא עומדת בהוראות החוק, ומצאנו הפרות בודדות. אז החלטנו לעשות מבצע – מי שסוגר איתנו עכשיו מקבל הנחה משמעותית, במטרה לחשוף לנו ולבית המשפט משאבים. דיברתם על שקיפות – החוק לא מחייב לפרסם את הדבר הזה, אנחנו  פרסמנו את זה כי רצינו לשמוע מה לציבור יש להגיד בנושא"
"פתחנו חקירה פלילית כלפי רשתות המזון שמתנהלת, ופתחנו במקביל תהליכים מנהלתיים. החקירה הפלילית לוקחת זמן, והציבור דורש תשובות מהר. הגישה האמריקאית תמיד הייתה מאוד שמרנית והגישה האירופאית.
הרבה ממה שקורה בארה"ב קורה מזמן בישראל. חוק הריכוזיות קבע את ההצהרה של ביידן לפני הרבה שנים. הרבה מהדברים האלו מתקיימים אצלנו. בשנה האחרונה התנגדנו לשש עסקאות במשק הרבה מהם במזון, דבר שלא היה בשנים האחרונות, כדיי לוודא שלא יהיו מיזוגים שמונעים את התחרות גם במקרה של וויסוצקי פתחנו חקירה פלילית"
דידי לחמן מסר לשעבר המשנה ליועץ המפשטי לממשלה וחברת המועצה האקדמית של המכון ברנדייס:
"יש כאן שיתוף פעולה והשאלה עד כמה השיתוף הזה מתבצע הלכה למעשה בשלב המעקב אחרי הרפורמה, אנחנו פחות יודעים מה קורה אחרי שהרפורמה נחקקת. האם היבואנים לא גזרו נתח גדול יותר? אלו נושאים שמחייבים מעקב, כמו שיושבים והוגים ביחד רפורמות יש לשבת ביחד ולהוביל מעקב על ידי הרשות לחדשנות בגלל המבנה המיוחד של שוק המוצרים היום, שוק ריכוזי מאוד. שוק זה מחייב שבעתיים מעקב אחרי ביצוע הרפורמות ואני לא יודעת אם מעקב כזה מתבצע. כרגע אנחנו לא יודעים, לציבור מגיע שקיפות."
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה