קריירה ולימודים

פרופ' חיים שקד: "לחזרה לשגרת לימודים יש כוח מרפא"

בריאיון מיוחד ל-ICE, יו"ר פורום ראשי המכללות לחינוך, פרופ' חיים שקד, מסביר את ההחלטה לפתיחת שנה בצל המלחמה

דוד זולדן | 26/11/2023 16:31

מתקפת הטרור של חמאס נגד ישראל שבה נרצחו יותר מ-1,400 בני אדם ונפצעו אלפים רבים, שפתחה את מלחמת "חרבות ברזל" שנכנסה היום (ראשון) ליומה ה-51, השפיעה עמוקות על המוסדות האקדמיים במחוז דרום. אחת מהן היא האקדמית חמדת-מכללה לחינוך בשדות נגב.

נשיא המכללה הוא פרופ' חיים שקד שהגה את משנת הדגל שלה "פדגוגיה של חוסן". בנוסף הוא עומד בראש רמ"א - פורום נשיאי ונשיאות המכללות האקדמיות לחינוך בישראל שמאגד תחתיו את 18 המכללות להוראה ברחבי הארץ.

לפני כשבועיים קיבל פרופ' שקד החלטה לדחייה נוספת של שנת הלימודים האקדמית במכללות לחינוך שתפתחנה סופית את שנת הלימודים בראשון הבא ה-3 בדצמבר. זאת אגב, בניגוד לראשי האוניברסיטאות שהודיעו על דחייה רביעית במספר בפתיחת השנה ל-24 בדצמבר על רקע הגיוס הגדול של סטודנטים ואנשי סגל למילואים.

לרגל פתיחת שנת הלימודים, אנחנו מתיישבים לריאיון עם יו"ר רמ"א פרופ' שקד, כדי לברר על האתגרים הגדולים שעוד נכונו למערכת החינוך בישראל שרק התאוששה מהשלכות הקורונה וכבר מתמודדת עם אתגר חסר תקדים שמטלטל את המערכת, אתגר שאת השלכותיו על תלמידי ישראל נוכל אולי להתחיל להבין בתרחיש אופטימי רק בעוד מספר חודשים.

פרופ' שקד, עוד לפני שניגע באתגרים שחווית כנשיא מכללה בקו העימות, מה הציון שהיית נותן לתפקוד של מערכת החינוך מתחילת המלחמה?
"בניגוד למשרדי ממשלה אחרים שסופגים הרבה מאוד ביקורת משרד החינוך פועל עד כה בצורה טובה מאוד במתן מענה לצרכים של מערכת החינוך בתקופת המלחמה. אפשר בהחלט לומר שהוא פועל הרבה יותר טוב מכפי שפעל למשל בתקופת הקורונה".

שקד מסביר: "בראש וראשונה משרד החינוך נתן מענה מהיר לצרכים החינוכיים של הילדות והילדים שפונו למתקני הקליטה והאירוח הפזורים בכל רחבי הארץ. המשרד חילק אלפי מחשבים ניידים, ופתח הרבה מאוד גנים ובתי ספר חדשים, תהליכים שבזמנים רגילים מתפרשים על פני שנים. פתיחת מוסד חינוכי חדש לוקחת בימים כתיקונם הרבה מאוד זמן, וכאן הבין המשרד שחייבים לקצר הליכים ולתת מענה במהירות".

פרופ' שקד מציין כי בניגוד לעבר מגיע למשרד החינוך ציון לשבח גם בכל הנוגע לבגרויות החורף הקרבות. "עם תחילת המלחמה ראשי המשרד מיהרו לתת מענה מהיר לקראת בגרויות החורף המתקרבות, והתפרסמו הנחיות ברורות שמתאימות למצב שנוצר. אולי ההחלטות הטובות ביותר של המשרד הן אולי דווקא ההחלטות מה לא לעשות", הוא קובע.

"ראשית, המשרד ויתר על איסוף נתונים אינסופי מבתי הספר, שבימי הקורונה התיש את המנהלים. המשרד הסכים לוותר על תמונת מצב יומית מדויקת של מספר התלמידות והתלמידים בכל בית ספר ובכל גן כדי לשחרר את הצוותים החינוכיים מעיסוק אינסופי ברישום ודיווח נוכחות".

פרופ' שקד מברך את ראשי המשרד שלדבריו למדו מטעויות העבר נוגע לביזור סמכויות ומתן עצמאות גדולה יותר למנהלים בשטח. "בניגוד גמור לתקופת הקורונה הפעם המשרד ויתר על הניסיון הכושל לנהל את כלל מערכת החינוך באופן ריכוזי ואחיד. הפעם המשרד אפשר לרשויות לקבוע את מידת ההפעלה של בתי הספר והגנים, בכפיפות להנחיות פיקוד העורף כמובן".

"ברור שכשמוסדות החינוך בחלקים רחבים של הארץ סגורים – זהו אתגר גדול להורים, אך מבחינת המשרד הוא פעל לדעתי נכון כשאפשר לרשויות לקבוע איזה מוסד חינוכי עובד, באלו שעות ובאיזו מתכונת בהתאם לצרכים המקומיים ולא על פי תכתיב מנותק מהשטח".

כאמור, מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס גבתה אלפי נרצחים ופצועים לצד חטופים, אירוע טראומטי שגרם למחיר נפשי כבד במיוחד, קושי תפקודי ורגשי אצל כלל תושבי המדינה ובפרט בקרב בני נוער וצעירים שפעמים רבות מתקשים לבטא את התחושות הקשות שמציפות אותם, סובלים מעייפות כרונית כתוצאה ממצב נפשי, חוסר בתיאבון ותסמינים של חרדות, עצב, דיכאון.

"אני חושב שהאתגר הבא של משרד החינוך יהיה במתן מענה לצרכים הרגשיים של התלמידים, לא רק בקרב אלה שחוו את המלחמה מקרוב אלא בכל הארץ. נדרשים הרבה מאוד משאבים לשם כך, הרבה יותר ממה שהיה במערכת החינוך עד היום. נקווה שגם באתגרים הללו יעמוד משרד החינוך בצורה טובה".

בהתחשב בעובדה שמערכה ארוכה לפנינו, סביר לצפות מסטודנטים להתכנס בעת הזו לתקופה של שיעורים, מבחנים ועבודות?
"המצב מאוד מורכב ללא ספק. קח לדוגמה את הסטודנטים שלי באקדמית חמדת. הם נמצאים בחזית המלחמה, בהיותם תושבי העוטף וסביבתו ולצערי הרב רשימת הנפגעים מהמכללה הולכת ומתארכת כשכל מספר ימים אתה מקבל מידע על עוד נרצח או נרצחת שגופותיהם זוהו ועל עוד מעגל של סטודנטיות וסטודנטיות, מרצים ובוגרים שאיבדו את חייהם בטבח המזעזע".

"ולמרות הכל אני מאמין שלשגרה יש כוח מרפא. החזרה לשגרה אמנם דורשת כוחות, אבל גם מעניקה כוחות ומנרמלת את החיים. אין ספק שההחלטה על חידוש הלימודים מורכבת מאוד: מצד אחד אנחנו מבינים היטב את האתגרים שאיתם מתמודדים הסטודנטיות והסטודנטים שלנו. מצד שני, הם עצמם מבקשים לחזור ללימודים כדי לעסוק גם בדברים של שגרה".

עד כמה האסון השפיע על הסטודנטים במכללה?
פרופ' שקד לוקח אוויר למספר שניות ומשיב בכאב: "אנחנו מורגלים לאורך השנים לסבבי לחימה ונפילת רקטות, אבל שום דבר כמובן לא דומה לאסון שחווינו ואנחנו ממשיך לחוות. רשימת הנפגעים מהמכללה ארוכה במיוחד- עשרה סטודנטים שלנו נרצחו בשבת השחורה, אזרחי נפאל שבאו אלינו לשנה של לימודי חקלאות נרצחו בשמחת תורה בקיבוץ עלומים".

"המורה המאמנת טובה גורן נרצחה בביתה בכפר עזה. בקהילת המכללה יש לנו שלושה שאיבדו בנים, שתיים שאיבדו בעל, ארבעה שאיבדו אחים, ועוד רבים שאיבדו בני משפחה אחרים. יש כאלה שביום שמחת תורה החזיקו את דלת הממ"ד בביתם כשמחבלים מנסים לפתוח אותה מבחוץ. יש מי שחטף פגיעה ישירה של טיל בביתו או ברכבו, ועוד".

"למרות האובדן ומספר הקורבנות הבלתי נתפש, שקד מציין כי עד כה מעט מאוד סטודנטים הודיעו על הפסקת לימודים בשל המלחמה. "למעט מקרים כואבים במיוחד, של אובדן בעל או בן, כלל הסטודנטים מבקשים להמשיך את המסלול האקדמי, יש אפילו כאלה שבוחרים דווקא עכשיו לבוא וללמוד בעוטף. אנחנו נצטרך כנראה להתחיל את השנה בלמידה מרחוק, אבל מקווים לחזור לקמפוס כמה שיותר מהר".

"המשנה הפדגוגית של אקדמית חמדת היא 'פדגוגיה של חוסן'. כמכללה שנמצאת בחזית אנחנו עוסקים בחוסן תמיד וכל מערך הלימודים מבוסס על כך גם בהיבט של הענקת ארגז כלים גדול מאוד לסטודנטים והסטודנטיות על מנת שיוכלו להעניק את המעטפת הנדרשת לתלמידים בזמני שגרה לצד משבר. בעת הזו החוסן שאנחנו מדברים עליו כל הזמן הופך ליישומי ומעשי. אנחנו מתכוונים לחדש את הלימודים כשהעניינים קצת יירגעו, תוך כדי מתן כלים להתמודדות לסטודנטיות ולסטודנטים שלנו שעוברים תקופה קשה במיוחד".

דור הקורונה, שמכונה בידי אנשי חינוך כ"דור האבוד" איבד שנתיים קריטיות מאוד של למידה בקורונה. כעת כשעוד מלחמה ארוכה לפנינו, אין כבר סכנה לפגיעה אנושה בתלמידים?
"זה אתגר מורכב ללא ספק, ועדיין חשוב לזכור שהקורונה והמלחמה שונות זו מזו. הקורונה הייתה ממושכת מאוד, וחלק משכבות הגיל היו בבית כמעט שנתיים. אני מקווה מאוד שהמלחמה תהיה קצרה יותר. מצד שני, המלחמה כוללת מראות מפחידים ומקרים מצמררים שמשפיעים על החוסן של התלמידות והתלמידים. אני מקווה שחידוש הלימודים תוך זמן קצר יחסית, תוך כדי מתן משאבים למוסדות החינוך להתמודד עם ההשלכות הרגשיות של המלחמה, ימנעו פגיעה מצטברת בלמידה ובהישגים של הילדים שלנו.

"מערכת החינוך הישראלית סבלה עוד לפני הקורונה ממחסור במורות ובמורים ומפערים גדולים מדי בהישגים של תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. חשוב מאוד שגם לאחר המלחמה תשקיע המדינה את התקציבים הנדרשים לחיזוקה של מערכת החינוך, על מנת להבטיח שהתלמידים שחוו קודם את הקורונה ואחר כך את המלחמה לא ייפגעו לטווח ארוך".

ריאלי בכלל בעיצומה של מלחמה בעזה לפתוח את שנת הלימודים?
"הדחייה של פתיחת השנה האקדמית באה בראש וראשונה ממקום ערכי. המוסדות האקדמיים החליטו שלא ייתכן שהלימודים יתקיימו כמתוכנן בשעה שיש כל כך הרבה חיילות וחיילים מגויסים שלא יוכלו לקחת חלק בלמידה. אנחנו מלאי הערכה למה שעושים חיילות וחיילי המילואים ולא מוכנים שהם יראו את החברים והחברות שלהם מתקדמים בלימודים כשהם נשארים מאחור".

"לשאלתך לגבי הדרום. בהחלט יש הבדל בין מכללות שונות בהתאם למיקום שלהן וקיים הבדל משמעותי בין מכללה במרכז הארץ שבימים אלה יכולים באופן יחסי לעבוד כסדרה, לבין מכללה כמו האקדמית חמדת שממוקמת בקו הראשון לעזה, וכרגע סגורה לחלוטין. בנוסף לאקדמית חמדת יש גם את המכללה האקדמית על שם קיי בבאר שבע".

"לכן, המכללות שמגינות על גבולות ישראל זכאיות בעיני לחיזוק מיוחד. במדינת ישראל קיימים מספיק סטודנטיות וסטודנטים שעוברים למרכז הארץ לצורך לימודיהם. כעת צריך להקצות את המשאבים שיאפשרו לשמר את הסטודנטיות והסטודנטים מהצפון ומהדרום באזור מגוריהם".

עוד ב-

מלחמת חרבות ברזל - כשמשרד החינוך למד מטעויות העבר

לכתבה המלאה

"אנחנו יודעים שסטודנטים שלומדים בנגב במרבית המקרים ממשיכים את חייהם בנגב לטווח ארוך. החזרת החיים הסדירים לאזורים שפונו במלחמה היא בעיני מטרה בעלת חשיבות רבה, ולמוסדות האקדמיים הנמצאים באזורים אלה יש תפקיד חשוב בכך".