כסף וצרכנות

חוק ליאור עדיקה יאושר: הטלטלה שמגיעה לשוק הפארם

התיקון שנושא את שמו של ליאור עדיקה מבקש לשרטט מחדש את גבולות הרגולציה בענף הפארם וצפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית השבוע. כל הפרטים
ענת סימן טוב | 
ליאור עדיקה (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
בימים הקרובים צפויה הכנסת לאשר בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, תיקון שעשוי לשנות את כללי המשחק עבור רשתות הפארם הקטנות והבינוניות. המהלך, שזכה לכינוי “חוק ליאור עדיקה”, מעלה משמעותית את הרף להגדרת “קמעונאי גדול” בענף הפארם ומקל את הנטל הרגולטורי שהוטל עד כה גם על שחקנים שאינם דומיננטיים בשוק.
כזכור, ליאור עדיקה הינה רשת פארם עם חנויות גדולות אך עם חמישה נסיפים, והסניף ה-6 בצפון בדרך. לרוב החנויות שלו גם משתרעות על אלפי מ"ר של שטחים, מה הופך אותו כמו רשת מזון גדולה, רק בפארם ולשחק חזק מאוד בתחום, לכן נולד השם של החוק.
מאז חקיקתו, חוק המזון נועד להתמודד עם ריכוזיות גבוהה והשפעתה על יוקר המחיה, וקבע שורה של מגבלות וחובות על קמעונאים בעלי מחזורי פעילות גבוהים. בין היתר נדרשו רשתות גדולות לדווח על מחירים בתדירות גבוהה, הוגבלו בפתיחת סניפים סמוכים למתחרים, נאסר עליהן להתערב במחירי ספקים והוטלו מגבלות על הפעלת מותגים פרטיים. אלא שבפועל, בענף הפארם החוק יושם באופן כמעט אחיד, ללא הבחנה בין רשתות ענק לבין רשתות קטנות ובינוניות שנמצאות בשלבי צמיחה.
התוצאה הייתה עיוות רגולטורי: רשתות פארם קטנות שנכנסו לשוק במטרה לייצר תחרות מצאו עצמן כפופות לאותו סט חובות כבד שנועד במקור להתמודד עם שחקנים דומיננטיים. כך נוצר “מלכוד” שבו שחקנים חדשים מתקשים להתרחב, לא בגלל היעדר ביקוש או יכולת עסקית, אלא בשל רגולציה שאינה מותאמת להיקף פעילותם. המקרה של רשת “עדיקה פארם”, שפעלה בהיקפים מצומצמים יחסית אך חויבה בכל הוראות החוק, הפך עם הזמן לדוגמה בולטת לבעיה הזו.
התיקון המוצע מבקש לשנות את נקודת האיזון. לפי הנוסח החדש, רק רשת פארם שעומדת בשני תנאים מצטברים – מחזור מכירות שנתי של יותר מ־450 מיליון שקלים ולפחות 12 סניפים פעילים – תיחשב כ“קמעונאי גדול” ותהיה כפופה למלוא הוראות חוק המזון. המשמעות היא שרשתות שאינן עומדות באחד מהתנאים, או בשניהם, ייהנו מהקלות משמעותיות, ובהן פטור מחובת הדיווח השוטף על מחירים והסרת חסמים לפתיחת סניפים חדשים בקרבת מתחרים.
מעבר להקלה המעשית, התיקון משקף שינוי תפיסתי עמוק יותר בגישת המחוקק. במקום רגולציה אחידה שמופעלת על כלל השחקנים, מאומצת כאן גישה של רגולציה מדורגת, שלפיה היקף החובות מותאם לגודל השחקן ולעוצמתו בשוק. מדובר במודל שמוכר מתחומים אחרים, כמו שוק ההון והתקשורת, וכעת הוא מיושם גם בענף הקמעונאות.
אם יאושר, התיקון צפוי להעניק לרשתות הפארם הקטנות והבינוניות מרחב פעולה רחב יותר, שיאפשר להן לצמוח, להתחרות ולערער את מעמדן של הרשתות הדומיננטיות, שעליהן ימשיכו לחול ההוראות המלאות של החוק. בכך מבקש המחוקק לעודד תחרות אמיתית, מבלי לוותר על פיקוח הדוק על מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי.

עם זאת, חשוב להדגיש כי התיקון אינו מהווה הקלה באכיפה על הפרות מהותיות של החוק. גם לאחר כניסתו לתוקף, הרגולטור צפוי להמשיך לפעול בנחישות נגד פגיעה בתחרות ובצרכן. עבור כלל השחקנים בענף הפארם, גדולים וקטנים כאחד, המשמעות היא צורך בהיערכות מחודשת ובהבנה מדויקת של הכללים החדשים והשלכותיהם המשפטיות.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה