כולנו מכירים את זה: אחרי הטעינה הראשונה של הסמארטפון, הסוללה נשארת מלאה הרבה זמן - וכך גם בטעינה השנייה, השלישית, הרביעית והחמישית - אבל בשלב מסוים, כעבור שנה פחות או יותר, הסוללה הטעונה במלואה מתחילה להתרוקן מהר יותר וככל שעובר הזמן היא הולכת ומאבדת עוד ועוד מכושר הטעינה שלה. כתוצאה מכך, צריך לטעון את הסמארטפון לעיתים קרובות יותר ויותר - וכן, זה מעצבן.

למעשה, אחרי 500 טעינות, הסוללה יכולה להגיע רק ל-65% מהקיבולת המקורית שלה. הסיבה לכך היא יכולתו המוגבלת של חומר בשם polyvinylidene fluoride, בו נוהגות יצרניות סוללות הלית'יום להשתמש כחומר מקשר בין אנודות הגרפיט שבגוף הסוללה. חומר זה נוטה להישחק עם הזמן ולאבד מיכולת הקישוריות שלו - מה שמביא לירידה בנפח הקיבולת של הסוללה.

כעת, לאחר שצוות חוקרים מהמכון המתקדם למדע וטכנולוגיה ביפן (JAIST) גילה חומר חדש המהווה אלטרנטיבה אופציונלית ל-polyvinylidene fluoride ייתכן שהפיתרון לבעיה הוותיקה - המשותפת לכלל בעלי הסמארטפונים, המחשבים הניידים, הטאבלטים והרכבים החשמליים - קרוב מתמיד. החומר הוא פולימר העונה לשם הקליט imino-acenaphthenequinone-paraphenylene, או בקיצור BP, מסוגל לשמור על סוללה בקיבולת של 95% גם אחרי 1,700 טעינות - כמות המשקפת שימוש ממוצע לאורך חמש שנים.

"הגילוי של סוללות ארוכות-טווח יסייע בפיתוח של מוצרים אמינים יותר שניתן להשתמש בהם במשך הרבה יותר זמן", סיכם ראש המחקר, פרופ' נוריושי מאצומי. "זה יעודד אנשים לקנות מוצרים חשמליים, גם אם הם יקרים יותר מהמתחרים שלהם בשוק - למשל, בשוק הרכב".