השוק
מה באמת יבלום את האינפלציה – הפד או חדשנות טכנולוגית?
כולם מדברים על הריבית, אבל אולי הפתרון האמיתי בכלל לא נמצא בפד, אלא בטכנולוגיה? שימוש בטכנולוגיות שמפשטות תהליכים, יכולה להוביל לצמיחה כלכלית מהירה בלי אינפלציה
AI ואוטומציה יכולים להוריד מחירים הרבה יותר מהר מהעלאות ריבית. בזמן שכולם חוזרים על דיבורי המאקרו, טכנולוגיות וחדשנות כבר עכשיו מחליפות עובדים, חוסכות בעלויות ייצור ומוזילות שירותים.
תפקיד הבנק המרכזי – שמירה על יציבות הכלכלה. הבנק המרכזי אחראי על שמירה על יציבות פיננסית, ניהול רמות האשראי וההיצע המוניטרי, יציבות אשר קריטית לכל ממשל. הפד (פדרל רזרב) שומר על ערך הדולר שהוא המטבע המרכזי במסחר העולמי. אם הדולר יתחזק, נצטרך יותר שקלים כדי לקנות אותו, ואם ייחלש השקל ייראה חזק יותר, לפחות בטווח הקצר.
מטרת הבנקים המרכזיים היא 2% אינפלציה בשנה, שזה מספיק כדי לשמור על תמריץ כלכלי בלי לגרום לזעזועים גדולים מדי. המדיניות הזו נובעת בין היתר מכך שאם אנשים יידעו שהכסף שלהם ישמור על ערכו, הם יימנעו מהשקעות וצריכה. מצד שני אם האינפלציה תהיה גבוהה מדי, הכסף יישחק מהר מדי.
אז איך שומרים על האיזון? הורדת ריבית – כשצריך להאיץ צמיחה, במיוחד אחרי משברים כלכליים. העלאת ריבית – כשצריך להאט אינפלציה על ידי צמצום הביקוש. טכנולוגיה – הפקטור שאף אחד לא מדבר עליו.
אפשר לטעון שהמהפכה הטכנולוגית התחילה עם המיקרו-מעבד של אינטל בשנת 71', ששינה לחלוטין את עולם העבודה והצריכה. הטכנולוגיה החדשה אפשרה את הופעת המחשב הביתי, ששינה את הכלכלה כולה.
עובדים הפכו ליעילים יותר בעבודות משרדיות, מה שהוביל להגדלת רווחיות החברות. בנוסף המהפכה הזאת עודדה את הגלובליזציה ומעבר מכלכלה מבוססת תעשייה להסתמכות על טכנולוגיה. זאת בשילוב גורמים פוליטיים כמו הסכמים סחר חופשי, פיחות במכסים וכו'.
נכון להיום, התמ"ג העולמי עומד על 100 טריליון דולר. AI צפוי להוסיף 8-10 טריליון דולר בתוך 5 עד 10 שנים, על פי תחזיות מומחים. גידול כזה בתמ"ג יכול להוביל לאינפלציה אם הצמיחה מגיעה עם עליות מחירים. מצד שני חשוב לזכור ש- AI מביא לגידול דרך שיפור בפרודוקטיביות, מה שיכול להאט את האינפלציה.
האם פרודוקטיביות יכולה לחסל אינפלציה? שימוש בטכנולוגיות שמפשטות תהליכים, יכולה להוביל לצמיחה כלכלית מהירה בלי אינפלציה. השיפור בפרודוקטיביות יתרום ליצירת עושר ועשוי להוביל: יותר רווחים – חברות הופכות ליעילות יותר. שכר גבוה יותר – עובדים פרודוקטיביים שווים יותר. ירידת מחירים (דפלציה) – עלות הייצור יורדת.
קיים סיכון ש-AI יוביל לריכוזיות רווחים אצל כמה חברות עובדה שתיצור לחצים אינפלציוניים אם התהליכים לא מנוהלים בצורה מבוקרת. משמע גם אם שיפור בפרודוקטיביות יכול להוביל לירידת עלויות ייצור, יתכנו מצבים בהם חברות ינצלו את העלויות הנמוכות כדי להגדיל את הרווחים ולא בהכרח להוריד את המחירים.
עוד ב-
אז מי באמת יבלום את האינפלציה? בעוד הפד משחק עם הריבית, הטכנולוגיה משנה את הכלכלה מהר ובדרכים שטרם הכרנו. ככל שהחדשנות תמשיך לעלות, היא תהפוך לכוח הדומיננטי בקביעת מחירים, וייתכן מאוד שאנחנו בדרך לעולם של צמיחה מטורפת לצד אינפלציה אפסית ואפילו דפלציה. בכדי למנוע ריכוזיות יש צורך במדיניות מתואמת המשלבת בין החדשנות הטכנולוגית ובין שמירה על יציבות כלכלית ופרופורציות ריאליות במחירים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
