"כמו במבצעים קודמים, גם במבצע "עלות השחר" הנוכחי סביר להניח שלא נראה השפעה ארוכת טווח על הבורסה בישראל או על שוק המט"ח. הסיבה לכך היא פשוטה: בסופו של יום החברות בבורסה או שוק המטח מושפעים מהמגמות הכלכליות בישראל. ההשפעה המאקרו כלכלית של המבצע אינה משמעותית כל עוד הוא קצוב בזמן ו/או מוגבל בעיקר לדרום הארץ ולכן גם אין סיבה שתהיה למבצע השפעה על קצב הצמיחה במשק או על רווחיות הפירמות.

"נקודה חשובה נוספת היא שגם בעיני המשקיעים הזרים לא מדובר על אירוע יוצא דופן אלא (לצערנו) על אירוע שחוזר על עצמו מדי שנה או שנתיים. לכן, גם המשקיעים הזרים בבורסה שרובם מושקעים בכלל בשוק האג"ח ולא בשוק המניות לא צפויים להגיב באופן חריג כל עוד המבצע לא הופך לכזה שנמשך זמן ארוך או מחריף לכדי מערכה רחבה יותר" אומר היום הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות,אורי גרינפלד.
 

עוד ב-

פסגות: האינפלציה מתחילה לדעוך, הצורך להעלות ריבית ילך ויקטן

לכתבה המלאה

בית אור מתייחס גם למצבה של הכלכלה האמריקאית. "דו"ח התעסוקה של חודש יולי שם את החותמת הסופית על כך שהבעיה העיקרית של ארה"ב כיום היא בעיית האינפלציה ולא המיתון. נכון, נתוני הצמיחה של ארה"ב הראו שברבעון השני המשק האמריקאי נכנס באופן רשמי למיתון אבל קשה לומר על משק שייצר 528 אלף משרות בחודש יולי ו-465 אלף משרות בממוצע מדי חודש בחצי השנה האחרונה שהוא במיתון.

"יתרה מכך, ניתן לחדד ולומר שדו"ח התעסוקה של חודש יולי שם את החותמת הסופית על כך שבעיית האינפלציה של ארה"ב היא בשוק העבודה ולא במגבלות האספקה, מחירי האנרגיה או שוק הנדל"ן. שיעור האבטלה ירד ל-3.5% כאשר שיעור ההשתתפות שעדיין נמוך באופן משמעותי מרמתו לפני הקורונה ירד גם הוא ב-0.1% ל-62.1%. שוק העבודה ההדוק ממשיך ללחוץ לעליה מהירה בשכר ובהתאם, קצב הגידול השנתי בשכר השעתי עלה גם הוא ל-5.2%.

"לאחר דו"ח כזה אין שום סיבה להיות מופתעים מכך שההסתברות להעלאת ריבית של 75 נ"ב בפגישה הבאה עלתה בסוף השבוע וזו עומדת כיום על 76%. הדרך היחידה להתמודד עם אינפלציה שמגיעה משוק העבודה ולעצור את מנגנון ההיזון החוזר של אינפלציה- שכר- אינפלציה היא לקרר את המשק מספיק על ידי פגיעה בביקוש הצרכנים ובפירמות. באופן דומה, קשה להבין למה השווקים עדיין מגלמים ששיא הריבית יהיה במרץ הקרוב ולאחר מכן זו תחל לרדת.

"הרגישות של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים בעולם לאינפלציה הפכה להיות גבוהה מאוד, בדיוק באופן שבו הרגישות שלהם לנזילות עלתה לאחר המשבר של 2008. אינפלציה מצד הביקוש היא הפחד הגדול של בנקים מרכזיים שכן כדי לפתור אותה באמת אין ברירה אלא להדק את המדיניות המוניטארית יותר מהדרוש. לכן, ברגע שהבנקים המרכזיים נזכרו שאין ארוחות חינם ושמדיניות מוניטארית מרחיבה מדי עלולה להביא לסחרור אינפלציוני, הרף להפחתות ריבית הפך להיות גבוה בהרבה מאיפה שהיה לפני 2021" אומר גרינפלד.

גרינפלד מוסיף כי גם אם הריבית הריאלית הנייטרלית (כלומר רמת הריבית שצריך לעלות מעליה כדי לקרר את המשק) כיום בארה"ב היא, כפי שמעריכים בפד, קצת מעל אפס אחוזים וגם אם האינפלציה תלך ותתמתן מכיוון צד ההיצע לכ-4% בתחילת השנה הבאה, הפד עדיין צריך להעלות את הריבית לכ-4% כדי שהמדיניות שלו תחל להשפיע, מה שעדיין לא מגולם בשוק.

"חשוב יותר, עד שהשפעה זו תבוא לידי ביטוי בשוק העבודה, מה שלהערכתנו הפך להיות תנאי הכרחי להפחתת ריבית, יחלפו שניים או שלושה רבעונים כך שקשה לראות כיצד הריבית יורדת כבר במרץ. בנוסף, כדאי לשים לב לכך שהמילה "אם" מופיעה פעמיים בפסקה הקודמת כך שמדובר על תרחיש אופטימלי. יתכן שגורמים כמו המלחמה באוקראינה או שוק הנדל"ן יגרמו לכך שייקח לאינפלציה יותר זמן לרדת ויתכן גם ששוק העבודה ה"חדש" או תהליכים של דה-גלובליזציה הביאו את הריבית הריאלית הנייטרלית להיות גבוהה יותר מכפי שהפד מעריך" הוא מסיים.