בריאות

מדאיג: אחד מכל תשעה גברים בישראל יאובחן במחלה המסוכנת הזו

לאחר שנודע כי נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ו ביידן, אובחן כחולה בסרטן הערמונית, נרשם שיח נרחב בתקשורת הזרה על אחת המחלות השכיחות ביותר בקרב גברים. מדי שנה מאובחנים בישראל קרוב ל-3,000 גברים

ד"ר אביבית פאר | 19/5/2025 18:10

בית חולים-אילוסטרציה (צילום shutterstock)

האבחנה שנמסרה לאחרונה מלשכתו של נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ו ביידן, בדבר סרטן ערמונית מתקדם שהתפשט לעצמות, מעלה את המודעות לאחת המחלות השכיחות ביותר בקרב גברים אל מרכז התודעה.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל ובעולם המערבי כשאחד מכל תשעה גברים בישראל יאובחן בו במהלך חייו. מדי שנה מאובחנים בישראל קרוב ל – 3,000 גברים, כאשר רובם הגדול למרבה המזל מאובחנים בשלב מוקדם. במהלך שלב זה, שיעור ההישרדות לחמש שנים עולה על 90%.

אולם, במקרים שבהם המחלה מתגלה לאחר שהתפשטה אל מעבר לבלוטת הערמונית ובעיקר לעצמות, שדרת הטיפול משתנה והטיפול הופך לטיפול מורכב יותר ובעל מהלך כרוני. במקרה של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן, מדובר בגידול ברמת Gleason 9, המעיד על אגרסיביות גבוהה, עם גרורות בעצמות. הטיפול לרוב מתמקד בטיפול הורמונלי ביולוגי משולב וכן טיפולים נוספים בהתאם למידע רפואי פרטני.

המקרה של ביידן מעלה שאלה בסיסית: מתי נכון להיבדק? כיום אין המלצה ברורה לבדיקות סקר לסרטן ערמונית. כשאלו מבוצעות באמצעות בדיקת דם ל- PSA (חלבון המופרש מהערמונית) ובדיקה אורולוגית משולבת.

לעיתים ביצוע איתור מוקדם של סרטן יכול להוביל לטיפול יתר במחלה ללא תועלת ברורה בהישרדות באוכלוסיית המטופלים, לכן לא מבוצעות בדיקות סקר גורפות לכל הגברים. באם יש החלטה לבצע בדיקות סקר, ההמלצה המקובלת כיום היא להתחיל בבדיקת סקר ל־PSA מגיל 50 ואילך או מגיל 45 כאשר קיים סיכון משפחתי כגון קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן הערמונית, או נשאות BRCA הקשורה לא רק לסרטן שד ושחלה, אלא גם לסרטן ערמונית.

בדיקת ה־PSA היא בדיקת דם פשוטה, זמינה ואינה פולשנית אך חשוב לדעת שגם ערכים תקינים לא שוללים לחלוטין את קיומה של מחלה. כשמתגלים ערכים חריגים, השלב הבא כולל לרוב הדמית MRI ייעודית לערמונית – כלי שמאפשר זיהוי מדויק של ממצאים חשודים – ולאחר מכן בהתאם לממצאים ביופסיה ממוקדת.

אחד הקשיים המרכזיים באבחון מוקדם של סרטן הערמונית הוא היעדר תסמינים בשלבים הראשונים. המחלה עשויה להתפתח במשך שנים מבלי שהמטופל יבחין בכך.

כאשר מופיעים תסמינים, הם לרוב דומים להגדלה שפירה של הערמונית. נרשם קושי במתן שתן, תכיפות, זרם חלש, ולעיתים דם בשתן. בשלבים מתקדמים, כשהמחלה מתקדמת לאיברים נוספים כדוגמת העצמות, עשויים להופיע כאבי גב, שברים ספונטניים, עייפות וחולשה.

בתמונה: ד"ר אביבית פאר (צילום: יח"צ)

לאחר האבחון הבחירה במסלול הטיפול משתנה בהתאם לדרגת האגרסיביות של הגידול, בדיקות הדם והפתלוגיה וגם מאפיינים גנומים של הגידול לצד גיל המטופל, מצבו התפקודי, והתפשטות המחלה. במקרים של גידול בדרגת סיכון/אלימות נמוכה, מקובל במרבית המקרים לעקוב בלבד – תחת פיקוח רפואי הדוק – במטרה להימנע מטיפולים מיותרים ותופעות לוואי במחלה שאינה מסכנת בהכרח את החולה.

כאשר מדובר בגידול משמעותי יותר, עולות אפשרויות כגון ניתוח להסרת הערמונית, הקרנות חיצוניות או פנימיות (ברכיתרפיה), לעיתים במשלב טיפול הורמונלי שמדכא את פעילות הטסטוסטרון. ישנן שיטות נוספות שנבחנות במחלה מקומית.

במחלה מתקדמת גרורתית הטיפול מורכב יותר וכולל טיפול הורמונלי משולב, בחלק מהמטופלים כימותרפיה, לעיתים משולבת קרינה לאתרי המחלה וטיפול נלווה נוסף. בהמשך משולבות תרופות הכוללות טיפולים ביולוגיים מכווני מוטציות בגידול וכן טיפול בחומרים רדיוליגנדים (רדיואקטיבים) חדשניים המשפרים ומקדמים את תוחלת החיים באופן מהותי בסרטן ערמונית גרורתי.

בעבר היה נהוג שלא לטפל בגברים מעל גיל 75, מתוך תפיסה שתוחלת החיים והתקדמות האיטית של המחלה אינם מצדיקים התערבות. היום התמונה שונה: גיל אינו מדד ביולוגי, אלא פונקציונלי. אדם בן 80 שמתפקד היטב וצפוי לתוחלת חיים משמעותית של שנים לא מבוטלות, גם לצד מחלה גרורתית ובכל מטופל בהתאם למצבו נשקול את כל קשת הטיפולים.