לאחר דיווחים  במקומות שונים בעולם, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים פרסמו היום (חמישי) דו"ח הסוקר את הימצאותם של תרכובות PFAS במים. המשמעות: הצטברות של כימיקלים שאינם מתפרקים במי השתייה, המגיעים לרקמות השומן בגוף, דבר שעלול לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, בהן: הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, פגיעה במערכת החיסונית ועלייה ברמת הכולסטרול.
 

עוד ב-

שינוי בתעריפי המים: זה המחיר החדש שתשלמו

לכתבה המלאה

"שימוש האדם בכימיקלים גדל עם התקדמות התעשייה והפיתוחים הייחודיים המשרתים אותנו בכל תחומי החיים. אולם במקביל, הולכים ומתבררים הסיכונים והנזקים מהחשיפה לחלקם. תרכובות PFAS הן דוגמה אחת לכימיקלים אשר התגלה כי יש להגביל את השימוש בהם, במטרה לצמצם את השפעותיהם על האדם והסביבה" מסבירה רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים במשרד להגנת הסביבה.

השימוש בתרכובות PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם אחד המקורות העיקריים לחשיפת הציבור לזיהום שמתרחשת בשתיית מים שמקורם באזורים שבהם נעשה שימוש תעשייתי או אירעו שרֵפות ואימונים, והקצפים ששימשו לכיבוי חלחלו למי התהום.
 

עוד ב-

וירוס חדש מתפרץ באירופה, האם יגיע גם לישראל?

לכתבה המלאה

על פי הנתונים נמצאו הכימיקליים לראשונה, ב-16% מתוך 100 מתקני קידוחי מי שתייה הנמצאים בקרבת מוקדי זיהום בישראל, מתוכם בקידוח אחד נמדדו ריכוזים גבוהים מערכי הייחוס לתרכובות PFAS שאומצו על ידי משרד הבריאות, והוא אף נסגר לשימוש והמים אינם מסופקים לציבור.

כמו כן, בבדיקה של רשות המים נמצאו ריכוזים גבוהים ביותר של תרכובות PFAS, בקידוחי ניטור למי התהום תחת חוות מכלי דלק. זאת לצד ריכוזים גבוהים שאותרו תחת מפעלי תעשייה גדולים, וריכוזים נמוכים שנמדדו סביב שדות תעופה ומטמנות. ברשויות מסבירם כי מוקדי זיהום אלה הם סיכון להמשך התפשטות הזיהום ולסיכון קידוחי הפקת מי שתייה נוספים.
 

עוד ב-

"להעלות את מחירי החשמל בשביל משבר האקלים"

לכתבה המלאה

בימים אלה מתקיימת פעילות ממשלתית שמטרתה צמצום החשיפה למזהמי PFAS. זאת על ידי עדכון התקנים הישראליים וגיבוש דרישות סביבתיות שיחולו על הגורמים המחזיקים בקצפי כיבוי המכילים מזהמים אלו.