הניסוי הצליח או נכשל? גיליון הציונים הכלכלי של שרי הממשלה
ליברמן, אלקין, מיכאלי, כהנא והנדל - השרים הכלכליים הבולטים בממשלה המתפרקת חותמים קדנציה קצרצרה של כשנה, אחרי ציפיות גבוהות והבטחות לרפורמות מרחיקות לכת. איפה הצליחו, במה נכשלו - ובעיקר, מה הסיכוי שהאג׳נדה שלהם תחזיק מעמד במשרדים גם אחרי הבחירות?
מתן חודורוב על מצב הכלכלה בישראל (צילום פלאש 90, shutterstock)
שר האוצר, אביגדור ליברמן
ההצלחות
דווקא משוכה שנחשבה מובנת מאליה בשנים עברו, תיזכר כהישג הגדול בקדנציה של שר האוצר: העברת תקציב דו-שנתי, כשלעצמה, חתמה את הכאוס הממושך שבו מדינה שלמה מתנהלת בלי מסגרת כלכלית וסדרי עדיפויות – כולל בשיא מגפת הקורונה.
גם חוק ההסדרים העבה שליברמן הצליח לאשר בכנסת, הקיף שורת רפורמות חשובות כמו ייבוא מוצרים מאירופה ללא בידוק במכון התקנים, הכנסת תחרות במערך הכשרות והעלאה הדרגתית בגיל הפרישה לנשים; כולן צפויות לתרום בטווח הארוך לצמיחת המשק.
שר האוצר אביגדור ליברמן. צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90
תוסיפו לזה את הצמצום המהיר בגירעון ואת שיקום היחסים בין לשכת השר לפקידי האוצר, שנרמסו בתקופת קודמו כ"ץ – ותקבלו כהונה טובה מהממוצע בתפקיד, לפחות ברמת נתוני המאקרו, שבה מקווה ליברמן להמשיך אחרי הבחירות.
גם אם גל ההתייקרות העולמי לא נוצר באשמתו של ליברמן, הוא מי שחתום כשר האוצר על אינפלציה שנתית גבוהה של יותר מ-4 אחוזים. עליות המחירים בתקופתו כללו תשומות רבות בפיקוח ממשלתי כמו ארנונה, חשמל ודלק, לצד מוצרי המזון שהושפעו מהמלחמה באוקראינה.
מעל לכל אלה בולט הזינוק בשוק הנדל"ן, שרשם – למרות שתי תוכניות חירום – טיסה בשיעור מצטבר של כ-15% בתוך שנה, המניעה בימים אלה גם מחאה מוצדקת מצד שוכרי הדירות. למרות שבאופן נדיר הקואליציה נבנתה בלי מפלגות חרדיות, ליברמן לא התקדם במימוש מטרתו המוצהרת – שילוב גברים מהמגזר במעגל העבודה, חיוב לימודי ליבה כתנאי לתקצוב של מוסדות החינוך וביטול הנחות בארנונה למשפחות שאינן ממצות את כושר ההשתכרות. ספק אם תיקרה בדרכו הזדמנות נוספת לעשות זאת.
השורה התחתונה בגיליון הציונים של אלקין – התייקרות דרמטית בנדל"ן – עמעמה השנה לא מעט צעדים חשובים שנקט. תכנית "דירה בהנחה", למרות פגמיה, המשיכה בתפיסה של נכונות המדינה לוותר על הכנסות משיווקי הקרקע לטובת סבסוד המגורים לצעירים; החוק להגבלת ההצמדה של עסקאות למדד תשומות הבנייה, שאושר על סף פיזור הכנסת, יסייע למתן את ההתייקרויות שהקונים סופגים גם לאחר החתימה על החוזים; ואפילו חברת "דירה להשכיר" סוף סוף מתעוררת, עם קרוב ל-10,000 יחידות מגורים לטווח ארוך שיאוכלסו במהלך 2022.
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. צילום: יהונתן זינדל פלאש 90
ההישג המשמעותי של אלקין הוא שיא בהתחלות הבנייה בישראל – קרוב ל-70,000 לאורך השנה האחרונה – לצד עלייה משמעותית במס' היתרי הבנייה שהנפיקו רשויות מקומיות. עוד כמה שנים בקצב הזה עשויות היו לזקוף לזכותו הגדלה של ההיצע בהיקף משמעותי, ובלעדיה שום הוזלה בדיור אינה אפשרית.
למרות שאזורי הביקוש בישראל סבלו מהתייקרות חדה עוד בטרם כניסתו אל המשרד, אלקין החליט בצעד תמוה להוציא מתכנית הסיוע שלו את הערים היקרות ביותר בישראל, שבהן השווי למ"ר עולה על 20,000 שקל. כך מצאו את עצמן תל אביב, רמת גן, גבעתיים, הרצליה, רעננה, גני תקווה, הוד השרון ועוד – מחוץ למנגנון שנועד לרסן את השתוללות המחירים, באופן שהקפיץ את שיעור ההתייקרות הממוצע בישראל כולה.
למרבה הצער, את התוצאה העגומה הזו ניתן היה לחזות זמן רב מראש. גם התגובה של שר השיכון לזינוק במדד תשומות הבנייה לא הייתה מספיק מהירה, וצעירים רבים שרכשו דירה במסלול מסובסד – למשל "מחיר למשתכן" – כבר ספגו בפועל קנס כספי בסך עשרות אלפי שקלים מיותרים. גם אם אלקין יעמוד ביעד שהגדיר, ויצליח להגריל עד סוף השנה 30,000 דירות מוזלות למיעוט של זוכים מאושרים, הרוב הגדול של המתמודדים – 130,000 כיום – שוב יגלו שנותרו בלא כלום, ומסביבם מחירי הנדל"ן רק ממשיכים להאמיר.
שרת התחבורה, מירב מיכאלי
ההצלחות
לפחות ברמת המדיניות, שרת התחבורה הכריזה על שינוי סדרי עולם: לאחר עשורים שבהם הושקעו מיליארדי שקלים בכבישים, שהובילו בתורם להצטיידות בעוד מכוניות ולתאונות דרכים, היא הציבה את התחבורה הציבורית בראש סדרי העדיפות התקציביים.
כיום, לפי הנתונים הרשמיים, כ-80% ממשאבי המשרד משמשים לתשתיות של רכבות ואוטובוסים – גישה שאם תעמיק, עשויה להוביל בעתיד לקיצור הפקקים הבלתי נסבלים שרק הלכו והתארכו בתקופת מיכאלי. הרפורמה שהנהיגה בתעריפי הנסיעה שאפה לאחד ולפשט את מערך החיובים המסובך והארכאי, שהלך והסתעף שנים. גם עם העומס האדיר בנמלים ניסתה שרת התחבורה להתמודד, כשאישרה להפעיל את הרציפים הפרטיים בחיפה ובאשדוד לצורך פריקת מטען כללי – מהלך שעורר את זעמם של ועדי הנמלים הוותיקים, אך תרומתו הממשית לצמצום תורי האוניות הממתינות שם התבררה כמוגבלת למדי.
על אף שלקראת אישור התקציב נהנתה הממשלה מיציבות פוליטית, מיכאלי לא הצליחה להכליל במסגרתו את "חוק המטרו", שיכול היה לחסוך ממנה את התחנונים לאשרו לקראת פיזור הכנסת. העימות המתוקשר בינה לבין ח"כ מיכאל ביטון, שמחה על ביטול הסבסוד לתחבורה הציבורית בפריפריה, העמיד בספק את הצדק החלוקתי שבבסיס רפורמת התעריפים החדשה.
שרת התחבורה מרב מיכאלי. אבשלום ששוני פלאש 90
גם על השביתה של נהגי האוטובוסים, בצל המחסור בכוח אדם ותנאי העסקה מחפירים, מיכאלי התקשתה להתגבר – שלא לדבר על הבטחתה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, בפריסה רחבה, שלא מומשה עד תום הקדנציה. העומסים הכבדים שקיבלנו – בים, ביבשה ובנתב"ג – הפכו לתמונה השכיחה שסיפקה התחבורה הישראלית בשנה האחרונה, ולמרות המאמצים לא נראה שנמצא להם בינתיים מענה ראוי.
שר הדתות, מתן כהנא
ההצלחות
מבין שלל הרפורמות שהתניע, המהלך ששר הדתות הספיק לקצור את פירותיו הראשונים הוא הרפורמה בהענקת כשרות. לפחות עקרונית, כבר כיום רשאים רבני הערים להתחרות ביניהם על הנפקת התעודות לעסקים גם מחוץ לאזור השיפוט שלהם – כך שהשירות אמור להשתפר, והמחירים צפויים לרדת.
בפועל, הרבנות הראשית הביעה התנגדות לשינויים, ובכיריה אף קראו למשגיחים להימנע מ"השגת גבול". ב-2023 אמורים להיכנס לתוקף גם תאגידים פרטיים, שאינם נשלטים בהכרח ע"י הממסד הרבני, אלא שבלי הכנה מוקדמת ולחץ כבד של משרד הדתות, ספק אם מהלך כזה אכן ייצא לפועל. כהנא מינה עשרות ראשי מועצות דתיות (כולל נשים רבות), ושינה את הכללים לבחירת רבנים מקומיים כך שישקפו את רצון התושבים – ואולם, התקנות הללו יוכלו להשתנות בקלות על פי תפיסתו של השר הבא.
שר הדתות לשעבר מתן כהנא. צילום: אבשלום ששוני פלאש 90
הכישלונות
בממשלה המנועה משינוי הסטטוס קוו בתחומי החוץ והביטחון, רבים טיפחו ציפיות לבשורות משמעותיות לפחות ביחסי דת ומדינה. אלא שאז התמסמסה רפורמת הענק של כהנא בגיור, שנועדה להעניק לרבני ערים סמכויות שיפוט בתחום – מתוך תקווה שחלקם יאמצו גישה מקלה, שתאפשר לרבים יותר להתקבל מבחינה הלכתית לשורות העם היהודי. גם הבטחת השר לשנות את הרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים בישראל, כדי לאפשר למנהיגי דת ציונים להתמנות למשרה הרמה (ולא רק לחרדים), הוחמצה בסופו של דבר. התקוות הרבות של תומכי השמאל להנהגת נישואים אזרחיים, ביטול חוק המרכולים, תקצוב הזרם הרפורמי ויישום מתווה הכותל (שבו כהנא דווקא תמך) – נכזבו כמעט במלואן. אם תיק הדתות יחזור לנציגי ש"ס ויהדות התורה, ברור שהרפורמות האלה ייגנזו באופן סופי.
שר התקשורת, יועז הנדל
ההצלחות
כאילו בהזמנה, רגע לפני פיזור הכנסת, הבנק העולמי שיבח השבוע את משרד התקשורת של הנדל, על הקצב המהיר של פריסת הסיבים האופטיים בארץ – טכנולוגיה שתאפשר לחבר לאינטרנט מהיר את ישראל כולה. בניגוד לשר הקודם נתניהו, שלפי כתבי האישום נגדו הרבה להתערב בתוכן המשודר אודותיו, הנדל מיתג את עצמו בעיקר כ"מר תשתיות" של הענף: כך, למשל, רפורמה שיזם ברישוי התדרים ביטלה את החובה לקבל מהמשרד אישור מוקדם לייבוא מוצרים "מתקשרים" כמו מפתחות עם גלאי מיקום, מזגן שמפעילים באמצעות הסלולרי, דלת חכמה ועוד. הוא לא נרתע מעימות עם הרבנים המובילים בחברה החרדית, כדי שניוד המספרים יחול גם בטלפונים הכשרים במגזר החרדי.
שר התקשורת יועז הנדל, צילום: אבשלום ששוני פלאש 90
הכישלונות
בניגוד לתשתיות שקידם במהירות, הנדל כמעט לא הותיר חותם בשוק המדיה הישראלי. היוזמה שלו להנהיג פיקוח אחיד על כל הפלטפורמות המשדרות – מ"הוט" עד "נטפליקס", כך שכולן יחויבו לממן הפקות מקור – טרם התקדמה באופן ממשי. גם החקיקה שנועדה למנוע פרסום פוסטים מסיתים ברשתות חברתיות ("חוק הפייסבוק") ולחשוף חשבונות אוטומטיים ("חוק הבוטים"), לא קרמה בינתיים עור וגידים. למרות שבשנה האחרונה גברה התלות של התקשורת במפרסמים, והתחרות בתוכה פחתה, הנדל הגביל את עיסוקו בתחום למקרים נקודתיים בלבד – כמו הדרישה לנסח קוד אתי לשידור מזירות פיגוע – בעוד הקואליציה קידמה חקיקה שתאסור על עיתונאים לתעד חשודים באולמות ביהמ"ש. כשנצפה בשידורי התעמולה המיותרים בטלוויזיה, לקראת מערכת הבחירות החמישית בתוך 3 שנים, ניזכר שגם בשריד הארכאי הזה שעבר זמנו, משרד התקשורת של הנדל טרם הספיק לטפל.
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
3.
הגברת הגבייה והקטנת הגרעון לא באמת מחזקים את המשק
חנוך
06/2022/30
הגב לתגובה זו
00
בסופו של דבר גם הציבור וגם מרבית העסקים סובלים מהמצב הכלכלי ומהקטסטרופות בתחבורה, בדיור בחינוך, בתחושת הבטחון.
מיותר ומאולץ היה לדחוף לרשימה הזו את ביבי.
סגור
2.
מתן חודרוב, אתה יהודי ?
מגיב יהודי
06/2022/30
הגב לתגובה זו
00
מתן חודרוב, אתה יהודי ?
אתה יודע מה זה יהדות?
לא כל כך נראה, כדאי ללמוד
סגור
1.
צביעות וקנאה
מושיקו
06/2022/30
הגב לתגובה זו
51
בלהבלהבלהבלה 00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 זאת הממשלה היוצאת ושייעלמו כל המרכיבים אותה. הכל דיבורים. מיסים בלי גבול ושחצנות בלי גבול.
