בארץ
בתחתית הרשימה: המצב המביך של מחזור הפסולת בישראל
לרגל יום איכות הסביבה העולמי פורסמו נתונים חדשים לגבי מצב מזהמי האוויר ומחזור הפסולת בישראל, מהם עולה תמונה מעורבת ומורכבת
בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לאיכות הסביבה, הבאה לידי ביטוי בחיינו בהיבטים רבים ומגוונים, מאיכות האוויר שאנו נושמים, רמת הרעש שאליה אנו נחשפים, הטיפול שלנו בפסולת ובשפכים הנוצרים במגזרי המשק השונים ועד לשמירה על הסביבה והעלות הכרוכה בה. לרגל יום איכות הסביבה העולמי, הציגה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבחר נתונים בנושאים שונים-מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, ועד למִחזור פסולת.
בשנים 2023-2000 נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי אוויר כמו פחמן חד-חמצני (65%); גופרית דו-חמצנית (93%); תחמוצות חנקן (68%); פחמימנים(49%); חומר חלקיקי מרחף (86%) ועופרת (88%). הירידה בפליטות האלה נוצרה בשני ענפים עיקריים: ייצור חשמל ותחבורה יבשתית.
סך הפליטות של גזי החממה בשנת 2023 היה 77.6 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני. בעשור האחרון נצפתה יציבות יחסית עם עליות וירידות קלות לאורך השנים, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלקים ששימשו לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי.
משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות גזי חממה מהטמנת פסולת (42.9%) ובפליטות מגזים המכילים פלואור (84.6%), המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר. ב-2024 ל-25.4% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם, ול-30.9% הפריע רעש מחוץ לדירה. כמו כן, ההוצאה לשמירה על הסביבה בשנת 2022 במגזר הציבורי הסתכמה ב-18.3 מיליארד שקלים.
בשנת 2023 נאספו ברשויות המקומיות בישראל, 6.26 מיליון טונות פסולת (645 ק"ג לנפש בשנה). אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למִחזור בשנת 2023 עמד על 25.6%-כ-1.6 מיליון טונות, מהן 256 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-685.6 אלף טונות של חומר אורגני.
ב-2023, בקרב הערים הגדולות (שבהן יותר מ-100,000 תושבים) אחוז הפסולת הגבוה ביותר שהועברה למִחזור היה בבאר שבע (39.9%), בבת ים (38.1%), בחולון (37.4%), בירושלים, שם נחשף מחדל ענק (37.3%) וברמת גן (36.7%).
בשנת 2022 דורגה ישראל במקום ה-26 מתוך 29 מדינות ה-OECD שדיווחו על מִחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות בישראל שהועברה למִחזור היה 24.3%, לעומת 57.1% בממוצע במדינות ה-OECD.
הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות הצמצום בשרפת פחם ומוצרי נפט והמעבר לשרפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מכך שתכולת הגופרית בגז הטבעי נמוכה לעומת הפחם ומכך שתהליך השרפה של הגז הטבעי יעיל יותר. בשנים 2023-2000 פליטות גופרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן משרפת פחם לייצור חשמל ירדו ב-8%8 וב-74%, בהתאמה.
בשנים אלו חלה ירידה של 65% בפליטות הפחמן החד-חמצני, הנוצרות בעיקר משרפת בנזין לתחבורה יבשתית, ירידה זו נובעת מכך שהתווספו למצבת כלי הרכב רכבים מזהמים פחות, ונגרעו ממנה כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן, חלה ירידה בפליטות גופרית דו-חמצנית ועופרת מתחבורה בעקבות שיפור הדלקים לתחבורה.
שרפת דלקים היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (78.1%), ומתוכה 43.7% מהפליטות הן משרפת דלקים בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלקים). מקורות פליטה גדולים נוספים הם טיפול בפסולת (11.6%) ושימוש בגזי חממה המכילים פלואור המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (4.4%). משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (84.6%) ובפליטות מהטמנת פסולת (42.9%). בהשוואה בין-לאומית לשנת 2022 נמצא כי פליטת גזי החממה לנפש בישראל הייתה 8.54 טונות, לעומת 10.73 טונות בממוצע במדינות ה-OECD.
בשנת 2024 ל-25.4% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם. בערים הגדולות, האחוזים הגבוהים ביותר היו בבני ברק (37.3%), בחיפה (36.5%), בחדרה (35.6%) ובתל אביב-יפו (33.4%). לעומת זאת, בנתניה רק ל-17.7% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם.
ב-2024 ל-30.9% מבני 20 ומעלה הפריע רעש מחוץ לדירה. בערים הגדולות האחוז הגבוה ביותר של בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירה הפריע להם מכלל התושבים נמצא ברמת גן (44.6%), והנמוך ביותר-במודיעין-מכבים-רעות (16.3%).
בשנת 2022 ההוצאה לשמירה על הסביבה במגזר הציבורי הייתה 18.3 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי הייתה לטיפול בפסולת (39.6%), לשמירה על החי, הצומח והנוף (27.0%) ולטיפול בשפכים (26.5%).
בכל הנוגע למִחזור פסולת ברשויות המקומיות, ב-2023 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.26 מיליון טונות פסולת (645 ק"ג לנפש בשנה), ירידה של 1.1% בפסולת לנפש לעומת השנה הקודמת.
המִחזור מתבצע בשני אופנים: הפרדה למִחזור במקור, כ-20% מסך המִחזור. זוהי הפרדה במקור של החומרים המיועדים למִחזור על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המִחזור.
באופן השני הוא הפרדה למִחזור בתחנת מעבר, שמהווה כ-80% מסך המִחזור. זה כולל את מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למִחזור מתוכה והעברתם למפעלי המִחזור. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למִחזור בשנת 2023 עמד על 25.6%-כ-1.6 מיליון טונות, מהן 256 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-685.6 אלף טונות של חומר אורגני.
מהערים הגדולות אחוז המִחזור הגבוה ביותר בשנת 2023 היה בבאר שבע (39.9%), בבת ים (38.1%), בחולון (37.4%), בירושלים (37.3%), וברמת גן (36.7%). ב-2022 דורגה ישראל במקום הנמוך מאוד של 26 מתוך 29 מדינות ה-OECD שדיווחו על מִחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למִחזור בישראל היה 24.3%, לעומת 57.1% בממוצע במדינות ה‑OECD.
עוד ב-
כזכור, עיריית פתח תקווה צירפה השנה טכנולוגיה מתקדמת וירוקה למאבק במטרד היתושים, שתשפר עוד יותר את איכות החיים של תושבי ותושבות העיר. בשיתוף פעולה עם חברת רנטוקיל ישראל, חברת בת של חברת ההדברה הגדולה בעולם, העירייה יוצאת למבצע רחב היקף בשכונות העיר באמצעות יתושים עקרים מבית חברת סנסיו. מדובר בטכנולוגיה חדשנית מבוססת על פיתוחים של חברת הסטארט-אפ סנסיו, ומיועדת להילחם בבעיית היתושים בצורה בריאה וידידותית לסביבה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
