עכשיו כבר ניתן לומר בקול רם וברור: 2025 מסתמנת כשנת ההתאוששות בענף התיירות בישראל. אנחנו אמנם נמצאים עדיין במלחמה – אך ככל שעצימותה יורדת, כך גם מתחילים להרגיש את חזרת התיירות, הן הפנים ישראלית והן זו שמעבר לים.

כמו בכל מקום בעולם, גם בישראל בתקופת מלחמה התיירות היא הראשונה להיפסק והאחרונה לחזור. עם זאת ועל אף מצב העניינים המורכב, בשנת 2024 נכנסו לארץ כמעט מיליון תיירים. פרופיל התיירים כלל בעיקרו קהלים נאמנים לישראל עם זיקה לארץ הקודש – יהודים ונוצרים דתיים על זרמיהם השונים, ובעיקר אוונגליים. כעת בהתאם למדיניות שר התיירות, חיים כץ, אנחנו מתרכזים בהם, שכן המצב הביטחוני עדיין לא יציב.

ובכל זאת, אומרים שמי שעוסק בתיירות חייב להיות אופטימי, ולנו יש גם סיבה לכך: במסגרת המאמצים לחזור ולייצר לשגרה, אנו מתרכזים גם בקהלים שוחרי נופש ים ושמש, שפחות רגישים למצבים גיאופוליטיים מורכבים. כך לדוגמה, בחודש האחרון אירחנו בישראל קבוצה מרוסיה שכללה 27 סוכני תיירות, נציגי חברות תעופה ועיתונאים, שמעוניינים לפתוח קו לשדה התעופה רמון, ועוד בעונת החורף הזו להביא תיירי נופש ממוסקבה לאילת.

האירוח הוא כלי שיווקי יעיל שמוכיח את עצמו שוב ושוב. תיירים שמגיעים לכאן הופכים לשגרירים שלנו. לאחרונה אירחנו קבוצה של מנהיגי דת קתולים בשנת הג'ובילי (שנת היובל 2025), במסגרתה הכריז האפיפיור כי ניתן לקבל שטרי מחילה באחת הבזיליקות בארץ הקודש (נצרת, ירושלים ובית לחם). בירידי תיירות בינלאומיים גדולים שאנו השתתפנו ומשתתפים ברחבי העולם, הרושם הוא שיש רצון וסקרנות לבקר בישראל, ורק ממתינים שהמצב הביטחוני ישתפר.

יש לנו אינדיקציות ברורות שהתעשייה, שהייתה אחת הנפגעות המרכזיות של המשבר, מתעוררת מחדש. אנחנו בטוחים, שהעבודה שנעשית עכשיו, בכל החזיתות, תחזיר את ישראל למקומה כיעד מבוקש על מפת התיירות העולמית. זה יכול עוד לקחת זמן, אבל זה כבר קורה.

קצת מספרים: תעשיית התיירות שהכניסה ב-2019 (שנת השיא) קרוב ל-50 מיליארד שקלים, קרסה לחלוטין בעקבות המלחמה: מ-14 אלף תיירים ביום שלפני המלחמה, לאחדים בלבד ב-8 באוקטובר. כל הטיסות בוטלו, הזמנות הוקפאו, בעוד עובדי התעשייה גויסו למילואים. אנחנו במשרד יודעים לתפקד גם תחת משברים, ולאורך המערכה המשכנו לשמר את הקשרים עם סיטונאי התיירות בחו"ל ועם חברות התעופה, ערכנו סמינרים העוסקים ביום שאחרי המלחמה, שימרנו צינורות שיווק ונקטנו במגוון צעדים נוספים.

הודות ליוזמת שר התיירות, מפונים שוכנו במלונות ולא במבני ציבור כפי שתוכנן מלכתחילה – כשבאופן הזה הצלחנו לשמר את פעילות המלונות והעובדים בהם בתפוסות מלאות. בנוסף, השגנו תקציבים בסכום של קרוב ל-200 מיליון שקלים לשיפוץ המלונות לאחר אירוח המפונים, שראו בהם (ובצדק) את ביתם. עוד הושג תקציב בסך 70 מיליון שקלים למארגני תיירות נכנסת, לצורך שימור עובדים מומחים בענף. בהמשך לכך אף הושג תקציב לקידום תיירות פנים. המשמעות: שימור וחיזוק התעשייה בישראל בעתות משבר, כחלק ממאמץ רחב לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים ברחבי הארץ. חשוב להבין: מהלך זה לא רק מסייע לשמירה על יציבותם של עסקים בפריפריה ובמרכז, אלא גם מממריץ את כלכלת המשק ומעודד צריכה פנימית שתורמת להתאוששות מהירה יותר.

אבל זה לא נגמר רק בזאת. כדי שהתיירים מחו"ל יחזרו לישראל בהמוניהם, עבדנו במהלך התקופה האחרונה על קמפיינים ממוקדים, מבוססי מחקרים שערכנו בזמן המלחמה אצל קהלים פוטנציאליים. הקמפיינים נצורים והם יושקו בזמן המתאים, כדי למקסם את יעילותם.

בזמן המלחמה לא הפסקנו לרגע גם בכל מה שנוגע לפיתוח תשתיות התיירות הציבוריות ושימור התנופה שבהקמת מלונות, שהם מרכיב מרכזי בשיקום הענף. אישרנו מענקים ל-27 פרויקטים מלונאיים חדשים של יזמים פרטיים, שיוסיפו כ-2,700 חדרים ברחבי הארץ, כולל באזורים שנפגעו ישירות מהמלחמה, כמו מטולה ומקומות נוספים באזור הצפון ובעוטף עזה. כמו כן אישרנו תקציב של כ-230 מיליון שקלים לפיתוח 55 פרויקטים ציבוריים בשטח – וזאת מתוך מטרה לשדרג את חוויית המבקרים ולהפוך את ישראל לנגישה ומוכנה יותר לחזרת התיירים.

כלמודי ניסיון, ברור לנו כי התהליך ייקח זמן ושהדרך לא פשוטה, אבל המחויבות שלנו ברורה: להחזיר את ישראל למקומה כיעד תיירותי מוביל. יש לנו כל כך הרבה מה להציע בכל תחום: היסטוריה, דת, תרבות, מורשת, חדשנות, טבע ונופים שאין שני להם. התיירים יחזרו – ואנחנו כאן כדי לוודא שהם ימצאו מדינה מרתקת, חדשנית מרגשת ומלאת חיים. בסופו של דבר, זה הרי מי שאנחנו.

עוד ב-

הנתונים נחשפים: התיירים חוזרים לארץ?

לכתבה המלאה

*הכותב, דני שחר, הוא מנכ"ל משרד התיירות.