מדדים ומחקרים
זהירות - תוכן שיווקי: מחקר מצא כי התקשורת מטעה את הציבור בכתבות הנחזות לעיתונאיות
מחקר שבוצע על ידי הרשות להגנת הצרכן מצא כי אתרי חדשות מצליחים להטעות את הציבור ולהציג להם תוכן שיווקי, כאשר הקוראים חושבים שהם צורכים ידיעה עיתונאית. כמה הצליחו לזהות את הידיעה כפרסומת?
מחקר ישראלי שבוצע על ידי הרשות להגנת הצרכן בדק האם הקוראים הישראלים יכולים להבדיל בין שיווק פרסומי לבין כתבה רגילה באתרי חדשות. את המחקר ערכו ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן, ופרופ' איל פאר מהאוניברסיטה העברית. התוצאות לא מפתיעות ורוב המערכות העיתונאיות מצליחות להטעות את הקוראים ולשכנע אותם כי תוכן שיווקי הוא ידיעה עיתונאית לכל דבר.
המחקר מתבסס על שני ניסויים שנערכו בשנה האחרונה, הראשון בקרב 1,613 משתתפים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, והשני בקרב 626 משתתפים. משתתפי המחקר היו צריכים לקרוא ידיעות שסופקו להם על ידי החוקרים ולהחליט האם מדובר בפרסומת או ידיעה עיתונאית רגילה, כאשר כל הכתבות שהוצגו להן היו פרסומות. הכתבות הוצגו למשתתפים בשלושה נושאים: נדל''ן, בריאות ותיירות משלושה אתרים מרכזיים בישראל: ווינט, דה מרקר ו-מאקו.
רק 12.2% בניסוי הראשון ו-17.9% בניסוי השני הצליחו לזהות את כל הכתבות בתור תוכן שיווקי, דבר המעיד על הצורך בשיפור נושא ההסברה עבור הקוראים. המחקר עוד מצא כי בשני הניסויים מרבית המשתתפים (בין 68% ל-76%) הצליחו לזהות לפחות כתבה אחת כתוכן שיווקי.
הכתבה שהכי הרבה הצליחו לסווג אותה לתוכן שיווקי, היא הכתבה שעסקה בתחום התיירות כאשר 63.05% הצליחו לזהות אותה בניסוי הראשון ו-70.4% בניסוי השני. אחריה נמצאת כתבת הנדל''ן עם 37.94% ו-40% בניסוי הראשון והשני בהתאמה. הכתבה שהמשתתפים הכי התקשו לסווג כתוכן שיווקי היא על ענף הבריאות, שם רק 18.49% הצליחו לזהות אותה בניסוי הראשון ו-29.9% בניסוי השני.
כאשר האתר מציב את שם הגורם המסחרי שעומד מאחורי הכתבה, הקוראים מצליחים לזהות יותר כי הכתבה היא בעצם תוכן שיווקי ולא ידיעה עיתונאית. כאשר בניסוי הראשון צויין הגורם המסחרי, שיעור הזיהוי עלה בכ-11.35%, לעומת כיתוב תוכן שיווקי או ממומן ליד הכתבה לא סייע להם לסווג את הכתבה כפרסומת. בניסוי השני התווסף הגורם המסחרי לביטויי "התוכן", וזה הוביל לעלייה של כ-11.87% בזיהוי. המחקר למעשה טוען כי יש צורך לצרף את הגורם שעומד מאחורי הכתבה בתוספת לסיווג הכתבה עם המילה "פרסומת", שכולם מכירים באופן הגלוי לקורא.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.S Wer. 12/2020/11הגב לתגובה זו0 0יש אתרים שלמים שמופעלים על ידי גופים כלכליים במסווה של אתרים מגזיניים או מקצועיים עם כתבות שכולן נועדו לקדם את אותו גוף . לא כתבה קנויה בתוך אתר ידוע אלא אתרים של ממש שמתחזים להיות אתרים מקצועיים או לתת טיפים ועצות . והם שייכים לחברה מסוימת . הנושא הזה לא נחקר כי גופי התקשורת מרוויחים מאותם גופים פיננסיים ואין להם אינטרס לחשוף את האמת . רק גופי תקשורת עצמאיים יכולים לעשות זאת אבל בלתי אפשרי לקבל גישה למידע . גם אם תגיע לבעלי הדומיין זאת אף פעם לא החברה בעצמה . אין לי הוכחות לכך אבל בדקתי את זה בעבר בצורה חזרתית וכפייתית (מודה) מתוך סקרנות וזאת המסקנה . יש עוד מישהו שחושב ככה ? איפה אפשר לקבל מידע אובייקטיביסגור
-
1.מרתק. 12/2020/11הגב לתגובה זו0 0שווה לבדוק גם פרסומים כלכליים. למשל של חברות ביטוח או גופים פיננסים. קיימות הרבה כתבות מסוג זה באתרים הכלכליים. יש הצפה של כתבות מסוג seo . שמתי לב כי בעבר היה מופיע בסיום הכתבה משפט בצבע שחור מודגש bold כמו ״מוגש מטעם ...״ או ״בשיתוף ....״ או ״הכותב היה אורח של....״ בשנה האחרונה מופיע רק ״תוכן פרסומי״ בלי גילוי נאות וגם בגודל ומיקום הרבה יותר מוצנעים . לעיתים לא מופיע בכלל , במקום שם העיתונאי נכתב ״מערכת כלכליסט״ (או כל מותג אחר) בלי לתת קרדיט לכותב אמיתי . הם השתכללו גם בהסתרה- למשל מציגים ״השוואה״ תמימה של מס׳ גופים כאשר הגוף המממן תמיד ״מתגלה״ בתור ״הטוב ביותר״ או שהכתבה משכנעת אותך בכך . ראיתי כתבה על ביטוח רכב שבו ההשוואה ״הונדסה״ ולא נעשתה על בסיס קריטריונים זהים ושוויוניים למשל רכבים ברמות יוקרה שונות או סוגי פוליסות שונים לגמרי . על תיירות ובריאות קל מאוד ״לעלות״. שווה לבדוק ביטוח פיננסים השקעות המלצות וכו. ללא קשר, יהיה מרתק לחקור לעומק את עולם ״שיתופי הפעולה המסחריים״ של אתרים כלכליים עם חברות גדולות . לטעמי ולצערי כיום כבר אי אפשר לסמוך על רוב התוכן באתרים אלו.סגור


