לפי מחקר חדש וחלוצי, נראה שילדים שנולדו באמצעות הפריה חוץ גופית (IVF) מתפקדים טוב יותר בבית הספר מאשר אלה שנולדו מהתעברות טבעית, כך פורסם השבוע באתר studyfinds.org. עם זאת, המחקר החדש של חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון מצא גם שילדי IVF נוטים יותר לחרדות ודיכאון בגיל ההתבגרות. הממצאים נכונים גם לילדים שנולדו בשאר טכניקות ה"רבייה בסיוע רפואי" (MAR) - הכוללות הליכים כמו הזרעה מלאכותית, השראת ביוץ וגם טיפול IVF.

מדענים בחנו את הרשומות של יותר מ-280,000 ילדים שנולדו במשך חמש שנים ולאחר מכן עקבו אחריהם כשהם גדלו. לאחר מכן הם בחנו את התוצאות החינוכיות ואת הבריאות הנפשית שלהם לאוןרך השנים. החוקרים השתמשו ברישומים מנהליים של 280,682 ילדים פינים שנולדו בין 1995 ל-2000 כדי להגיע למסקנותיהם. הם השוו מגוון של תוצאות חינוכיות ובריאות נפשית בקרב מתבגרים בגילאי 16 עד 18 שנולדו באופן טבעי (266,925) ובאמצעות MAR (13,757).
 

עוד ב-

שרון סטון בחשיפה כואבת: "איבדתי תשעה ילדים"

לכתבה המלאה

המחקר נחשב לראשון שבוחן קשרים בין שיטות ההתעברות לבין בריאות נפשית ורווחה בהמשך החיים. מחקרים קודמים בחנו רק את השנים הראשונות של התפתחות הילד. ובכלל, מדובר בתחום מחקר מדעי כמעט בתולי; כיוון שהילד המבוגר ביותר שהרה בהפריה חוץ גופית הוא כיום בן 43, תחום המחקר הזה עדיין חדש יחסית. לאור העלייה במספר ההורים המשתמשים ב-MAR מסיבות שונות, צוות החוקרים סבור כי חיוני להבין מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח על ילדים אלו.

הצוות מצא כי מתבגרים שהרה ב-MAR תפקדו טוב יותר בבית הספר, נטו פחות לנשור, והיו בסיכון נמוך יותר להיות מובטלים או לעזוב את הבית מוקדם בהשוואה למתבגרים שהריו באופן טבעי. עם זאת, ההבדלים הללו כמעט נעלמו כשהצוות התייחס לרקע סוציו-אקונומי - מה שמראה כיצד רקע משפחתי יכול להסביר זאת. למרות זאת, חוקרים גילו שאלו שנולדו באמצעות MAR היו בסיכון מוגבר לפתח הפרעה נפשית, במיוחד חרדה או דיכאון.

בערך 10 אחוזים מהמתבגרים ב-MAR ותשעה אחוזים מהמתבגרים שנכנסו להריון טבעי קיבלו אבחנה של בריאות הנפש בין הגילאים הללו. למרות שהם קטנים, הממצאים המבוססים על מספר אינדיקטורים לבריאות הנפש היו עקביים, על פי המחקר שפורסם ב-European Journal of Population.

המחקר מצא כי ההבדלים קיימים גם בהשוואה בין מתבגרים אחים, שחלקם נולדו באמצעות MAR מול אחיהם שנולדו באופן טבעי. הצוות מציין שזה איפשר לחוקרים לשלוט במאפיינים משפחתיים שלא נצפים אחרת. "מה שאנחנו רואים כאן הוא בעיקר מרגיע; ילדים שנולדו באמצעות רבייה בסיוע רפואי מצליחים באופן כללי טוב יותר ולמעשה אינם מקופחים יותר במונחים של תוצאות בריאות הנפש", אומרת מחברת המחקר ד"ר אליס גוסיס.
 

עוד ב-

המערכת החדשה בתחומי התזונה והגנטיקה שתסייע לנשים בהריון

לכתבה המלאה

עוד אמרה החוקרת: "עם זאת, העובדה שאנו רואים סיכון מוגבר להפרעות נפשיות ברגע שאנו מתחשבים במאפייני המשפחה יכולה להוות סיבה לדאגה וזוכה לתשומת לב נוספת במחקר עתידי... אנחנו מתמקדים במפורש בדמוגרפיה הסוציאלית של משפחות שהרות באמצעות רבייה בסיוע רפואי - והממצאים שלנו מדגישים את החשיבות של שילוב נקודת מבט זו במחקרים על רבייה בסיוע רפואי והשלכותיה."

מחברי המחקר אומרים שילדי MAR נוטים יותר להגיע ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה יותר שעשויות לספק לילדיהם יותר משאבים המועילים להשכלתם. עם זאת, הם גם מאמינים שהלחץ של הריון באמצעות הפריה חוץ גופית עלול לגרום להורים לפתח בעיות נפשיות וזה עשוי להשפיע גם על בריאותו העתידית של ילדם. "למרות שאין לנו את הנתונים להסביר מדוע אלה שנולדו על ידי רבייה בסיוע רפואי נמצאים בסיכון מעט גבוה יותר להפרעות בריאות הנפש, אנו מאמינים שזה עשוי לנבוע ממנגנונים שונים", אומרת החוקרת ד"ר חנה רמס מהאוניברסיטה של הלסינקי.

"העובדה שילדים שנולדו ב- MAR נוטים להיות הבכורים - כ-60% מהילדים במחקר - הסבירה חלק מהסיכונים העודפים. ייתכן גם שבגלל התהליך שהם עברו, הורים לילדים שנולדו בהפריה חוץ גופית, למשל, נחשפו לבעיות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה, מה שעלול להעלות את הילדים עצמם. סיכון לסבול מבעיות נפשיות", אמרה החוקרת, והוסיפה: "לחלופין, הם עשויים להיות חוששים יותר לרווחת ילדם וסביר יותר לוודא שילדם יגיע לבית חולים או יבקר את הרופא - ולכן ילדים אלו עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל אבחנה עבור מצבים מסוימים".