הרחבה כמותית (Quantitative easing) המשולה לעתים קרובות ל"הדפסת כסף", היא בעצם עלייה בהיצע הכסף שמסתובב במשק, המבוצעת על ידי בנק מרכזי הרוכש נכסים פיננסיים מהמגזר הפרטי והפיננסי.
המונח הגיע לידי ביטוי בשנת 2009 כאשר הפדרל ריזרב החל להשתמש בו כדי לתאר את האסטרטגיה שלו. הפד קנה אג"ח של ממשלת ארה"ב בשווי מאות מיליארדי דולרים. מהלך זה היה אפשרי מכיוון שהבנק המרכזי שולט ביצירת הכסף, ופעולות אלו הן למעשה סוג של יצירת כסף. העיקרון הבסיסי היה לספק נזילות לשווקים כדי להמריץ הלוואות והשקעות, ובכך לעזור להקל על מצוקת האשראי ולעורר את הכלכלה האמריקאית. במקביל, על ידי ביצוע רכישות אלו בשוק הפתוח, הבנק מגדיל את מחירי הנכסים, מגדיל את נזילותם ובכך מצליח להצמיח את המשק ולייצב את הסביבה הפיננסית.
