דעות

זכויות יוצרים - ענין של גישה: על התביעה של זיר"ה נגד טלגרם

התביעה לחסום את טלגרם בישראל אינה פשוטה. מכיוון שהפרת זכויות היוצרים נעשית על ידי צד שלישי, התובעות ביקשו רק את סגירת הקבוצות המפרות. השאלה המעניינת היא איך והאם טלגרם בכלל תגיב
עו"ד דור ליאונד | 
עוד דור ליאונד (צילום יחצ)
תביעת זכויות היוצרים שהוגשה השבוע על ידי ארגון זיר"ה כנגד "טלגרם", בדרישה לחסום את הגישה לאפליקציה לתושבי ישראל, תאפשר לעקוב אחר יישום הוראות חדשות שנוספו לאחרונה לחוק זכות יוצרים, שבמרכזן הסעד של "צו הגבלת גישה למקור תוכן". מדובר בסעד בעל חשיבות דרמטית, ומטבע הדברים האפשרות לקבלו בפועל, ודאי באופן גורף, אינה פשוטה כלל ועיקר.
 
כאמור, במסגרת תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, שנכנס לתוקף לפני כשנה, מוסמך בית המשפט, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים, לתת צו המופנה כלפי ספק גישה שיורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן. "מקור תוכן" הוא למעשה כל אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט.
 
מאחר שמדובר בסנקציה חמורה שעשויה לטמון בחובה השלכות רוחב של פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיסוק וכיו"ב, קבע המחוקק שורה של שיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת מתן הצו וקביעת תנאיו. השיקול הראשון הוא מידת ההשפעה על הציבור כתוצאה מהחלטת בית המשפט, וזאת לצד חומרת ההפרה הנטענת, ומידת חיוניות הצו למניעת הפרה של זכות יוצרים. עוד נדרש בית המשפט לשקול יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים ובכלל זה פנייה למפר, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים וכן פוטנציאל הנזק הצפוי לפרטיות של משתמשי האינטרנט.
 
במקרה של "טלגרם", דומה כי הפעולה המפרה עצמה של העלאת היצירות המוגנות מסוג סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע, לא נעשית ישירות על ידי "טלגרם", אלא על ידי גורמים עלומים הפועלים תחת מעטה האנונימיות באינטרנט. שונה היה המצב לו "טלגרם" בעצמה היתה מעודדת באופן ישיר ויזום את הפעילות המפרה, למשל על ידי פרסום קישורים לתוכן המפר בחשבון ה"טוויטר" של "טלגרם", או שיווק האפליקציה ככזו שבה ניתן להיחשף לתכנים המפירים.
 
על כל פנים, במצב בו לא ניתן לתבוע את מי שהעמיד את היצירות לרשות הציבור, וכאשר יש צורך בהפסקת הנזק הנגרם לבעל זכות היוצרים בשל המשך הפעילות המפרה, יכול הנפגע לפנות להוראה חדשה בחוק זכות יוצרים בדבר "הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור". בסעיף 48א לחוק נקבע כי בנסיבות בהן נעשתה פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה, על ידי מי שעושה זאת על דרך העיסוק ובמטרה להפיק רווח, הרי שמדובר בהפרה עקיפה המזכה את הנפגע בסעדים הקבועים בחוק.
 
אחריות במקרה של הפרה עקיפה, מתגבשת לא רק במקרה של ידיעה בפועל, אלא גם אם ייקבע שהאחראי לה צריך היה לדעת על קיומה.
הטענה של העותרים, ובהם חברות תקשורת וטלוויזיה וזכיינית שידורי לווין, היא ש"טלגרם" ובעליה מאפשרים במודע למשתמשי האפליקציה להפעיל את קבוצות הטלגרם המפרות, ומלינים על כך שאין מניעה וסינון של התכנים המפרים שמופצים באפליקציה זו, דבר העולה לשיטתם עד כדי הפרה תורמת.
 
העובדה כי אפליקציית "טלגרם" הינה אפליקציה פופולארית למסרים מיידיים, המשמשת ציבור רחב לפעילות לגיטימית ותקינה לחלוטין ללא קשר לפעילות המפרה, מקשה כמובן על מתן צו גורף לחסימת גישה לכלל שירותיה בישראל. לכן העותרים בחרו להסתפק בדרישה לחסום רק קבוצות ספציפיות שהוגדרו כקבוצות מפרות ב"טלגרם", ודרשו כסעד חלופי, צו גורף נגד "טלגרם" במידה וראשיה לא "יקיימו את החלטות בית המשפט", "ולא יותירו ברירה אלא למנוע את פעילותם בישראל". 
 
מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחר התפתחותו של הליך זה, וכן אחר האופן בו הסעד למניעת גישה למקור תוכן ישלח שורשיו בפסיקה הישראלית בשנים הקרובות.
 
• הכותב הוא עו״ד ממשרד זאב ליאונד ושות׳ המתמחה בדיני זכויות יוצרים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה