קריירה ולימודים

אבל כבד באקדמיה: "היה מבכירי התעשייה הישראלית ומחלוציה"

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ספד לבוגר הטכניון דן וילנסקי שהלך לעולמו: "בחזונו, בנדיבותו ובמחויבותו העמוקה הוא הותיר חותם עמוק על החברה הישראלית ועל כלכלתה"
מערכת ice | 
הטכניון (צילום shutterstock)
בוגר הטכניון דן וילנסקי הלך לעולמו. וילנסקי ז"ל, שהשלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת מכונות, היה חבר בקורטוריון הטכניון ובשנת 2005 העניק לו הטכניון תואר עמית כבוד. 
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ספד לו ואמר: "הטכניון נפרד היום מאדם יקר וחבר אישי, שהיה מבכירי התעשייה הישראלית ומחלוציה. הוא הקדים את זמנו בטיפוח הקשר העמוק בין האקדמיה לתעשייה והיה ממובילי התוכנית הלאומית בננוטכנולוגיה ויוזמות לאומיות אחרות.
מנהיגותו  ופעילותו הציבורית לקידום המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע ולפתיחה מחודשת של בסמ״ת, בית הספר בו למד כנער,  תרמו רבות לחינוך המדעי והטכנולוגי של נערות ונערים. בחזונו, בנדיבותו ובמחויבותו העמוקה הוא הותיר חותם עמוק על החברה הישראלית ועל כלכלתה".
וילנסקי היה ממייסדי חברת Applied Materials ומנכ"ל קרן BIRD (הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח טכנולוגיים ישראל-ארה"ב). הוא תרם רבות לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל, וב-2022 קיבל את פרס "מוביל התעשייה הגלובלית" בכנס ChipEx2022. 
בשנת 2005 העניק לו הטכניון תואר עמית כבוד – "בהוקרה על הישגיו בתעשיית ההיי-טק בישראל ועל תמיכתו הנלהבת בשיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה; בהערכה על השתתפותו בתוכנית מגנ"ט, וב–Nanotechnology Initiative Israeli National. יוזמות המחזקות את מדינת ישראל ומועילות לטכניון; בתודה על מאמציו בקידום יזמות ובטיפוח פרויקטים של חינוך מדעי וטכנולוגי; ובהערכה למחויבותו המתמשכת לטכניון."
וילנסקי האמין כי לצד קידום התעשיות הטכנולוגיות חשוב לטפח גם את תעשיות הלואו-טק. על האזהרות מאקזיטים ומבריחת מוחות אמר כי "מדובר בכפר גלובלי אחד. לא נוכל לעצור את התהליך של רכישת חברות ישראליות על ידי חברות אמריקניות, מכיוון שזו כלכלה חופשית".
בכנס בוגרי הטכניון בשנת 2014 אמר לבוגרים:  "לי היה מזל בחיים והחברות שהקמתי הגיעו למחזור יצוא משותף של כ-1.4 מיליארד דולר. למשקיעים יש נטייה לחשוש מחוסר הוודאות ביישומים חדשים. ולממציאים ויזמים יש נטייה לזלזל בחשש וכך להגביר אותו. יותר מזה: לממציאים אין הבנה של אפשרויות היישום של הפיתוחים שלהם.
כסף הוא לא המניע העיקרי שלהם, הם עסוקים בעשייה המדעית, ולא באמת מתאמצים להוציא את הפיתוח החוצה. לכל אחד מהפרופסורים שיושבים כאן יש סטודנטים רבים שלמדו אצלם וכיום הם בתעשייה. אתם צריכים לדבר אתם באופן קבוע".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה