מזה למעלה משנתיים נתון המשק הישראלי במצב לוחמה מתמשך, אשר בימים אלה מחריף על רקע ההסלמה הביטחונית והאזורית מול איראן. למרבה הצער כל מלחמה מלווה בפגיעה מהותית בפעילות הכלכלית הריאלית - בשרשראות הייצור והאספקה, והצריכה הפרטית המובילה לפגיעה קשה במגזר העסקים הקטנים.

יתרה מכך, מגזר זה נדרש להתמודד עוד טרם המלחמות האחרונות עם ההשלכות של סביבת אינפלציה עולה ושיעורי ריבית גבוהים יחסית, אשר הביאו לגידול חד של 8 מיליארד שקלים בעלויות המימון של עסקים אלה . זאת לצד תנאי שוק מאתגרים, ירידה בביקוש, שחיקה במחירים בהכנסות וברווחיות, וכן מחסור חמור בעובדים ופגיעה בשרשראות האספקה.

בשלבים הראשונים של כל הסלמה ביטחונית ימים הראשונים של מצב הלוחמה רבים מענפי המשק נקלעים להשבתה מלאה או לפעילות חלקית בלבד. מציאות זו יוצרת במהירות מחנק אשראי ותזרים מזומנים שלילי, בעיקר משום שהוצאות העסקים ממשיכות להצטבר - הלוואות, התחייבויות לספקים ותשלומים קבועים- בעוד שההכנסות מצטמצמות ועיתים אף נעצרות לחלוטין.

תלותם של העסקים הקטנים באשראי לצורך פעילותם השוטפת גבוהה במיוחד. נתוני סקרים שערכה התאחדות המלאכה והתעשייה בקרב חבריה בתקופות לוחמה מצביעים כי כ- 65% מהנשאלים דיווחו על צורך בגיוס אשראי נוסף , כאשר כ- 78% מהם נזקקו לאשראי בגובה של עד 200 אלף שקלים.

ממצאים אלה מתיישבים עם ההבנה כי עסקים קטנים רגישים במיוחד לזעזועים חיצוניים הנגרמים כתוצאה מאירועים דרמטיים כגון: מלחמות, מגפות או אסונות טבע. בניגוד לעסקים גדולים הנהנים בדרך כלל מרזרבות פיננסיות ומיכולת ספיגה גבוהה יותר, פגיעתם של עסקים קטנים בעת חירום היא מהירה וחדה - ולעיתים מדרדרת אותם לכדי שיתוק הפעילות הכלכלית , ואף לסגירת העסק.

על רקע פגיעה מובנית זו , ניצב העסק הקטן בפני אתגרים ניהוליים ופיננסיים מורכבים בעת לוחמה. בראש ובראשונה נדרשת הקפדה על ניהול תזרים המזומנים – ניתוח שיטתי של הוצאות העסק והבחנה בין הוצאות חיוניות לשוליות, דחיית תשלומים לספקים במידת האפשר, צמצום מלאים ולהקפאת השקעות שאינן קריטיות, לצד הידוק הבקרה על מועדי תשלום מצד הלקוחות במועד.

במקביל חיוני ולמצות את מגוון תוכניות הסיוע לעסקים קטנים המתגבשות בתקופות חירום על ידי הממשלה, גופים ציבוריים ושחקנים עסקיים גדולים. צעדים אלה כוללים בין היתר, הלוואות בתנאים מועדפים, פריסה או דחייה של תשלומים, דחיית מיסים, הארכת תוקף אישורים רגולטוריים והרחבת ימי האשראי -מהלכים היכולים לסייע בהפחתת עלויות המימון ולשפר את יכולת השרידות של העסק.

ברמה האסטרטגית על העסקים הקטנים לנצל את יתרון הגמישות הטמון בהם – יכולתם להיערך במהירות למצבי שוק משתנה. בתוך כך נדרשת האצה של מעבר לשירותים מקוונים, בחינה מחודשת של קווי המוצרים, איתור נישות פעולה חדשות וביצוע התאמות בקהל היעד, לרבות גיוון גיאוגרפי ככל הניתן.

דגש מיוחד יש לתת לשימור הקשר עם לקוחות וספקים באמצעות עדכון שוטף בדבר זמני הפעילות וזמינות המוצרים או השירותים. גם בהיבט ההון האנושי נדרשת רגישות ניהולית ככל שמתחייב צמצום בהיקף פעילות העסק, ראוי לבצעו שקיפות ותוך שיתוף מתוך הבנה שהעובדים הם הנכס המרכזי של העסק הקטן ומרכיב חיוני ביכולתו להתאושש ביום שלאחר המשבר.

חרף אי הודאות והקשיים התפעוליים חיוני להקדיש כבר עתה מחשבה ל"יום שאחרי", היערכות זו צריכה לכלול שימור לקוחות, איתור הזדמנויות עסקיות חדשות, אימוץ תהליכי חדשנות שיסייעו לשמר ואף לחזק - את היתרון התחרותי של העסק. לוחמה היא מציאות קשה על שרידותם של עסק קטנים, אולם ניסיון העבר מלמד שבעזרת תכנון מוקדם, גמישות תפעולית, תקשורת פתוחה וניהול אנושי אחראי ניתן לא רק לצלוח לעבור תקופות משבר, אלא גם להניח תשתית לצמיחה עם חזרת המשק לשגרה.

שרידותם של העסקים הקטנים תלויה במידה רבה גם בסביבה עסקית תומכת ובמדיניות ציבורית המותאמת למצבי חירום. חוסנו של המשק הישראלי לא יוכרע רק בשדה הקרב, אלא ביכולתו של המגזר עסקי - ובכללו העסקים הקטנים - להמשיך לפעול, להעסיק עובדים ולייצר ערך כלכלי גם חתחת תנאי אי ודאות קיצוניים, ולהוות עוגן מרכזי בשמירה על יציבות המשק הכלכלה הישראלית.

עוד ב-

שורדי שואה שראו גם את טבח ה-7 באוקטבר: המסר המטלטל למדינה

לכתבה המלאה

*ברוך שניר, סמנכ"ל כלכלה בהתאחדות המלאכה