כסף וצרכנות

סערה בכנסת: משרד הכלכלה הקל על רשתות המזון – בניגוד לחוק?

היום התקיימה ועדה  בכנסת שדנה על ההקלה שקיבלו רשתות המזון באי סימון המחיר והאם לא די לעצור זאת?
ענת סימן טוב | 
אילוסטרציה (צילום shutterstock)
היום התקיימה הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, קיימה היום (שלישי) דיון בנושא החסמים במאבק ביוקר המחייה, עם מיקוד במחדל של אי אכיפת סימון המחירים.
סימון מחירים על כל מוצר הוא חוק שקיים במדינה, ורשת מזון שעוקפת את החוק תשלם קנס אל אי סימון המוצרים. מאז המלחמה פנו רשתות המזון על מנת לקבל הקלה באי סימון המחירים, ומאז ההקלה הזו קיימת. את ההקלה נתנו משרד הכלכלה ורשות הגנת לצרכן ללא אישור הממשלה. לוועדה לא הגיעו נציגויות ממשרד הכלכלה מה שביטון כינה "זילות".
הוועדה דנה למה למעשה אין סימון מחירים וההקלה מתחילת המלחמה לא באה לתוקפה, כמו כן נעשה דיון האם סימון המחירים הוא עדיין כלי הכרחי בשנת 2025. רשתות המזון באות בדרישה כבר תקופה ארוכה לסמן מחירים עם צגים, והובטח להוריד מחירים בהתאם לכך. מנגד טוענים, כי זה רק יפגע בצרכן שלא ידע להסתדר עם זה ולא באמת יידע את המחירים וחשוף להעלאות מחירים בכל רגע נתון של הרשת בלחיצת כפתור.
להבדיל ממדינות אירופה, בישראל החוק אומר שצריך לסמן כל מוצר במחיר, באירופה קיימים הצגים הדיגטליים שמציגים את המחיר הכללי של המוצר.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון אמר בפתח הדיון כי "המצב של רשתות המזון הגדולות, יבואני המזון, ספקיות המזון, הוא מצב של קרטל סמוי", הוא הדגיש בנוסף כי סימון מחירים הוא כלי חיוני לשקיפות, לתחרות הוגנת ולהגנת הצרכנים, במיוחד בקרב אוכלוסיות שאין להן גישה לאינטרנט או לטלפון חכם. לדבריו, עצם ההסכמה של משרד הכלכלה להעלים עין מסימון המחירים פותח פתח למניפולציות תכופות במחירי המוצרים, שעה שמדובר בשוק ריכוזי ביותר הנשלט בידי מספר מצומצם של רשתות, יבואנים וחברות מזון שחלקם הואשמו בעבר בתיאום מחירים והפרת תחרות.
יו"ר הוועדה הזכיר כי לפי נתונים שפורסמו בשנת המלחמה עלה הרווח הגולמי של רשתות המזון ועמד על 8.6% לעומת 7.8% לפני המלחמה, והרווח התפעולי עלה ב- 50%: "קפיצות של עשרות אחוזים ברווחיות, ברווח תפעולי, ברווח גולמי וברווח נקי. שנות האסון הכי גדולות של המדינה והאזרחים, פיטורים, אובדן הכנסה של אנשי מילואים, והוצאה מוגדלת בבתים, אלה השנים שבהן רשתות המזון, היבואנים וספקי המזון נמצאים ברווחי שיא".
מנכ"ל ההסתדרות החדשה: "80% מהציבור דורש את השיטה הישנה" ממשיך וטוען כי הצרכן הולך עם המחיר הבייתה ויודע כמה  אח"כ להשוות. כמו כן, פעם רשתות המזון הודיעו כי יורידו את המחיר היום הם לא מדברים על זה. והשלט של המחיר לא קיים, הוא נבלע במדפים "יש אי סימון מסיבי".
יעקב זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן אמר כי אינם יכולים לתת קנסות בהתאם לעוצמת ההפרה. לא תמיד הסכום הוא זה שמרתיע. היינו רוצים לבסס מערך של מתנדבים, נאמני צרכנות הוגנת. עוד הוסיף זריהן כי בשמיני באוקטובר יצאה הנחיה לעובדי הרשות ממנכ"ל משרד הכלכלה להקל בנושא האכיפה בשל המצב הביטחוני, ההקלה נמשכה חודשיים.
עוד הוסיף ח"כ ביטון דרישה ממשרד הכלכלה לחזור לאכיפה אגרסיבית של סימון המחירים ולמצות את הדין עם מפרי החוק באמצעות קנסות כבדים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, שיופנו בין היתר להגדלת כוח האדם לפיקוח. "קנסות זעומים של מיליון וחצי שקלים הם לא יותר מקנס חניה עבור הרשתות. צריך להטיל סנקציות שבאמת ישנו את ההתנהלות. אין לכם כסף לפיקוח על המחירים והסימון? אין מספיק פקחים? שהאוצר ייקח מהקנסות האלה, ייתן עוד 20 תקנים, והפיקוח יהיה אגרסיבי יותר", אמר ח"כ ביטון.
 
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: הוועדה רואה בחומרה שמשרד הכלכלה פנה בזמן מלחמה לרשות להגנת הצרכן להקל באכיפה, זה בניגוד לחוק. הנוהל הראוי היה לפנות לוועדת הכלכלה ולבקש אי סימון מחירים בהוראת שעה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה