ישראלית בת 78, שהתמודדה עם קושי בתשלום חובות בסך של 415 אלף שקל, קיבלה אמש (ראשון) בשורה משמחת מרשות ההוצאה לפועל. קורין יצחקי, המשמשת כרשת ההוצאה לפועל בשבתה כרשמת קהילתית, נחשפה למצוקותיה של החייבת והציגה מתווה של 2,000 שקל בחודש למשך 36 חודשים. במסגרת המהלך, נרשמה הפחתה של למעלה מ-300 אלף שקל בחוב. 

המקרה טופל במסגרת מערך הרשמים הקהילתיים בהוצאה לפועל, שנועד לתת מענה גם לחייבים המצויים במצבי חיים מורכבים, ואשר מתקשים להתמודד עם המערכת המשפטית והכלכלית בכוחות עצמם.

החייבת, שאין בבעלותה דירה או רכב, ממשיכה למרות גילה לעבוד בשתי עבודות כדי להתפרנס ולנסות להחזיר את חובותיה. לדבריה, ההסתבכות הכלכלית החלה בעקבות נסיבות משפחתיות מורכבות וניסיונות לסייע לבנה שהתמודד עם התמכרות להימורים. במסגרת הניסיון להתמודד עם החובות היא אף נאלצה למכור את דירת מגוריה. בדיון הציגה החייבת מסמכים רפואיים המעידים על החמרה במצבה הבריאותי. למרות זאת, היא המשיכה לעבוד ולפעול להסדרת חובותיה.

בהחלטתה עמדה כב’ הרשמת קורין יצחקי, כרשמת קהילתית, על כך שהכרה בזכותו של אדם לשיקום כלכלי אינה מספיקה כאשר קיימים חסמים שמונעים ממנו לממש את הזכות בפועל. עבור אוכלוסיות מוחלשות, הדרישות הכרוכות בהליכי חדלות פירעון – הגשת מסמכים, דיווחים, התייצבות ועמידה בתשלומים – עלולות להפוך למשוכה משמעותית. 

"קיימת אוכלוסייה של חייבים אשר דווקא בשל מאפייניהם האישיים והחברתיים מתקשים מאוד לעשות שימוש בכלי של הליך חדלות הפירעון. אוכלוסיות קצה ובהן דרי רחוב, משוקמים מסמים, נפגעי עבירה, תשושי נפש ואוכלוסיות מוחלשות אחרות מתמודדות לעיתים עם מכלול של חסמים המקשים עליהן להתנהל בתוך מערכת משפטית פורמלית ומורכבת", כך נמסר. 

לטענת הרשמת קורין יצחקי "סמכות הרשם הקהילתי הורחבה מעבר לקביעת תוכנית פרעון לחייבים המשתתפים בתוכנית בתי המשפט הקהילתיים. הניסיון שנצבר לימד כי קיימת אוכלוסייה רחבה של חייבים המצויים במצבי חיים מורכבים, אף שאינם מצויים בהליך פלילי.

מדובר בין היתר באוכלוסיות קצה ובחייבים מוחלשים, אשר מתקשים להתמודד בכוחות עצמם עם מערכת הגבייה והחובות, ולעיתים אינם מצליחים לממש את הזכויות והאפשרויות שהדין מעניק להם לשם שיקומם הכלכלי... מכאן חשיבותו של המודל הקהילתי. תפקידו אינו לעקוף את דיני חדלות הפירעון או ליצור מסלול הפוגע בזכויות הנושים, אלא לאפשר לאוכלוסייה אשר מתקשה לממש את תכלית  השיקום במסגרת המנגנון הרגיל".

עוד צוין בהחלטת הרשמת, כי המודל הקהילתי אינו מתמקד רק בהקלה על החייב. במקרה הזה, הוא מייצר גם ודאות לנושים: במקום להותיר חוב גדול במערכת, כאשר יכולת הפירעון של החייבת מוגבלת, נקבע מנגנון גבייה קבוע ומוסדר. הודגש, כי כאשר יכולתו של החייב מוגבלת ביותר, הליך חדלות פירעון עלול להיות כרוך בעלויות ובהשקעת משאבים מצד החייב, הנושים והמערכת, בעוד שסכום הגבייה בפועל עשוי להיות נמוך. לעומת זאת, הסדר מותאם יכול לאפשר גבייה בהתאם ליכולת החייב ולהימנע מהוצאות של הליך שאינו בהכרח יעיל בנסיבות העניין.

במסגרת ההחלטה, נבחנה גם סוגיית הריבית. החוק מאפשר לרשם ההוצאה לפועל, במקרים המצדיקים זאת ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להפחית את תוספת הריביות הנצברות בתיק, לאחר שניתנה לזוכה אפשרות להשמיע את טענותיו. במקרה הנוכחי נבחנה האפשרות להפחתת הריביות כחלק ממכלול נסיבותיה האישיות והחריגות של החייבת ומהצורך לאפשר לה להגיע להסדר פירעון ריאלי.

עוד ב-

רשת ספייסז פושטת רגל: 55 מיליון שקל חובות, הסניפים בישראל נסגרים

לכתבה המלאה

לאחר בחינת גילה של החייבת, מצבה הרפואי, הכנסותיה, היעדר נכסים והנסיבות שהובילו להיווצרות החובות, אישרה הרשמת מתווה של 2,000 שקל בחודש למשך 36 חודשים. התשלום יועבר באמצעות מעסיקתה, ישירות לתיקי ההוצאה לפועל ויחולק בין הזוכים בהתאם לחלקם היחסי בחוב. בנוסף, נקבע כי לאחר שהחייבת תעמוד בהסדר במלואו, ייסגרו כל תיקי ההוצאה לפועל, ללא צורך בהחלטה נוספת.