חברת הכנסת יוליה מלינובסקי הציגה לפני מספר ימים מעל במה זו את נפלאות רפורמת הכשרות שעברה לאחרונה בכנסת. במאמר שפרסמה, היא תהתה מה היה קורה אם רק ערוץ 12 היה משדר בטלוויזיה, והעלתה את השאלה - כמה הייתה עולה פרסומת במציאות שבה רק ערוץ טלוויזיה אחד היה פועל.

הטענה הועלתה מן הסתם כדי להוכיח שכשיש גוף אחד שפועל בתחום מסוים, לא תהיה תחרות באותו תחום ולכן המחירים יהיו גבוהים. בהמשך, טענה ח"כ מלינובסקי שגם מי שלא שומר כשרות משלם על הכשרות והוסיפה שהחוק שהיא העבירה יפתור את כל בעיות הכשרות. הטענות שהעלתה לכאורה נשענות על עקרונות השוק החופשי, שבתחומים אחרים אולי היו יכולים להתאים, אך בתחום הכשרות המצב מורכב יותר, וההסללה שלו לתוך שוק חופשי - היא פופליזם שתעלה ביוקר ללמעלה מ-70% מאזרחי ישראל שצורכים כשרות מחוץ לבית.
 

עוד ב-

סוף למונופול על הכשרות - איך הרפורמה תשפיע עלינו?

לכתבה המלאה

הבעיה היחידה היא שח"כ מלינובסקי, שמכהנת כיו"ר הוועדה לשירותי דת, אולי מנסה לשכוח את העובדה שבדיוני הוועדה שדנה ברפורמת הכשרות, נציגי משרד האוצר הציגו את ההשערה והתחזית הכלכלית שלהם עם יישום רפורמת הכשרות, ובה טענו שעלות הכשרות תעלה בכ-20%. לא בדיוק הדרך להילחם ביוקר המחיה.

אגב, מי שטען את הטענה הזו ראשונים, היינו אנחנו ב"כושרות", וזה היה די פשוט לבדוק את זה. מערכת הכשרות הממשלתית המתוקצבת מכוח חוק שירותי הדת היהודיים ממומנת ע"י המועצות הדתיות ולכן הן גובות אגרות סמליות.
 

עוד ב-

צפו: "קפה קדוש" הסיר את הכשרות "הרבנות מתעמרת בנו"

לכתבה המלאה

כך למשל מסעדה ממוצעת משלמת לרבנות המקומית  אגרה בסך 1300 שקל לשנה, היא לא כוללת את שכר המשגיח שעולה כ-39 שקל לשעה. לקראת דיוני הועדה בדקנו מה המצב בתאגידים הפרטיים שפועלים כיום. מחיר האגרה לתאגיד כשרות (בד"ץ) הוא 1500 שקל לחודש, דהיינו 18,000 שקל לשנה.

ומאחר שהרפורמה מושתתת על תאגידים פרטיים, הוכחנו לחברי הכנסת שהיו נוכחים בוועדה שהרפורמה הזו לא רק שלא תוזיל את העלויות, אלא היא תייקר את העלויות ללקוח. ולהבנתנו, זה יהיה בהבדל של הרבה יותר מ-20% אותו האוצר משער.

בנוסף, אם משווים את העלות של שעת משגיח כשרות בין זו של הרבנות לזו של כשרות ארגון צהר לדוגמא (תאגיד פרטי), רואים עוד הבדל משמעותי - בעוד הרבנות גובה 39 שקל לשעה ע"פ הוראות חוזר מנכ"ל, צהר גובה 73 שקל + מע"מ. הבדל של פי שניים.

ח"כ מלינובסקי שכחה לציין שגם בשלב הראשון של הרפורמה, הרבנות אינה יכולה להוריד או להעלות את המחירים. כך שלמעשה הכשרות לא אמורה לשנות את על עלויות המוצר, והסיבה לעליית המחירים לא קשורה לכשרות.

עוד לפני הדיון המהותי, האם הרפורמה היא הפיתרון לבעיות במערכת הכשרות בישראל, צריך לעשות בדיקה וחקירה אמיתית האם הרפורמה הזו באמת תהיה חלק מהמלחמה להורדת יוקר המחיה כפי שטענו תומכיה. ובכלל, כדאי להקשיב לעמדה של גורמי המקצוע. אותן ההצהרות על ירידת מחירים - בעוד האוצר מודה שתהיה עליית מחירים - לא רק שמנותקות מהמציאות אלא גם חוטאות לאמת. רק הקמת חברה ממשלתית לכשרות, שתהיה שקופה, טכנולוגית ומקצועית, היא זו שתוביל את מדינת ישראל למערכת כשרות הגונה זולה ומקצועית. 

הכותב: תומר בן צבי, מנכ"ל ארגון כושרות