תעשיית הקריפטו בישראל חווה בשנים האחרונות צמיחה משמעותית, עם גיוסים של כ-3.85 מיליארד דולר מאז 2013 ומעל 170 חברות פעילות בתחום. עם זאת, קיימים חסמים רגולטוריים ואתגרים במערכת הבנקאית המקומית, המעכבים את התפתחות התעשייה. שאלנו את נבחרת הקריפטו: מה עשויה להיות התרומה של הסרת חסמים ופיתוח תעשיית הקריפטו המקומית למדינת ולכלכלת ישראל? מה צריכה תעשיית הקריפטו בכדי להתפתח ולהחזיר למדינה?

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי:

"בזמן שבארה"ב מקדמים רגולציה מטיבה לחברות קריפטו, שוקלים קרנות סל נוספות ורזרבה מדינתית של ביטקוין, בישראל אין שום התקדמות בנושא. 
הבנקים עדיין מערימים קשיים על חברות ויחידים שמעוניינים להכניס כספים שמקורם במכירת קריפטו.
כתוצאה מכך גם נפגעת האפשרות של אותם אנשים לשלם מיסים מכיוון שאין להם שקלים נזילים בחשבון. 

ראינו בעבר שכשמדינת ישראל רוצה לקדם תחום מסוים היא יודעת לתת לתעשייה הזאת לפעול, הגיע הזמן להפסיק לאבד את ההון הגדול שמושקע בתעשייה הצומחת הזאת ולגרום למשקיעים ויזמים לפתוח חברות בישראל, להעסיק עובדים ולתת לישראל ליהנות מהתועלת שתחום הכלכלה המבוזרת יכול להעניק לה, גם במשרות וגם בהשקעות הון".

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין, וה-ווב3:

"כחלק מפעילות הועדה הציבורית הבאנו לעריכתו של מחקר בנושא, ושמנו על זה מספרים- אם ישראל תמצא את הדרך להסיר את החסמים, המשק הישראלי יזכה לתוספת לתמ"ג של 120 מיליארד שח עד 2035, בתרחיש צמיחה עולמי סביר, עם תוספת משרות של 25,900 משרות ישירות וכ 44,000 משרות עקיפות. להבדיל מתעשיית ה ai, שם נדרשות השקעות כספיות משמעותיות וחיוניות, בתחום הקריפטו כל שאנחנו צריכים הוא ליצור ודאות רגולטורית, וליצר מסגרת כללים שתאפשר לתחום לפרוח".

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד בורסת הקריפטו Bit2C:

"בישראל של תחילת העשור הקודם התפתח אקו-סיסטם של מאמצים מוקדמים, שבתורם הקימו מגוון יוזמות ועסקים מהמובילים בעולם. בסביבה הזו נולדו רעיונות פורצי דרך, פותחו כלים ופתרונות לעולם הסבוך בין המטבעות הדיגיטליים, הרגולציה, השימושים ברשתות מטבע, וגם בתחומי אבטחה כמו קריפטוגרפיה וסייבר. בכל נושאים פיננסים בישראל מנוהלים בסביבה שמרנית למדי גם היום, בוודאי לכל הנוגע למטבעות דיגיטליים ורשתות מטבע, עובדתית ישראל צועדת מאחור. לאורך הזמן עזבו את ישראל מאות אנשי מקצוע וחברות כדי להמשיך לפעול במדינות שגישתן לרגולציה של קריפטו היא מאפשרת יותר ומופחתת בחסמים. חשוב לזכור גם את הצרכן, חוסר במסגרת חוקית מסבך גם את הלקוח הסביר. הפער של עסקים ישראליים שאמורים לתת פתרונות ללקוחות ישראליים מול חברות בחו״ל הוא גדול. חוסר באפשרויות מפוקחות בארץ הוביל אזרחים רבים להסיט כסף בהיקפים גדולים אל שירותי מטבעות-דיגיטליים בין לאומיים, חלקם מסוכנים מאוד, חלקם מפוקפקים מאוד. המצב הנוכחי של שוק הקריפטו בישראל מגלם בתוכו גם הפסדים של שנים קדימה עבור מדינת ישראל. בפועל, בכל יום שהשוק לא מקבל את הכלים החוקיים הדרושים לו לפעול, המדינה מאבדת פעילות כלכלית לצד מיסים ישירים ועקיפים, מאבדת כוח אדם מיומן והיקף משרות משמעותי, המדינה מאבדת את עמדת הובלה על שוק מתפתח, גולבלי ובעל פוטנציאל עצום. כאן בדיוק שוק הקריפטו הישראלי יכול להחזיר למדינה ובגדול."

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:

מה עשויה להיות התרומה של הסרת חסמים ופיתוח תעשיית הקריפטו המקומית למדינת ולכלכלת ישראל? מה צריכה תעשיית הקריפטו בכדי להתפתח ולהחזיר למדינה?

"הסרת החסמים הרגולטוריים ופיתוח תעשיית הקריפטו בישראל יכולים לתרום תרומה משמעותית לכלכלה המקומית, באמצעות יצירת מקומות עבודה חדשים, הגברת ההשקעות הזרות והגדלת ההכנסות ממסים. ישראל כבר הוכיחה שהיא מסוגלת להוביל בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, ואין סיבה שלא נממש את הפוטנציאל גם בתחום הקריפטו, שמביא איתו הזדמנויות כלכליות רבות.

כדי שהתעשייה תוכל להתפתח ולתת בחזרה למדינה, חשוב שהרגולטורים יספקו ודאות ובהירות בתחום הקריפטו. כיום, חברות רבות עוזבות לחו"ל בגלל הקושי לפעול כאן, ואנחנו מאבדים השקעות ומקומות עבודה איכותיים. אם ישראל תפעל כמו מדינות אחרות, כגון שווייץ וסינגפור, שהסדירו את התחום בצורה ברורה ותומכת, נראה עלייה בהשקעות הזרות, גידול משמעותי בתעסוקה, וגם גידול משמעותי בהכנסות המדינה ממיסים".