דיגיטל וטק

מהפכת ה-AI: כך נוכל ליהנות מפירות החדשנות מבלי לוותר על הפרטיות

הבינה המלאכותית היא הכלי הטכנולוגי העוצמתי ביותר שעמד לרשות האנושות עד כה. אם ננהל את הבינה המלאכותית בתבונה, נוכל ליהנות מפירות החדשנות מבלי לשלם את המחיר היקר של אובדן האמון, פגיעה בפרטיות והפיכת האדם לאובייקט נתון בידי האלגוריתם

ד"ר אלכסנדר צימרמן | 23/5/2025 8:04

בשנה החולפת אנחנו עדים לתופעה מדאיגה והולכת: אירועי חדירה חמורה לפרטיות של סלבריטאים, פוליטיקאים ואנשי ציבור, באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית שמשתכללות בקצב מעריכי.

הדוגמאות רבות ורק על קצה המזלג נזכיר את שחקנית הקולנוע סקרלט ג’והנסון, כאשר אפליקציה מבוססת AI השתמשה בקולה ובדמותה ללא רשות, לצורך פרסום סרטון בפלטפורמה X (לשעבר טוויטר).

גם פרשת סרטוני הדיפ-פייק של טום קרוז, שבהם נראה השחקן מבצע אתגרים מסוכנים ברוח סרטי "משימה בלתי אפשרית", עוררה סערה. הסרטונים נראו כה מציאותיים עד שרבים האמינו כי מדובר בקרוז עצמו. כידוע, לבסוף התברר כי מדובר בזיוף טכנולוגי, מה שגרר תגובות נזעמות ומסכת תביעות עתק מצד השחקן.

בתמונה: ד"ר אלכסנדר צימרמן, (צילום: צילום אישי)

מקרים אלה מעוררים שאלות מוסריות עמוקות: האם מותר להשתמש בדמותם או בקולם של אנשים, מבלי לבקש את רשותם? ומה המשמעויות של פגיעה אפשרית במוניטין, בתדמית, ובזכויות יסוד? מאידך, לא ניתן להתעלם ממקרים שבהם חשיפה נרחבת, לעיתים וולונטרית במדיה הדיגיטלית דווקא תרמה לנסיקות קריירה.

משפיעני רשת רבים בנו את מעמדם באמצעות שיתוף רגעים מחייהם הפרטיים. מלבד זאת, יזמים ומנהיגים עסקיים עושים שימוש מושכל בפלטפורמות כדי לבסס אמינות, לשתף ידע ולבנות קהילה. ההבדל המהותי טמון בשאלה באיזה אופן מתבצעת החשיפה, כיצד ומתי.

הדילמה בעידן הבינה המלאכותית איננה עוד פרטית בלבד, אלא היא מזמן הפכה לסוגיה ציבורית, מבנית ועמוקה יותר. כדי להכשיר מודלים מתקדמים, נדרשת גישה למאגרי מידע עצומים שלרוב כוללים מידע אישי רגיש. אם נגביל גישה זו, התוצרים יהיו שטחיים, לא ממוקדים ונטולי יכולת התאמה אישית. אם נרשה זאת, הרי שאנחנו מסתכנים בוויתור רחב היקף על פרטיות, שקשה יהיה להשיבו לאחור.

מה ניתן לעשות?
1. העלאת מודעות לסיכונים: חשוב להבין את תנאי השימוש של הכלים בהם אנו משתמשים, מי שומר את המידע, למי הוא מועבר, וכיצד נעשה בו שימוש מושכל. ידע הוא כוח ובמקרה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית הוא לפני הכל הגנה מפני חדירה גסה לפרטיות של האדם הפרטי.

2. שליטה אקטיבית במידע: הפחתת שיתוף מיותר, שימוש בהגדרות פרטיות מחמירות, ובחירה בכלים שנותנים למשתמש את הזכות "להישכח", באמצעות מחיקת מידע קיים לפי דרישה.

3. קידום רגולציה ציבורית מחמירה: קידום רגולציה בתחום הבינה המלאכותית הוא חיוני להבטחת שימוש אחראי, שקוף והוגן בטכנולוגיות אלו. למרות שישראל נקטה צעדים ראשוניים בכיוון זה, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין ההצהרות למדיניות המיושמת בפועל.

4. בשנת 2023 פרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד המשפטים מסמך עקרונות למדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית. נכון להיום, העקרונות הללו טרם עוגנו בחקיקה מחייבת או באסדרה ממשלתית כוללת.

מבקר המדינה ציין בדו"ח מיוחד מנובמבר 2024, כי התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהושקה ב-2022 לא יושמה בפועל וכי אין כיום גורם ממשלתי מתכלל האחראי ליישום מדיניות כוללת בתחום זה.

5. יצירת סטנדרטים טכנולוגיים אחידים: כמו שתקני אבטחת מידע קיימים בתחום הסייבר, כך יש להגדיר מסגרות מחייבות בתחום ה AI שיגבילו שימוש במידע אישי למטרות מסחריות או פוליטיות.

6. חינוך דיגיטלי: כבר בגיל צעיר חשוב להקנות כלים להבנת הסיכונים, לשימוש ביקורתי ולהתנהלות נבונה במרחב המקוון, בדיוק כפי שלימדו אותנו פעם לחצות כביש בזהירות. הבינה המלאכותית היא הכלי הטכנולוגי העוצמתי ביותר שעמד לרשות האנושות עד כה. כוח גדול מייצר אחריות כבדה והפעם מדובר באחריות על עקרונות יסוד של דמוקרטיה, חירות וזהות אישית.

אם ננהל את הבינה המלאכותית בתבונה, בזהירות ובשקיפות, נוכל ליהנות מפירות החדשנות מבלי לשלם את המחיר היקר ביותר" אובדן האמון, פגיעה בפרטיות, והפיכת האדם עצמו לאובייקט נתון בידי האלגוריתם.