דיגיטל וטק

לא לומדת מטעויות: ענקית האנטיוירוס מעצבנת את המשתמשים

משתמשי אחת מתוכנות האנטיוירוס הנפוצות בעולם שמו לב בימים האחרונים לכך שהיא כוללת רכיב מאותו סוג של תוכנות שהיא מיועדת להילחם בהם – ואי אפשר להסיר אותו
יאיר מור | 
גולש (צילום ISTOCK)
בימים שבהם משתמשים רבים בוחרים שלא להתקין תוכנות אנטיוירוס כבדות על מחשביהם, שכן הגרסאות האחרונות של Windows כוללות תוכנת אבטחה מובנית שמקבלת ציונים לא רעים בזכות עצמה, בחרה החברה הגדולה בשוק האנטיוירוס לבצע צעד שמעצבן מאוד את המשתמשים.
בימים האחרונים הבחינו משתמשי תוכנת האנטיוירוס Avira שבגרסה העדכנית שלה נמצא, לצד הרכיבים הרגילים של תוכנת האבטחה, רכיב בשם Avira Crypto, שמיועד לכרות מטבעות קריפטוגרפיים בזמן שהם אינם מנצלים את כוח המחשוב של המחשב שלהם.
 
הרכיב הזה הוכרז על ידי החברה כבר באוקטובר האחרון, אך רק כעת התחילו משתמשים לשים לב שהוא מותקן על המחשבים שלהם. לפי הודעת החברה בזמנו, הרכיב "מאפשר למשתמשים לכרות מטבעות קריפטו ביתר קלות ובטיחות, ישירות מתוך פלטפורמת אווירה" – אך מצד שני, עצם ההתקנה של כורה קריפטו כחלק מחבילת אנטיוירוס, שחלק מתפקידה למנוע התקנה של תוכנות מהסוג הזה על מחשבי המשתמשים, מעוררת זעם רב.
הגילוי, והזעם שהוא מעורר, מגיעים בעקבות גל זעם שהתעורר נגד NortonLiftLock, הידועה בעיקר כסתם "נורטון", בזכות תוכנת האנטיוירוס בעלת אותו שם. בשבוע שעבר זעמו משתמשי התוכנה לאחר שגילו כי תוכנת כריית קריפטו שהחברה החלה להציע למשתמשים מותקנת כחלק מתוכנת האנטיוירוס ואינה ניתנת להסרה, גם עבור משתמשים שבוחרים שלא להשתמש בה (וזו אף ברירת המחדל למי שלא ביקש להפעיל אותה). בכך, למעשה, עושה החברה בדיוק את מה שעושים נוכלים שמתקינים תוכנות כאלו נגד רצון המשתמשים כדי לנצל אותם.
 
באופן מאוד לא מקרי, בין שתי החברות שביצעו את הצעד מעורר הזעם יש קשר בל-יינתק: אווירה הגרמנית נרכשה על ידי נורטון האמריקאית לפני כשנה תמורת כ-360 מיליון דולר במזומן, כך שכעת היא חברת בת שלה. מי שחושב שהוא יכול לחמוק מה"טרנד" הזה – כדאי שמעבר לחצי מיליארד משתמשי אווירה ומאות מיליוני משתמשי נורטון, גם מאות מיליוני המשתמשים של Avast ככל הנראה עומדים לעמוד בפני אותו צעד – שכן גם היא התמזגה בשנה שעברה עם נורטון.
נראה שהטרנד שמנסה להכתיב ענקית האבטחה היא שילוב של תוכנות כריית מטבעות קריפטו, שכורות את'ריום ש-15% ממנו הולכים לחברה והיתר לארנק המובנה בתוכנה.
חוקר האבטחה בראיין קרבס פנה לחברה בבקשת תגובה, ולא קיבל תשובה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה