לאורך שנת 2023, על רקע התנגדות בקרב ציבורים רבים למהלכים המשפטיים של הממשלה, היה חשש במערכת הבריאות מפני עזיבה של רופאים לחו"ל. מאות רופאים, על פי הדיווחים, כבר החלו בהליכי רילוקיישן. לפני מספר שבועות העיד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי משרדו מוצף כעת באלפי בקשות של רופאים ישראלים שעובדים בחו"ל ומבקשים לחזור ארצה, מתוך סולידריות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

ניתן להבחין במגמה דומה גם בהייטק. יזמים שרוצים לרשום חברות בישראל, מנהלים שרוצים לחזור ארצה, ומשקיעים שרוצים להשקיע בחברות ישראליות, דווקא עכשיו. זהו תהליך מעודד ומרומם רוח, שמחזק בי את האופטימיות שההייטק הישראלי ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי.
 

עוד ב-

שכל העולם יראה: להציל את ההסברה הישראלית בשבעה צעדים

לכתבה המלאה

ההייטק, באופן מסורתי, הוא מגזר שחי בתודעה בינלאומית. המשקיעים הם זרים, הלקוחות הם בחו"ל, שווקי המפתח הם בעולם, ולעיתים אפילו השיח בין שני עובדים צברים למהדרין יתנהל באנגלית. האופי הגלובלי הזה גרם בעשור האחרון לתחושה מסוימת של נתק בין מגזר ההייטק לבין ההוויה הישראלית. אם לומר את האמת, בקרב מגזר ההייטק היתה גם תחושה שהוא לא צריך את המדינה, את הממשלה, את הציבור. זו טעות. ההייטק הישראלי אינו מנותק מהמקום, אדרבא - הוא צומח מהרוח הישראלית, מהכישרון הישראלי, מהחוצפה הישראלית, ההון האנושי שלו מגיע מהצבא וממערכת החינוך. לא אחת, ההייטק גם ניעזר על ידי המדינה והממשלה, למשל בתרומה האדירה שיש לרשות החדשנות בתמיכה בחברות סטארט-אפ.

אירועי ה-7 באוקטובר איחדו אותנו מחדש כעם, כפי שלמרבה הצער רק אסונות יכולים לאחד. ההייטק הישראלי נרתם כולו למאמץ הלאומי. אין כמעט חברת הייטק אחת שלא יצאה במיזם התנדבותי כזה או אחר, שלא תרמה מכספה, שלא רתמה את הטכנולוגיה שלה למאמץ. למעשה, אנחנו חיים את זה ביומיום המשרדי, כששיעורי המגויסים למילואים בקרב מגזר ההייטק הוא מהגבוהים במשק. וזוהי אות כבוד עבורנו, להיות גם בחזית המשק וגם בחזית המלחמתית.

כך למשל בשבוע הראשון של המלחמה כשהבנו שיש מלחמה לא פחות חשובה על דעת הקהל העולמית, פיתחנו אפליקציה הסברתית שנועדה להמחיש לאנשים מהעולם כיצד היו נראות ניו יורק, לונדון או טוקיו אם היו מטווחות בטילים כפי שמטווחים ישובי וערי הדרום.  

עוד זיהינו מצוקה בקרב חלק מחברות ההייטק, שמצבת המו"פ שלהן התדלדלה משמעותית והקשתה עליהן להשלים פרויקטים והעמדנו לרשותן מתכנתים משלנו כדי שיסייעו להן להמשיך את הרציפות העסקית. ככלל, אנחנו מתנהלים כעת במעין מסך מפוצל, שבו אנחנו גם מנסים לעמוד ביעדי החברה היומיומיים וגם מחפשים כל הזמן דרכים כיצד ניתן לעזור למאמץ הלאומי וכמונו יש עוד מאות חברות הייטק שרק מחפשות איך ואיפה לתרום למאמץ המלחמתי.
 

עוד ב-

כולנו זקוקים לחוסן: איך יוצאים מהשבר של ה-7 באוקטובר?

לכתבה המלאה

למעשה, אני חושבת שתהליך החיבור מחדש של ההייטק למדינה החל עוד לפני ה-7 באוקטובר. מבלי להיכנס לבעד ונגד, ולא אכחיש שגם היתה לי ביקורת כלפי חלק מהצעדים, התפקיד המוביל שנטלו חלק מחברות ההייטק במחאה כנגד מהלכי הממשלה נבע במהותו מפטריוטיות, מהבנה שמה שקורה במדינה משפיע באופן ישיר על ההייטק, ומתוך אהבה גדולה למולדת וחשש לעתידה.

להייטק הישראלי יש תפקיד מכריע כעת. בהיותו קטר של המשק, תפקידו הוא להמשיך בכל הכוח, או כמו שאומרים אצלנו "לדלוור". להוכיח למשקיעים וללקוחות בעולם שאנחנו יודעים לספק את הסחורה למרות המלחמה. זה קריטי להמשך הצמיחה והחוסן של ישראל. בהכירי את ההון האנושי המדהים בהייטק, אני בטוחה שנצליח במשימה.

הכותבת היא מנכ"לית ובעלים של חברות הטכנולוגיה CodeValue ו-SppedValue שנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב