השוק

בנק מזרחי: תחשבו מה יקרה אם המצב ימשיך ככה עד סוף השנה

יוני פנינג מבנק מזרחי טפחות מגיב לנתוני הצמיחה ואומר כי מדובר בנתונים שנתיים ואנחנו צריכים לתאר לעצמנו מה יקרה אם המצב בו נמצאת המדינה יימשך עוד כמה רבעונים
ניצן כהן | 
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (צילום עופר חגיוב, Magma Images)
נתוני הצמיחה שפורסמו מוקדם יותר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי שנת 2023 הייתה אחת השנים הקשות ביותר בה נמצאת ישראל, כשלמעשה כל תהליך הניוון שעבר על המדינה ב-14 השנים האחרונות (להוציא שנה אחת היה כאן ראש ממשלה אחד), התפוצץ לנו בפנים עם הידרדרות בשל ההפיכה המשפטית, והמשכה באסון הגדול שפקד אותנו ב-7 באוקטובר וכרגע זו המלחמה.
יוני פנינג מבנק מזרחי טפחות אומר בתגובה ראשונה כי "מדובר למעשה בנתון במונחים שנתיים. קרי, לאן התוצר היה מגיע אם במשך ארבעה רבעונים היינו רואים התכווצות כמו היום.
"הגריעה עצמה בתוצר, לעומת רמת הפעילות המשקית ברבעון השלישי של 2023, עומדת על סדר גודל של 5%. מעבר להיות נתון זה מתון לכשעצמו, בטח ביחס לתקופת מלחמה הוא גם משקף תוצר דומה, עדיין, לציפיות הראשוניות של הסקטור הציבורי, וחלק מגופי הדירוג הבינלאומיים, להשפעת המלחמה על התוצר ברבעון הזה" אומר פנינג.
"מעבר לזה, נוסיף כי במידה רבה נתון התוצר הנוכחי מבוסס על נתונים מתחילת הרבעון. קרי, נתוני אוק'-נוב'. רמת הפעילות המקומית, נזכיר, המשיכה להתאושש בדצמבר, עם צמצום מתקפות הרקטות על המדינה. להערכתנו נראה את זה בא לידי ביטוי באופן משמעותי בעדכון של נתוני התוצר המקומיים, בחודש הבא.
"כנ"ל, למרות האינדיקציות מהתוצר, השווקים עדיין מביעים בטחון בכלכלת ישראל, כאשר השקל ממשיך להראות התחזקות קלה היום, ונע גבוה במעט מרמת 3.60. בימים האחרונים ניכרת פתיחת פער בין ציפיות הריבית והאינפלציה הגלומות בשוק האג"ח, לבין הדולר/שקל.
"להערכתנו, זה נובע במידה רבה מעליית הציפיות האינפלציוניות כתוצאה מגורמים טכניים (טיסות), מקומיים במידה מסוימת (מזון) , וציפיות למדיניות ממשלה (סיגריות, מע"מ). אלה תרמו משמעותית לציפיות האינפלציה הגבוהות יותר כעת. על אלה נוספות ההציפיות הגבוהות לארבעת מדדי המחירים הקרובים, אשר נובעות גם מעונתיות. וכפועל יוצא משני אלה, מהעלייה של הציפיות לשנה בשוק הבין בנקאי אל סביבת 2.6%.
"מנגד, התמסורת משער המטבע לאינפלציה, אשר עומדת על כ-10%, אמורה לגרור כבר עכשיו ירידה בסדר גודל של 0.2% במדד המחירים, לעומת הממוצע של החודשים האחרונים. עד כמה השקל מתומחר שם? אנחנו לא בטוחים שב-100%. אם נעמיד מול זה גם את הציפיות בשוק הריבית, גם פה להערכתנו תרחיש של המשך ההתחזקות בשקל אינו עומד במרכז השיח, ואולי לא בצדק".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה