השוק
בנק מזרחי טפחות: אופטימיות במשק הישראלי בזכות נתוני יתרות החוב
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, ערך סקירה כלכלית שבועית בה נגד במספר נושאים בוערים: מדד הליבה של ה-PCE והצריכה הפרטית בארה"ב שממשיכה להתרחב, האופטימיות במשק הישראלי על רקע הפסקת האש והורדת הריבית של הבנק המרכזי באירופה
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, ערך אתמול (ראשון) סקירה כלכלית שבועית בנוגע למספר נושאים בוערים בכלכלה העולמית והמקומית בהם: מדד הליבה של ה-PCE והצריכה הפרטית בארה"ב שממשיכה להתרחב, כמו גם החלטת הריבית של הפד, האופטימיות במשק הישראלי על רקע הפסקת האש והורדת הריבית של הבנק המרכזי באירופה.
"מיקרו: מדד הליבה של ה-PCE הוסיף 0.16% בדצמבר. כנראה שזה היה יכול להביא לתגובה מהותית יותר בשווקי הריבית, אבל אחרי הודעת הריבית הניצית של הפד, אלה לא ממש זזים. קולקטיבית, השפעת המכסים, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי במדד פברואר תשאיר אותנו במתח עוד חודשיים.
הצריכה הפרטית האמריקאית, ממשיכה להתרחב בינתיים בקצב מהיר במהלך הרבעון הרביעי, ולהערכתנו לא כזה שיימשך זמן רב, כאשר הממתן האינפלציוני של ממשל טראמפּ, צמצום ההוצאה, לא זוכה לאותה חשיפה כמו המכסים. התוצר בינתיים, ממשיך לגדול בקצב מהיר מאוד, בזכות אותה צריכה פרטית. אבל אנחנו מצפים להתמתנות, שלא לומר התמתנות משמעותית, ברבעונים הבאים, מהכיוון הזה.
צד ההיצע האמריקאי נראה ככזה המסוגל לעמוד, בשלב הנוכחי, במשימת הביקושים המקומיים הגבוהים יותר כתוצאה מהמכסים, עם עלייה במדד מנהלי הרכש באזור שיקגו, שנותר נמוך, עדיין. ובעל יציבות יחסית בהזמנות המוצרים בני קיימא, אם מוציאים את בואינג מהמשוואה. בראיית קצה, נתוני ינואר מצביעים על נסיגה קלה בסנטימנט הצרכני, על רקע עליית מחירי הדלק.
בישראל, נתוני יתרות החוב במשק מצביעים על אופטימיות ראויה לציון, גם מצד ההיצע, וגם מבחינת הצרכנים, על רקע הרגיעה הביטחונית, במהלך נוב'. ונצפה כמובן להמשך המגמה עם התקדמות הפסקת האש בדרום.
באירופה, ה-ECB הוריד ריבית בפעם החמישית. הוא נשמע מעט מהוסס לגבי העתיד, מבחינה מוניטרית. אבל לאור האינדיקציות להאטה ביבשת, מתגברים הסיכויים שנראה המשך נחוש של המהלך השנה.
מאקרו: ארה"ב: מדד המחירים של ה-PCE הוסיף 0.3% בדצמבר, בהתאם לציפיותינו. הרבה מהתרומה החודש מיוחסת למחירי האנרגיה, עם זינוק חריג של 2.7% בקטגוריה, על רקע התמשכות העליות במחירי הגז הטבעי, גם בארה"ב. נצפה שמחירי הדלק בתחנה יצטרפו לחגיגה בינואר. אבל משם לקראת האביב סביר מאוד שנתחיל לראות ירידות בקטגוריה.
זולת האנרגיה, וזולת מחירי המזון, אינפלציית הליבה מצביעה על עלייה של כ-0.16% בלבד. לא מספיק בשביל להתעגל מטה ל-0.1%. אבל אם מכפילים את זה ב-12, מקבלים קצב שנתי של 1.9% בלבד, מעט מתחת ליעד ה-2% של הפד. נוסיף כי המדד מסכם את מסע התיסוף של הדולר, על רקע הבחירה בטראמפּ, וצפי השפעות המכסים למיניהן.
יתרה מזאת, מדובר בחלק ממגמה, שבה אותו נתון אינפלציית ליבה לא עלה יותר מ-0.3%, חודשית, וזו כוללת את תשעת החודשים האחרונים. בראייה שנתית, אינפלציית הליבה עומדת אמנם על 2.8%. אבל זה קורה לא מעט בגלל שלושת החודשים שקדמו לתשעת החודשים האחרונים, קרי, מדדי ינואר עד מרץ 2024, כאשר שלושת אלה תרמו לבדם מעל לאחוז לאינפלציית הליבה, יחדיו.
דווקא סעיפי הדיור מיאנו להתמתן, עם תוספת חודשית של 0.31%, לעומת 0.23% בחודש שעבר. אבל העלייה השנתית של הקטגוריה עדיין עברה להצביע על 4.7%, לעומת 4.8% בחודש שעבר.
נוסיף כי בהודעת הריבית האחרונה, יו"ר הפד פאוול הוסיף כי רכיבים כמו מחירי השכירות ממשיכים להתמתן באופן עקבי, בגלל האופי בו אלה מחושבים בנתוני ה-PCE. ובנוסף סעיפים שאינם תלויי שוק, הם לא כאלה שנותנים סיגנל לאינפלציה הליבה של הכלכלה, ברמיזה לכך שהתמתנות בחודשים הקרובים, כן יכולה להביא להורדת ריבית.
אם שלושת החודשים הבאים היו ממשיכים בדרכו של הנתון מהשבוע שעבר, גם אם לא היינו מגיעים ממש ליעד ה-2%, היינו צפויים להתקרב אליו מאוד. מצד שני, אתמול נכנסו לתוקף מכסים של 25% על קנדה ומקסיקו, ו-10% נוספים על סין. מנעד ההערכות לאיך המכסים ישפיעו על האינפלציה, וכמה תספוג שרשרת האספקה, הוא רחב. אבל ההערכות נעות סביב אחוז שלם של תוספת אינפלציה רק על זה.
נתוני ה-BEA הצביעו במקביל על גידול חריג בהוצאה לצריכה פרטית, של 0.7% במהלך החודש - שיא של שלושה חודשים. מה שלא מגיע משארית של כלכלת הבחירות, נייחס אולי להקדמת רכישת מוצרים לכניסת המכסים לתוקף. ונצפה שהתופעה תחזור על עצמה ביתר שאת, בינואר.
בינתיים, ניכר שזה ממשיך להגיע על חשבון החסכונות, כאשר ההכנסה של משקי הבית גדלה ב-0.4% במהלך החודש. וגם זה בסיוע הריבית הגבוהות, אשר דחפו את ההכנסות מריבית לעלייה של 0.6%. גם ההכנסות משכירות המשיכו לגדול בקצב דומה, וכנראה מסיבות דומות.
בנטו, סך החיסכון הפרטי במהלך החודש עמד על כ-843 מיליארד ד' בלבד. הרמה הנוכחית היא שפל מאז פברואר 23', כאשר הצרכנים עוד עסקו בהשלמת רכישה של מוצרים בני קיימא ביתר שאת, ביציאה מהקורונה. על זה כמובן צריך להוסיף את המכסים והקיטון בהוצאות הממשלתיות – האטה בצריכה הפרטית תהיה, להערכתנו, דיי בוודאות.
נתוני התוצר בארה"ב הצביעו על קצב צמיחה מתון יחסית, במהלך הרבעון הרביעי, של כ-2.3% - שפל של שלושה רבעונים, ונמוך מכ-80% מנתוני הצמיחה הרבעוניים של ארבעת השנים האחרונות.
הצריכה הפרטית ממשיכה להיות הגורם הדומיננטי בצמיחת התוצר בארה"ב, שלא לומר הצריכה כולה ויותר מזה, כאשר זו תורמת 2.8% לתוצר הכולל, קרי צמיחה שלילית של 0.5% בלי הצמיחה הפרטית.
בחלוקה למוצרים ושירותים התרומה הייתה יחסית מאוזנת, אם כי נוסיף שביחס לעבר הייתה פה נטייה לכיוון המוצרים. להערכתנו, יש פה תוצאה של עלייה בצריכת מוצרים על רקע גידול בתשלומי ההעברה הממשלתיים, לקראת הבחירות, לבעלי נש"ץ גבוהה יותר לכיוון הזה.
בצד השלילי בלטו סעיפי המלאים, אשר גרעו 0.9% ניכרים מאוד מהמדד, על רקע אותה צריכה פרטית גבוהה. מאזן הסחר נותר יציב יחסית - מרשים בהתחשב בגידול האמור בצריכה הפרטית. אבל נציין שהרבה מזה היה בזכות זינוק של 7.2% ביצוא השירותים. ונעריך ששירותי המחשוב למיניהם בלטו בקטגוריה הזאת.
גם סעיפי ההשקעה גרעו 0.1% מהתוצר הכולל, בעיקר על רקע ירידה בהשקעות בציוד של חברות, בלטו בזה סעיפי התחבורה על רקע השביתה בבואינג. הוצאות הממשלה הוסיפו 0.4% לתוצר. נצפה כמובן שזה יתהפך, וחזק, ברבעון הראשון.
מדד מנהלי הרכש של Market News International באזור שיקגו הצביע על התאוששות ניכרת בינואר, של 3.1 נק', אבל נותר בטריטוריה פסימית מאוד של 40.0 נק'. הסקר הנוכחי למדד נערך בתחילת החודש, בין ה-1 ל-16 בינואר.
ועדיין, בולטת פה מגמת האופטימיות התעשייתית מהממשל החדש. בפרט, הרבה מהעלייה במהלך החודש נבעה מסעיף ההזמנות החדשות, אשר זינק ב-13.8, והגיע לרמתו הגבוהה מאז ספט' 24, טרום ההוריקנים. ניכר כי כבר בשלב הנוכחי, העלייה בהזמנות מגיעה גם לצד הייצור עצמו, עם עלייה של 4.0 נק' במדד הרלוונטי.
סעיפי התעסוקה דווקא הצביעו על ירידה של 9.0 נק' ניכרות מאוד, לרמה הנמוכה מאז יוני 2020. עם זאת, לאור המגבלות המתהוות על הפועלים הבלתי מתועדים במדינה, לא נהיה מופתעים אם מדובר במגבלות צד היצע, אשר ילווו בשוק תעסוקה הדוק בהמשך, על כל המשתמע מכך.
נדגיש כי בניגוד להודעת הריבית של הפד בשבוע שעבר, שלקחה כזכור צעד אחורה מהאפשרות של הורדות ריבית נוספות, דווקא ההתייחסויות לשוק התעסוקה תוארו כמשהו שיכול להיות טריגר להורדות, בשלב הזה.
זה כולל הצהרה של פאוול, בתגובה לשאלה של אחד העיתונאים, לפיה: "אנחנו לא זקוקים להיחלשות נוספת בשוק התעסוקה כדי להשיג את היעד הזה (2%, י.פ.), וזה סוג של מה שאנחנו מקבלים. שוק התעסוקה באמת היה יציב באופן רוחבי." בתשובה לשאלה אחרת, פאוול ציין כי "אם נראה היחלשות של שוק התעסוקה, זה יכול להביא- אנחנו יכולים באותו השלב להיות בנקודה של לעשות התאמות נוספות".
הזמנות המוצרים בני קיימא לתעשייה בארה"ב איבדו 2.2%, על פי נתונים ראשוניים לדצמבר. יתרה מזאת, גם הנתון של נוב' עודכן כלפי מטה, מירידה של 1.2%, ל-2.0%. רוב ההתמתנות פה היא תוצאה של ציוד תחבורה, עם ירידה חודשית של 7.4% בהזמנות בקטגוריה, ככל הנראה בואינג, על רקע הקשיים בחברה.
כפועל יוצא, אפשר גם לנחש שנמשיך לראות מחירים גבוהים בקטגורית הטיסות, שממשיכה לתמוך באינפלציה השנתית בארה"ב. זולת זה, ההזמנות המשיכו לצמוח בקצב סביר של 0.3% חודשית, אשר ניטרל את הירידה של 0.2%, בחודש הקודם. ולמרות כל זה, צריך לציין שחסרה פה אופטימיות של השפעת המכסים על התמיכה בתעשייה המקומית.
הסנטימנט הצרכני בארה"ב המשיך להידרדר בינואר, עם ירידה של 0.6 נק' במדד הקונפרנס בורד, מהנתון הראשוני לדצמבר, ל-104.1. אפשר, בגדול, ליישב את הירידה על ידי עלייה קלה במחירי הדלק במהלך החודש, מסביבת 3.04 דולר לגלון בדצמבר, לשיא של 3.13 במהלך ינואר.
באופן תואם, גם במדד, עיקר הירידה הייתה בסעיף הצריכה השוטפת מ-140.2 ל-134.3, בעוד שסעיף הציפיות דווקא עבר להביע אופטימיות גבוהה יותר, עם עלייה מ-81.1 ל-83.9.
ישראל: נתוני יתרות החוב המקומי במשק בנוב' מתיישבים עם האופטימיות הרוחבית שראינו במהלך החודש, לאור הרגיעה במלחמה. ומלמדים כנראה גם על מה שנראה בחודשים הבאים, לאור הפסקת האש בדרום.
במגזר העסקי, ההלוואות לבנקים צמחו ב-13.5 מיליארד שקל, ומסכמים צמיחה של קרוב ל-40 מיליארד שקל בארבעת החודשים האחרונים, ל-777 מיליארד שקל. תושבי חוץ, נציין, הקטינו את נוכחותם בשוק המקומי, עם ירידה של 2.9 מיליארד שקל ביתרות ההלוואות של אלה, מגמה שאולי תתהפך בקרוב.
השיפור בסנטימנט ניכר גם בקרב משקי הבית, עם עלייה של 4.5 מיליארד שקל, ונעריך שזו הושפעה אולי עדיין מהפסימיות של אוק' (ירידה של 800 מיליון). מתוך זה, בלטו המשכנתאות, עם עלייה של 3.4 מיליארד שקל ביתרה, מ-599 ל-602.4 מיליארד שקל. נצפה כמובן לעלייה משמעותית יותר, על רקע הביצועים המוגברים בדצמבר.
Eurozone: ה-ECB הוריד את הריבית ברבע אחוז בשבוע שעבר, ל-2.75%, על רקע הצמיחה האיטית ביבשת, והתמתנות האינפלציה. הורדת הריבית היא החמישית מאז הקיץ שעבר. וציפיות השוק מגלמות הורדת ריבית גלומה של קרוב ל-0.3% להודעה הבאה, בתחילת מרץ (120%), וסך של כ-0.85% של הורדות נוספות עד סוף השנה.
בהצהרה שלוותה להודעת הריבית, ה-ECB ציין כי הוא אינו מתחייב לתוואי ריבית כזה או אחר, וכי התהליך הדיפלציוני במדינה ממשיך בהתאם למסלול, וצפוי להגיע ליעד ה-2%, במהלך השנה הנוכחית.
עוד צוין כי התנאים הפיננסים ממשיכים להיות הדוקים, גם בגלל שהמדיניות הנוכחית היא עודנה מצמצמת, וגם בגלל השפעות עבר של צמצום האשראי, כמו גם גלגול מחדש של חובות בריביות גבוהות יותר.
עוד ב-
במסיבת העיתונאים העוקבת, נשיאת ה-ECB לגארד, ביטאה גישה הססנית יותר, וציינה כי זה לא ריאלי להציע הכוונה טובה יותר לעתיד כרגע, בגלל עלייה באי הוודאות, בעת הנוכחית".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
