השוק
האם בינה מלאכותית יכולה להוזיל לנו את הארנונה?
האם אפשר להפחית את העול הכלכלי על הציבור באמצעות אוטומציה ודיגיטציה? מחמוד רחמאן, לשעבר סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר, טוען כי בינה מלאכותית יכולה להביא לשיפור השירות לחיסכון משמעותי בעלויות השכר גם במגזר הציבורי אך התהליך כרוך בסכנות
בעוד שמלחמת חרבות ברזל, שהתחדשה השבוע לפחות בגזרה של עזה, גבתה מהאוצר ומהמשק הישראלי משאבים אדירים - יוקר המחיה מטריד יותר ויותר ישראלים כשהנטל מתגלגל לציבור - עם עליות במיסים ובארנונה עם תחילת השנה. אחד האנשים הבכירים שהשפיעו מאחורי הקלעים על חיי רבים מאיתנו, הוא מחמוד רחמאן, לשעבר סגן בכיר לממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
בשיחה עם מוחמד שאלתי אותו: "האם במקום להעלות מיסים ולגלגל את העלויות לציבור, ניתן לשקול צמצום כוח האדם ברשויות המקומיות בכ-20% והחלפתו בטכנולוגיות בבינה מלאכותית? ניתן לראות בארצות הברית דוגמא קצת קיצונית עם גל פיטורים ענק אחרי המהלכים שאלון מאסק מקדם בממשל הפדרלי. האם זה יכול לעבוד גם כאן?"
מוחמד טוען שניתן להפחית את הנטל הכלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית. "הפורום הכלכלי העולמי מתעסק בנתונים האלו תקופה ארוכה כשהדוחות האחרונים שלו מראים שכ-30% מהמשרות במגזר הציבורי ניתנות להחלפה על ידי בינה מלאכותית, מהלך שעשוי להוביל לייעול השירות, חיסכון כספי משמעותי ומניעת שחיתות."
לדבריו, בארץ כבר החל תהליך הדרגתי של החלפת קול סנטרים בצ'אטבוטים ומערכות אוטומטיות אחרות שמוטמעות יותר ויותר במערכות השונות , אבל יש משימות רבות שעוד ניתן לבצע בהם אוטומציה, כמו רישום הנחות ארנונה, חיבור למסדי נתונים ומתן שירות לתושב, התועלת היא רבה - חיסכון, דיוק, מניעת שוחד והלבנות.
אך המציאות הישראלית עוד לא מוכנה לעידן הרובוטים, התשתית בישראל לא מפותחת מספיק וגל פיטורים יגרום לעליה באבטלה של אוכלוסיות חלשות ויגרום למובטלים רבים שיהווה נטל למשק הישראלי אם יפוטרו בין לילה. עובד שמטפל בטפסים לא יגיע הכי מהר להייטק. לרבים יקח זמן להשתלב מחדש בשוק העבודה לכן צריך לנייד או לפטר אך לעשות את זה תוך מתן פתרונות, הכשרות או מיומנויות על מנת לאפשר לעובדים להשתלב במשרה או בארגון אחר. למרות ההתמודדויות, מחמוד רחמאן ציין כי "הבינה המלאכותית תביא תועלת גדולה לתושבים, ולכן צריך להשקיע במשאבים בכדי להאיץ הטמעת דיגיטציה ובינה מלאכותית.".
"המהלך חייב להיות מלווה בתוכנית הכשרה וניוד עובדים, כך שהם יוכלו להשתלב בתפקידים חדשים לצד טכנולוגיות חכמות", מדגיש רחמאן. לדבריו, בהסכמים בין המדינה עם ההסתדרות היו סעיפים שמתייחסים לניוד, הכשרות ומנגנונים אחרים לתמיכה בעובדים.
בדוח שפרסם בנק ישראל לפני שבוע יש התייחסות לבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) בשוק העבודה כשהוא מורה על צעדי מדיניות שיש ליישם בהקדם כמו פיתוח כישורים שיאפשרו לעובדים לרכוש ידע בשימוש בכלי במ"י. כמו כן הדוח קובע כי חמישית מכלל המועסקים כיום – בעלי משלחי יד תחליפיים, כלומר, מקצועות שבהם שיעור המשימות הניתנות לביצוע באמצעות בינה מלאכותית הוא גבוה – עלולים לחוות בעתיד, עקב אימוץ נרחב של הבינה המלאכותית, ירידה משמעותית של הביקוש להם.
עוד ב-
"ה-AI יכול להביא תועלת רבה לאזרח ולשירות הציבורי, ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי להיות שם", מסכם רחמאן. האם הרשויות המקומיות יובילו את השינוי בקרוב או שהנטל ימשיך ליפול על כתפי הציבור?
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
