השוק
דו"ח חדש חושף: החוב הממשלתי זינק לשיא היסטורי
דו"ח החוב הממשלתי השנתי של החשב הכללי במשרד האוצר חושף את הסכום הענק שגייס משרד האוצר במהלך שנת 2024; זה הסכום של החוב הממשלתי
דו”ח החוב הממשלתי השנתי של החשב הכללי במשרד האוצר שפורסם היום (שני) חושף כי בשנת 2024 גייסה ממשלת ישראל סכום שיא של 278 מיליארד שקל, על רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל והעלייה החדה ברמת הסיכון הנתפסת של המדינה. היקף החוב הממשלתי נטו עלה בכמעט 200 מיליארד שקל לעומת השנה הקודמת, והגיע לשיא של 1.329 טריליון שקל.
הזינוק בהיקף החוב לא הגיע לבדו. תשלומי הריבית של המדינה על החוב קפצו לסכום כולל של 50.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-6 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2023, שבה עמדו תשלומי הריבית על 44.7 מיליארד שקל. העלייה מוסברת בגדילה משמעותית בהיקף החוב ובזינוק בפרמיות הסיכון, בעקבות הורדות הדירוג של שלוש חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. אלו הביאו להרחבת המרווחים שנדרשה ישראל לשלם בהנפקות חוב, ביחס לאיגרות חוב דומות של ממשלת ארצות הברית.
למרות העלייה המשמעותית בסכום הריבית, החשב הכללי מציין כי ביחס לתוצר המקומי תשלומי הריבית עלו באופן מתון בלבד מ-2.4% ל-2.5%. עם זאת, העלייה הדרמטית ביותר נרשמה ביחס החוב לתוצר של מדינת ישראל, שעמד בסוף 2024 על 67.8% לעומת כ-61.4% בשנה הקודמת,. מדובר בנתון חריג ביחס למדינות עם דירוג דומה לישראל, שם ממוצע יחס החוב לתוצר עומד על כ-55.5% בלבד.
מרבית החוב שגויס בשנת 2024, כ-220 מיליארד שקל מתוך 278 הגיע מהשוק המקומי, דרך מוסדות מוסדיים כגון קרנות פנסיה וקופות גמל. מדובר בגיוס חסר תקדים אפילו בהשוואה לשנת 2020, שנת הקורונה, שבה גויסו 270 מיליארד שקל.
לצד הגיוס המרשים, נאלץ החשב הכללי לקצר את טווח הפדיון של איגרות החוב. יעד החשב הכללי הוא להאריך את משך החיים הממוצע של החוב ל-9 שנים, אך ב-2024 התקצר מדד זה מ-8.9 שנים ל-8.7 שנים. אף שמדובר בקיצור מתון, הוא מעיד על מגבלות גיוס לתקופות ארוכות יותר בעתות של אי ודאות פיננסית, גם אם ישראל עדיין נהנית מאורך חוב גבוה ביחס לרוב מדינות ה־-OECD.
ירידה קלה נרשמה גם במדד הביקוש לאיגרות החוב שהנפיקה המדינה. יחס הכיסוי הממוצע עמד על 4.2 לעומת 4.4 ב-2023, וירידה מהממוצע של 4.9 בעשור האחרון. המשמעות היא שקיים עדיין ביקוש גבוה לאג”ח ממשלתיות, אך הירידה מעידה על זהירות גוברת בקרב המשקיעים.
עוד ב-
החשב הכללי במשרד האוצר ובנק ישראל מדגישים כי כדי לשמר את איתנותה הפיננסית של המדינה בטווח הארוך, יש להחזיר את יחס החוב לתוצר למסלול ירידה באמצעות מדיניות תקציבית אחראית. בקרב גורמי המקצוע קיימת הסכמה רחבה על כך שתקציב המדינה הבא יצטרך לכלול צעדים להורדת הגירעון והאטת קצב הצמיחה של החוב, תוך כדי שמירה על גמישות לתמיכה בביטחון, בתשתיות ובצמיחה כלכלית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
