השוק

זינוק חד: כמה כסף הכניסה המדינה ממסים וכמה מס משלמות החברות?

בשנת 2024 הגבייה ממס חברות הסתכמה ב-67.4 מיליארד שקל. הגבייה בשנת 2024 גבוהה באופן בולט ביחס לממוצע הרב שנתי
מערכת ice | 
בצלאל סמוטריץ' (צילום פלאש 90/ אוליביה פיטוסי, shutterstock, Magma Images)
בשנת 2024 הגבייה ממס חברות בישראל הסתכמה ב-67.4 מיליארד שקל. הגבייה בשנת 2024 גבוהה באופן בולט ביחס לממוצע הרב שנתי. בשנה זו משקל מס החברות מכלל גביית המסים עמד על 14.8% שהם 3.4 אחוזי תוצר, לעומת ממוצע של 13.3% ו-3 אחוזי תוצר בשנים 2024-2010 בהתאמה.
מס החברות הוא המקור השלישי בגודלו בהכנסות המדינה ממסים, אחרי מע"מ ומס הכנסה על יחידים. שיעור מס החברות בישראל  שומר על יציבות על אף העלייה שהייתה ב-oecd ונותר מתחת לממוצע בשנים האחרונות.
בשנת 2024 הגביה ממס חברות עלתה ריאלית בכ-6% לעומת שנת 2023, אך ירדה ריאלית בכ-8% לעומת השיא של שנת 2022. הגבייה בשנת 2022 עלתה בשיעור ריאלי חריג של כ-61%, לעומת שנת 2019, שנה שקדמה למשבר הקורונהף בעוד שהגבייה בשנים 2019-2010 התקדמה בשיעור ריאלי של 6% בממוצע שנתי.
הגידול החד משנת 2019 לשנת 2022 נבע מגבייה חד פעמית כתוצאה ממבצע "שחרור רווחים כלואים" וכן מגידול בענפי התחבורה. מוסדות כספיים, בשונה משאר העוסקים, אינם משלמים מע"מ בשיטה הרגילה, אלא משלמים מס על ערך מוסף באופן ישיר. את המע"מ על הרווח הם משלמים יחד עם מס חברות.
בשנים 2024-2010 הסתכמה גביית המע"מ על הרווח של מוסדות כספיים בכ-8% בממוצע מגביית מס חברות. התנודתיות בסעיף זה גבוהה מהתנודתיות של גביית מס חברות - בעל מקדם השתנות של 0.20 לעומת מקדם השתנות של 0.15 בגביית מס חברות בשנים 2024-2010 מקדם ההשתנות מחושב כיחס בין השונות לממוצע של גביית המס כאחוז מהתמ"ג.
כזכור, בתחילת 2025 נכנס לתוקף שינוי משמעותי במס היסף הישראלי, במסגרת חבילת הגזרות הפיסקליות של תקציב המדינה. המהלך המשנה את "מס העשירים" מוסיף שכבת מיסוי של 2% על הכנסות פסיביות מעל לרף של כ-720 אלף שקל בשנה, בנוסף ל-3% הקיימים.
השינוי ממוקד בהכנסות הוניות כמו דיבידנדים, ריבית ורווחי הון, בעוד שהכנסות מעבודה נותרות במדרגת ה-3% בלבד. נקודה חשובה בהבנת הרפורמה היא ההחרגה של דירות מגורים רגילות - רק נכסי יוקרה שערכם עולה על 5.38 מיליון שקל ייכנסו לחישוב.
לפי נתוני האוצר, השינוי ישפיע על כ-27 אלף משקי בית בלבד, כאשר האלפיון העליון - בו 90% מההכנסות נובעות מהון ולא מעבודה - ישלם כ-75% מהתוספת. תחזיות האוצר מעריכות שהמהלך יניב למדינה תוספת גבייה של כמיליארד שקל ב-2025, וכ-1.5 מיליארד שקל בשנים העוקבות.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה