בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הכיר בפגיעה נפשית של גמלאי עיריית מעלה אדומים כ"תאונת עבודה", לאחר שנקלע למצוקה נפשית בעקבות שיחות בירור שבהן יוחסה לו הטרדה מינית. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו בטענה שלא מדובר באירוע תאונתי בעבודה, אך השופט דניאל גולדברג קבע כי הוכח קשר סיבתי בין האירועים לבין מצבו הנפשי והיזקקותו לטיפול רפואי.

לפי פסק הדין, התובע, יליד 1959 ולשעבר מנהל רכש בעיריית מעלה אדומים, זומן באוגוסט 2020 לשיחות בירור בעקבות תלונה שהוגשה נגדו. בשיחה עם הממונה על הטרדות מיניות בעירייה תועד כשהוא אומר כי הוא "נסער" ומרגיש "כאילו ירו לו בראש". למחרת זומן לשיחת "בירור משמעתי" בלשכת מנכ"ל העירייה, שבה נכחו גם הגזבר והיועץ המשפטי.

התובע תיאר כי קיבל "שוק ובום" כשראה את המשתתפים בפגישה, והעיד: "הייתי בהלם". לדבריו, הרגיש כאילו הוא עומד "לפני כיתת יורים". בהמשך טען כי סבל מחולשה, סחרחורות, נדודי שינה, כאבי ראש ומועקה קשה, ובהמשך פנה לטיפול נפשי.

בית הדין כבר קבע בהחלטה קודמת כי השיחות שנערכו לו היו "אירועים מיוחדים" שגרמו לתובע דחק נפשי בלתי רגיל. בהמשך מונה מומחה פסיכיאטרי מטעם בית הדין, ד"ר אילן טל, שבחן את מצבו.

בחוות דעתו כתב המומחה כי "מתקיימת תסמונת חרדתית דיכאונית פוסט טראומטית מעורבת", אם כי הבהיר בהמשך כי "אכן לא מדובר ב-PTSD". לדבריו, חלק משמעותי ממצבו של התובע נובע מעצם ההאשמה ומהאופן שבו התנהלו האירועים שהוכרו על ידי בית הדין.

השופט גולדברג קבע כי חוות הדעת, יחד עם התיעוד הרפואי, מספקות בסיס להכרה בפגיעה. בפסק הדין נכתב כי חוות הדעת "מבססת באופן מספק קיומו של 'נזק פיזיולוגי' בדמות היזקקות לטיפול רפואי", וכן קשר סיבתי בין האירועים לבין מצבו של התובע.

בית הדין הדגיש כי כבר ימים ספורים לאחר שיחות הבירור פנה התובע לטיפול רפואי, ובתיעוד הרפואי נרשמו תלונות על דיכאון, הפרעות שינה, חוסר תיאבון ואי-שקט. באחד הרישומים צוין כי התובע "מאוד מוטרד" מאז התלונה והבירורים שנערכו לו במקום העבודה.

עוד ב-

ביטוח לאומי ישלם את הקצבאות: זו ההחלטה התקדימית שהתקבלה

לכתבה המלאה

בסופו של דבר התקבלה התביעה, והאירועים הוכרו כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 5,800 שקל.