דעות
אמון הציבור במבחן: מאה מיליון סיבות לפזר את הכנסת
מול החשדות לשוחד בחירות ולהתערבות זרה אין לנו את הפריבילגיה לשתוק. הצעת החוק שהגשתי לפיזור הכנסת כבר ביומה הראשון היא הדרך היחידה להפסיק את השחיקה באמון הציבור ולהחזיר את ההכרעה לידי העם
ביומה הראשון של הכנסת ה-26 הגשתי הצעת חוק לפיזורה. יש מי שהרימו גבה, אבל בעיניי השאלה האמיתית היא כיצד אפשר להמשיך לנהל את המדינה כאילו דבר לא קרה, כאשר מעל תוצאות הבחירות מרחפים חשדות כבדים לשוחד בחירות, להתערבות של מדינות אויב ולפגיעה ברצונו החופשי של הבוחר הישראלי.
העובדות פשוטות: ראש השב"כ דוד זיני הציג בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, חשדות חמורים להעברת כספים בהיקף של מאה מיליוני שקלים מגורמים עוינים לצורך השפעה על הבחירות בישראל. מאה מיליוני שקלים! סכום דמיוני שעל פי החשד נועד להתערב באופן בוטה בהליך הדמוקרטי החשוב ביותר במדינה.
והיכן היועצת המשפטית לממשלה? כפי שפורסם, במקום לאפשר לגורמי הביטחון לחקור ביסודיות את החשדות החמורים הללו עד תום, היא מציבה מגבלות על החקירה – ובכל הנוגע לחקירת אזרחים ונבחרי ציבור, דורשת ראיות מוצקות כתנאי סף לפתיחה בבירור.
כל מי שעוסק בדין הפלילי יודע עד כמה הטענה הזאת מופרכת. לצורך פתיחה בחקירה פלילית נדרש חשד סביר. פעמים רבות החקירה עצמה היא שמביאה לחשיפת הראיות, לאיתור הכספים ולזיהוי המעורבים. אם החוקרים יידרשו להציג ראיות יצוקות מברזל לפני שיורשו לחקור, אפשר פשוט לסגור את אגפי החקירות במשטרת ישראל.
האבסורד כאן זועק לשמיים: דווקא כאשר מדובר בחשדות להתערבות של מדינות אויב בבחירות לכנסת ישראל, ודווקא כאשר ראש השב"כ עצמו מצביע על חומרתם של החשדות, מתעוררים קשיים משפטיים שמונעים את מיצוי החקירה.
ולכל אלה מצטרפת המציאות הפוליטית ההרסנית שנוצרה בעקבות הבחירות. מפלגות השינוי, שביקשו את אמון הציבור על בסיס הבטחות מפורשות, מפרות אותן ומוליכות שולל את בוחריהן. התוצאה היא קונסטלציה פוליטית שמבוססת על זלזול בהתחייבויות ועל משבר אמון עמוק בין הציבור לבין נבחריו.
מדינת ישראל ניצבת מול אתגרים ביטחוניים, מדיניים וחברתיים עצומים. היא זקוקה להנהגה שנהנית מאמון הציבור ולכנסת שרצון הבוחר הוא הבסיס הבלעדי לסמכותה. כאשר החשדות לפגיה בטוהר הבחירות והתערבות זרה מצטרפים לרמיסת אמון הבוחרים, המשך כהונתה של הכנסת במתכונתה הנוכחית רק יעמיק את המשבר.
זו הסיבה שהגשתי את הצעת החוק לפיזור הכנסת כבר ביומה הראשון. אני מאמינה שאזרחי ישראל זכאים להכריע מחדש על עתידם, וזאת לאחר בירור מקיף, מעמיק ומקצועי של כלל החשדות החמורים.
עוד ב-
הריבונות במדינת ישראל שייכת לעם ישראל. הכוח להכריע מי ינהיג אותו שייך לאזרחי ישראל בלבד. אין לנו את הפריבילגיה להשלים עם מציאות שבה אמון הציבור נשחק עוד לפני שהכנסת החלה בעבודתה. צו השעה הוא להחזיר את ההכרעה לעם.
*הכותבת היא חברת כנסת מטעם עוצמה יהודית, לשעבר סגנית יו"ר הכנסת.
הכתבות החמות
.jpeg "דירות חדשות, צילום: איציק יצחקי")
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן, צילום: Shutterstock, אולפן ice")
