דעות

בחירות האמצע בארצות הברית: המותג "ישראל" הפך פגום

תוצאות בחירות האמצע חשפו את השחיקה בתמיכה במדינה והציבו סימני שאלה גם באשר למעמדה וכוחה של איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית הוותיקה. המהלומה שספג הארגון ממחישה עד כמה הפך המותג "ישראל" בעייתי לשיווק – ומדוע הוא נדרש כעת לחשב מסלול מחדש

אלון ליאל (צילום ויקיפדיה/ Tali Katzurin)
תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית היו לא רק מכה קשה ל"נשיא הכי אוהד לישראל אי פעם", אלא גם למדינת ישראל עצמה. לאיתות הברור מצד הציבור האמריקני והמפלגה הדמוקרטית, הצטרף גם איתות משמעותי מצד יהודי ארצות הברית – כשלפי סקר של ארגון  J STREET 72% מהם תמכו במועמדים הדמוקרטיים. התוצאות מעידות שגם איפא"ק הלובי הפרו-ישראלי הוותיק בארצות הברית, ספג מהלומה למעמדו ולכוחו הפוליטי.
יש לי רק זיכרונות טובים מאיפא"ק של שנות השמונים והתשעים עת שירתי כדיפלומט בארצות הברית (בשנות השמונים ב"מיד-ווסט" ובשנות התשעים בדרום). איפא"ק היה המשענת שלנו. הוא היה ארגון חזק, מתוחכם, ומאוד יעיל. ראשי איפא"ק לדורותיהם כמו מורי אמיתי, בוב אשר, הווארד קור, תום דיין ומאיר "באבא" מיטשל, הפכו ידידים אישיים ומורי דרך במבוך האמריקני.
במשברים הדיפלומטיים הכי גדולים מול הממשלים האמריקנים – משבר מכירת מטוסי האיוואקס לסעודיה בשנות השמונים, ומשבר הערבויות לקליטת יהודי ברית-המועצות בשנות התשעים, איפא"ק, כמו גם הקהילה היהודית האמריקנית כולה, ניצבו איתן לצד ישראל. בהחלט לא פשוט לאזרחים אמריקנים נאמנים למולדתם להתייצב כנגד ממשלתם הם, לצידה של ישראל. אפשר לומר שהתמיכה היהודית במדינת ישראל במשברים דיפלומטיים מול הבית הלבן הייתה מכרעת.
מה קרה, אם כן, שיהודי ארצות הברית היו הפעם דווקא חלק מגל אנטי-ישראלי סוחף – כולל רוב מקרב המצביעים היהודים (כפי שנדגמו בסקרי עומק), שתמך בסנטור החדש עבדול אל-סייד במישיגן, מבקר חריף של ישראל? ומה קרה שאיפא"ק כבר לא הייתה שם הפעם כדי להושיע?
כמו שאני רואה את הדברים, הבעיה אינה ביהודי ארצות הברית, אלא במוצר שהם התבקשו לשווק הפעם. כל סטודנט מתחיל במנהל עסקים יודע שקל לשווק מוצר טוב, אבל קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לשווק מוצר פגום. במאה הקודמת היינו מדינה של אוד מוצל מאש, שבניגוד לתחזיות שרדה את מלחמות האזור, פיתחה דמוקרטיה למופת, חתרה לשלום וגם מימשה (עם מצרים וירדן) ובנתה תשתית מדינתית שניתן היה להתגאות בה. מוצר "חלב ודבש" שנחטף מהמדפים בשווקים האמריקנים.
משהו רע קרה למוצר. מדינת ישראל הפכה בהדרגה מדוד לגוליית, למעצמה צבאית-טכנולוגית שנטשה את השאיפה לשלום ופיתחה חלומות של מעצמה אזורית השולטת בשמי האזור כולו. "סופר-ספרטה" קרא לנו נתניהו והוסיף "חזון חדש" לפיו נגזר על ישראל "לחיות על החרב לעד". הוא אפילו הציע להיערך לשימוש בקריפטו. למה שמישהו יקנה מוצר חסר חן שכזה באמריקה?
כיצד ייתכן שאיפא"ק, הארגון הכל כך סוחף, מלהיב, מקצועי ויעיל במאה הקודמת, לא שם לב שהמוצר שיש לו על המדף פג תוקף? איך קרה שארגון כל כך מלוטש ומיומן לא הבחין שהמוצר המקורי החל להתקלקל והמשיך לשווק מוצר פגום? התשובה האפשרית היחידה לטעמי, היא שאיפא"ק עצמו החל להזדהות עם המוצר הפגום ולהאמין בו.
לתחושתי, כך עשה איפא"ק עד שגישתו החלה לעורר אי-נוחות אפילו בקרב חברי קונגרס עמם הזדהה ובהם תמך. מעבר לכך, הרושם הוא שככל שהיקף הכספים שהשקיע איפא"ק בקמפיינים של מועמדים גדל, כך גברה התחושה שהפעילות הפוליטית הזו מזינה סטריאוטיפים אנטישמיים מוכרים הקושרים בין יהודים, כסף והשפעה פוליטית – ופוגעת לא רק במעמדה של הקהילה היהודית בארצות הברית, אלא גם ביחס כלפי מדינת ישראל.
איפא"ק המשיך לכנות את המוצר ששיווק בשם הישן המוכר והטוב – "ישראל", אבל בפועל הוא שיווק את "סופר-ספרטה". איפא"ק, יחד עם נתניהו, התמכר לצד הרפובליקני-אוונגליסטי של המפה הפוליטית האמריקנית, תוך התרחקות מהצד הדמוקרטי. ההימור המלא על הרפובליקנים הביא דיבידנדים קצרי מועד בדמות הנשיא טראמפ, אבל הייתה זו השקעה כושלת לטווח הארוך, שהפכה את המשווק עצמו למעורר אנטגוניזם.
תוצאות בחירות האמצע הן בבחינת קריאת השכמה עבור איפא"ק. השדולה הוותיקה צריכה להתעורר, לחשב מסלול מחדש ולהוריד את "סופר ספרטה" מהמדפים, עד שמדינת ישראל תחזור להאמין בדרכה המקורית.
*הכותב, ד"ר אלון ליאל, כיהן בין היתר כמנכ"ל משרד החוץ וכמנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון; שימש כשגריר ישראל בדרום אפריקה ושירת בקונסוליות של ישראל בשיקגו ובאטלנטה. ליאל הוא מחבר הספרים "דמו אסלאם – משטר חדש בתורכיה", ו"וכיתתו – קפריסין, אירלנד דרום אפריקה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה