דעות
בין טלטלה לשעת מבחן: מבט על המשבר הישראלי והדרך לתקומה
ישראל ניצבת בפני משבר רב-מערכתי, הבא לידי ביטוי בקיטוב חברתי, אובדן אמון במוסדות המדינה, בידוד בזירה הבינלאומית והעמקת הקשיים הכלכליים. הדרך לתקומה מחייבת חידוש ההסכמות בין חלקי החברה, הנהגה אחראית, יוזמה מדינית ומעורבות אזרחית פעילה
המציאות הישראלית בעת הזו מתנהלת תחת תחושת דחיפות קיומית עמוקה. הדימוי של אונייה המטלטלת בים סוער, שעה שאין יד איתנה האוחזת בהגה והנוסעים צופים מתוך חרדה בגלים המתנפצים, ממחיש היטב את תחושת חוסר האונים המורגשת בקרב חלקים נרחבים מתושבי ישראל. אובדן התקווה וההשלמה הפסיבית עם המציאות אינם רק מנת חלקה של דממת הציבור; לצידם מתקיימת גם תפיסה משיחית-פסיבית הממתינה לנס, מתוך אמונה כי דווקא מתוך שפל קיומי תצמח הגאולה.
אולם ההיסטוריה היהודית והישראלית מלמדת עיקרון חד-משמעי: התלות בניסים לבדם כמוה כוויתור על האחריות לעתיד המדינה. כדי למנוע את הסכנה המרחפת מעל הבית השלישי, נדרש ניתוח כנה ואמיץ של המשבר המאיץ אותנו מבפנים ומבחוץ, לצד התוויית דרך מעשית לתקומה.
עיקרי המשבר בעת הזו
המשבר הנוכחי שבו נמצאת מדינת ישראל אינו מתמקד רק בזירה אחת, אלא מורכב מאתגרים רב-ממדיים הלוחצים עליה בו-זמנית מבית ומחוץ:
הדרך אל התקומה: איך יוצאים מהמשבר?
תקומה אינה מתרחשת מעצמה. היא דורשת מעבר חד ממצב של פסיביות והמתנה אל עשייה אקטיבית, נחושה ואחראית. הנה צעדי היסוד ליציאה מהמשבר:
הבית השלישי אינו בגזירת גורל של חורבן, אלא באחריות המונחת על כתפי דורנו. אם נחדל להיות פסיביים ונאחז יחד בהגה, נוכל להוביל את הספינה אל חוף מבטחים של ביטחון, של שגשוג ושל תקומה אמיתית.
המשבר הנוכחי שבו נמצאת מדינת ישראל אינו מתמקד רק בזירה אחת, אלא מורכב מאתגרים רב-ממדיים הלוחצים עליה בו-זמנית מבית ומחוץ:
- המשבר הפנימי והשסע החברתי – הקיטוב בחברה הישראלית הולך ומעמיק, האמון הבסיסי בין קבוצות שונות באוכלוסייה, במוסדות השלטון וברשויות החוק נשחק. הוויכוחים סביב דמותה של המדינה, ערכיה וזהותה מאיימים לקרוע את המרקם החברתי מבפנים – בעוד תחושת הסולידריות מפנה את מקומה לעיתים קרובות לניכור הדדי.
- השחיקה בתפקוד הממלכתי – אובדן תחושת הביטחון האישי והלאומי בקרב רבים אינו נובע רק מאיומים חיצוניים, אלא גם מתחושה שהמערכות הציבוריות מתקשות לספק מענה ארוך-טווח ויציב, ושחסר חזון לאומי מאחד שיוביל את הספינה אל חוף מבטחים.
- המשבר החיצוני והבידוד המדיני – כלפי חוץ, ניצבת מדינת ישראל מול חזיתות אזוריות מורכבות ומאיימות מתמיד. מעמדה הבינלאומי נשחק תחת לחצים דיפלומטיים כבדים, ביקורת ציבורית גלובלית ואתגרים משפטיים ותקשורתיים המערערים את הלגיטימציה שלה להגן על אזרחיה.
- השחיקה הכלכלית-חברתית – יוקר המחיה והעול הכלכלי כתוצאה מהמצב הביטחוני הממושך פוגעים במשקי הבית, במעמד הביניים ובמשק כולו, ומעצימים את תחושת חוסר הוודאות לגבי המחר.
הדרך אל התקומה: איך יוצאים מהמשבר?
תקומה אינה מתרחשת מעצמה. היא דורשת מעבר חד ממצב של פסיביות והמתנה אל עשייה אקטיבית, נחושה ואחראית. הנה צעדי היסוד ליציאה מהמשבר:
- חידוש הברית החברתית והממלכתיות – חובה לרפא את השסעים הפנימיים על ידי בנייה מחדש של הסכמות רחבות סביב המכנה המשותף הישראלי. יש לחזק את הממלכתיות, להעמיד את טובת הכלל והמדינה מעל לכל מחלוקת מגזרית או פוליטית.
- הנהגה אחראית ואמיצה – האונייה זקוקה לקברניטים שיודעים לנווט בלב סערה מבלי לפחד מקבלת החלטות קשות. נדרשת הנהגה שתשים לנגד עיניה את חוסנה ארוך-הטווח של המדינה, תפעל בעוצמה ותחזיר את אמון הציבור במוסדות המדינה.
- יוזמה מדינית ואסטרטגית – אין להסתפק בתגובה הגנתית בלבד. על ישראל לשלב עוצמה צבאית בלתי מתפשרת יחד עם יוזמות מדיניות חכמות, בניית בריתות אזוריות ובינלאומיות, וחיזוק הקשרים עם ידידותיה בעולם כדי לבסס את מעמדה ולמנוע בידוד.
- אחריות אזרחית פעילה: השינוי לא יגיע מהשלטון לבדו. הוא מתחיל בכל אזרח ואזרחית שבוחרים שלא לשתוק, לא להתייאש ולא לשקוע בהבנת המציאות מהצד. מעורבות אזרחית, התנדבות, נשיאה שוויונית בנטל ושיח מכבד הם הרוח הממלאת את מפרשי האונייה ומחזירה לה את כושר ההיגוי.
הבית השלישי אינו בגזירת גורל של חורבן, אלא באחריות המונחת על כתפי דורנו. אם נחדל להיות פסיביים ונאחז יחד בהגה, נוכל להוביל את הספינה אל חוף מבטחים של ביטחון, של שגשוג ושל תקומה אמיתית.
תוצאות הבחירות האחרונות מלמדות שאנחנו רחוקים מאוד מחוף מבטחים, וקיימת סכנה ממשית שמדינת ישראל תתפורר עוד לפני שתגיע אליו. אין לנו זמן להמתין, חייבים לפעול כאן ועכשיו. הדרך היחידה היא הקמת ממשלת חירום לאומית, שאינטרס העל שלה יהיה להציל את המדינה מכליה.
החלופה הרעה לכך היא להמשיך להתקוטט איש עם רעהו, בזמן שאידאולוגיה, אמונה, אגו ואינטרסים צרים הם שמכתיבים את דרכנו – בדיוק כפי שקרה בחורבן הבית הראשון והשני. תרחיש דומה יקרה גם הפעם, אם לא נשנה כיוון ונציב את האינטרס הלאומי וטובת המדינה בראש סדר העדיפויות.
עוד ב-
*הכותב הוא אלוף במיל'. שירת בין היתר בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז על לחימתו. שימש במשך כעשור כנציב קבילות החיילים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
