השוק

פי 6.7 מהמנכ"ל: הכירו את הבכירים בישראל שמרוויחים יותר מהבוס

מי אמר שהמנכ"ל חייב להיות בעל השכר הגבוה ביותר? בדיקה של חברת xhon.io מגלה פערים עצומים. בהפניקס, לדוגמה, תגמולו של בכיר בחברה בת הסתכם ב-28.3 מיליון שקל, בעוד שמנכ"ל הקבוצה הסתפק ב"שכר תקרה" של 4.2 מיליון שקל
שכר (צילום shutterstock)
מי מרוויח יותר, מנכ"ל של קבוצה ציבורית גדולה או מנהל בחברה בת שלה? התשובה אינה מובנת מאליה.
מבדיקת נתוני התגמול לשנת 2025 שערך דויד אושר מחברת xhon.io, על בסיס הדוחות השנתיים של חברות מדד ת"א-35, עולה כי בכמה מהקבוצות הגדולות במשק דווקא מנהלים בחברות הבנות זכו לחבילות תגמול גבוהות משמעותית מאלה של מנכ"לי הקבוצות.
המקרה הבולט ביותר נמצא בקבוצת הפניקס. יצחק עוז, יו"ר הפניקס סוכנויות ביטוח 1989, רשם בשנת 2025 עלות תגמול של כ-28.27 מיליון שקל. לשם השוואה, עלות התגמול של אייל בן סימון, מנכ"ל קבוצת הפניקס, הסתכמה בכ-4.2 מיליון שקל בלבד.
המשמעות היא שעלות התגמול של עוז הייתה גבוהה פי 6.7 מזו של מנכ"ל הקבוצה, פער של כ-24 מיליון שקל בשנה אחת. עם זאת, יש להבחין בין עלות התגמול הכוללת המדווחת לבין רכיבי השכר והמענקים במזומן.
עוז אינו היחיד בהפניקס. ארז יוסף, יו"ר הפניקס גמא, רשם עלות תגמול של 9.45 מיליון שקל, יותר מפי שניים מזו של בן סימון. גם אורן כהן, מנכ"ל הפניקס סוכנויות ביטוח 1989, קיבל תגמול בעלות של כ-7.75 מיליון שקל.

מקור: דויד אושר, xhon.io, על בסיס דיווחי החברות לשנת 2025. הטבלה מציגה מקרים נבחרים, ולא את כל המנהלים שמופיעים בבדיקה. הסכומים הם עלויות תגמול מדווחות.
גם בבנקים: המנהל בחו"ל מרוויח יותר מהמנכ"ל בישראל
אחת התופעות המעניינות מתגלה בבנק דיסקונט. זיו בירון, לשעבר מנכ"ל IDB ניו יורק, רשם בשנת 2025 עלות תגמול של כ-9.49 מיליון שקל, יותר מפי שניים מעלות התגמול של אבי לוי, מנכ"ל בנק דיסקונט, שהסתכמה בכ-4.32 מיליון שקל.
גם בכירים נוספים בפעילות הבנק בניו יורק קיבלו חבילות תגמול גבוהות יותר. שגיא אסרף, בכיר בתחום הבנקאות הפרטית, רשם עלות תגמול של כ-8.11 מיליון שקל, ואבנר מנדלסון, מנכ"ל IDB ניו יורק, רשם עלות של כ-7.19 מיליון שקל.
ההסבר לפער נמצא בין היתר במגבלות הרגולטוריות. לפי הדוח שעליו מבוססת הבדיקה, חוק תגמול הבכירים הישראלי אינו חל על חמשת הבכירים של IDB ניו יורק. לכן השוואת התגמול בינם לבין מנכ"ל הבנק בישראל משקפת גם שתי מסגרות רגולטוריות שונות.
תמונה דומה, אם כי בפערים קטנים יותר, עולה גם בלאומי. מיכאל שילר, מנכ"ל לאומי בריטניה, רשם עלות תגמול של 5.75 מיליון שקל, לעומת 4.39 מיליון שקל למנכ"ל הקבוצה חנן פרידמן. גם רון בן חיים, מנכ"ל לאומי פרטנרס, רשם תגמול גבוה מזה של פרידמן, כ-5.52 מיליון שקל.
מיליוני שקלים בחברות הבנות של קבוצות הביטוח
בקבוצת כלל, שגית דותן, מנכ"לית חברת כרטיסי האשראי מקס, רשמה עלות תגמול של כ-5.09 מיליון שקל, לעומת כ-3.9 מיליון שקל למנכ"ל הקבוצה יורם נוה. לפי הדוח, מגבלת השכר החלה על גוף מוסד לא חלה על דותן בתפקידה במקס.
גם במנורה מבטחים התגלו פערים. שי פרמינגר, מנכ"ל אי.אר.אן ומימון בקליק, רשם עלות תגמול של כ-6.18 מיליון שקל, לעומת כ-3.8 מיליון שקל למנכ"ל הקבוצה ארי קלמן.
פערים גדולים במיוחד נרשמו גם בקבוצת האנרגיה OPC. דיוויד ויקרמן, סמנכ"ל הכספים של CPV בארה"ב, רשם עלות תגמול של כ-23.55 מיליון שקל, כמעט פי שלושה מזו של גיורא אלמוגי, מנכ"ל OPC. גם גארי למברט ושרמן נייט, בכירים בפעילות האמריקאית, רשמו עלויות תגמול גבוהות משמעותית.
במקרה של CPV, חלק משמעותי מהתגמול קשור לתוכנית תגמול הוני ארוכת טווח, ולכן אין לראות בכל הסכום שכר מזומן ששולם בשנת הדוח.
הממצאים ממחישים כי היררכיה ניהולית אינה בהכרח היררכיית שכר. שוק העבודה שבו פועלת החברה הבת, מבנה הבעלות, תוכניות התגמול והרגולציה החלה על המנהלים עשויים להביא לכך שמנהל הכפוף לקבוצה יקבל חבילת תגמול גבוהה בהרבה מזו של העומד בראשה.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה