השוק
מזרחי טפחות: בנק ישראל מודאג מהמשך המלחמה, האינפלציה תיתמתן?
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך סקירה כלכלית שבועית במרכזה העמיד את מדד המחירים לצרכן שפורסם בסוף השבוע
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך היום (ראשון) סקירה כלכלית שבועית כשבמוקד: מדד המחירים לצרכן שפורסם בסוף השבוע האחרון בישראל.
"מיקרו: מדד המחירים לצרכן בישראל עלה ביולי ב-0.4% צפויים יחסית. ראוי לציין שהוא עשה את זה עם ביטוי בולט לגורמי צד היצע - טיסות ושכירות. מנגד, אינפלציית השירותים התמתנה בצורה ראויה לציון, וגורמים מקומיים כמו מזון מאבדים את קיטור העליות שהורגלנו אליו.
במבט קדימה, הדינמיקה הנוכחית מצביעה על צפי להתמתנות מהותית מאוד באינפלציה השנתית כבר עם פרסום מדד אוגוסט הקרוב, בעיקר עם מיצוי של מחירי הטיסות. ואם נכליל בזה גם את המע"מ, אפשר להגיד שבניכוי חד פעמיים, האינפלציה כבר ממש עמוק בתוך תחום היעד. אין מסע"ת בהודעת הריבית השבוע. ונעריך שבהודעה הקרובה בנק ישראל ימשיך להתייחס לחוסר הוודאות הנובע מהמלחמה, בהקשר הזה.
זולת זה, המאזן הפיסקלי המקומי חזר להציג שיפור קל של 0.2% ביחס לתוצר ביולי. יש כמובן קושי מובנה בניפוק תחזיות כלכליות בסביבה חסרת וודאות גיאופוליטית כמו הנוכחית. אבל להערכתנו, יעד הגירעון של 4.7%-4.9% נראה סביר, בייחוד לקראת ההכנסות הצפויות ממכירת WIZ\Cyberark, ובכל מקרה הוא אינו אופטימי גם במקרה של המשך הלחימה בעזה.
מנגד, הגירעון המקומי במאזן הסחר חזר להתרחב ביולי, באופן ניכר כתוצאה מעלייה ביבוא עקב השלכות מבצע "עם כלביא". אבל לאור ההתמתנות ביצוא השירותים, לא נופתע אם העודף בחשבון השוטף התמתן לאחרונה.
בארה"ב, מדד המחירים לצרכן עמד אמנם בצפי. אבל נתוני מדד המחירים ליצרן, מחירים בסחר חוץ, ואמון הצרכנים מעידים כנראה על השפעה גוברת של המכסים. גם הסביבה הפיסקלית מצביעה על קיטון בהכנסות וגידול בהוצאות, שלא ברור אם הם זמניים. בבריטניה, למרות המדיניות המוניטרית הנדיבה של ה-BoE, התוצר גדל באופן מתון בלבד ברבעון השני, וגם זה בעיקר בגלל ההוצאה הממשלתית.
מאקרו: ישראל: אחרי הפתעה קלה כלפי מעלה ביוני, מדד יולי תואם את מרכז הקונצנזוס, שהציג מנעד דיי רחב הפעם. וגבוה באופן בולט משוק ה-OTC שזלג מטה במהלך השבוע האחרון. זה שם אותנו על אינפלציה שנתית של 3.1%.
באופן לא מפתיע, גם הפעם בלטו סעיפי הטיסות עם עלייה של 11.9% בקטגוריית "נסיעה לחו"ל" הרחבה, אשר נידבה 0.24% למדד. אל זה מצטרפת עוד תרומה של 0.06% מהמלונות בארץ. במקרה של הטיסות, על רקע המלחמה מדובר בהתרחבות לרמות גבוהות היסטורית במרווח הגולמי, בייחוד בהתחשב בשקל החזק.
העונתיות אמורה להצביע על עליות נוספות כמובן מסעיף הטיסות באוגוסט. אבל מצד שני, נעריך שהרבה מהביקוש המושרה כתוצאה מביטול טיסות ביוני הביא למעשה להקדמת עליית המחירים בקטגוריה. עלייה של כ-10% בסעיף "נסיעה לחו"ל" לדוג', תתרום כ-0.2% בלבד למדד אוג', לעומת כפול מזה באוג' אשתקד.
סעיפי הדיור, באופן דומה, תרמו ביחד מעט מעל ל-0.27%, כאשר מחדשי החוזה הגבירו את קצב עליית המחירים שלהם ל-2.6%. מצד שני, אצל מחליפי השוכר נרשמה התמתנות ל-5.4% - ציפינו למשהו יותר אגרסיבי בהינתן השפעות המלחמה. כל סעיף הדיור עולה כרגע בכ-4.2%, שנתית.
סה"כ אופייני לשנה האחרונה, ותורם קצת מעל לאחוז לאינפלציה השנתית. בממוצע ב-2008-2019 הוא תרם כ-0.8% לאינפלציה. קרי, יותר משזה אינפלציוני, זה מבני. נצפה כמובן לעלייה נוספות מהותית באוגוסט, כתוצאה מהחלפות הדיירים. אבל ייתכן בהחלט שהקטגוריה קרובה למיצוי.
מחירי ביטוח הרכב הפתיעו עם עלייה של 2.1%, אשר תרמה 4 נ"ב למדד. מדובר בהיפוך מגמה אחרי שבעה חודשים של ירידות, שגרעו קרוב ל-9% מהסעיף הזה. מנגד, בשליליים, התחזקות השקל, יחד עם עונתיות שלילית ומחירי השילוח הימי המתונים הורידה בכ-4.2% את מחירי ההלבשה והנעלה, וגרעה 0.1% מהמדד. באופן דומה, נרשמה ירידה של 0.4% במחירי הריהוט והציוד לבית.
עוד ניכרה יציבות מפתיעה במחירי המזון, זו הפעם הראשונה מאז ספט' אשתקד שהקטגוריה הזו לא עולה. בירקות ובפירות נרשמה ירידה מפתיעה של 0.7%-, הרוב, על פי הנתונים, נבע מהירקות (1.2%-), על רקע ירידה של כ-5% במחירי העגבניות, ועוד כ-9% בפלפלים. נציין כי באופן כללי, שני אלה זולים בראייה של התקופה האחרונה. ואנחנו רואים פה פוטנציאל חיובי עם גלי החום האחרונים, אם כי עדיין לא ראינו את זה בנתוני הסופרים והשוק הסיטונאי.
בשירותים ניכרה מתינות רבתי, סעיפי הבריאות עלו בכ-0.2%, בדומה למגמה המתונה של החודשים האחרונים ולעונתיות בסעיף הזה. כנ"ל, שירותי החינוך עלו ב-0.1%. סעיפי התקשורת ירדו ב-0.3%, שירותים אישיים וקוסמטיקה עלו ב-0.2%.
במבט קדימה, בממוצע, באוגוסט של 5 השנים האחרונות, הסעיפים במדד ללא דיור וללא תחבורה ותקשורת (טיסות) הוסיפו כ-0.13% לנתון הכולל. אם נתחשב בפוטנציאל המוגבל של התחבורה והטיסות בהינתן האמור, ובהתחשב בעובדה שהמדד עלה ב-0.93% באוגוסט אשתקד, אנחנו מצפים להתמתנות משמעותית באינפלציה השנתית, בחודש הבא.
התחזית שלנו לעלייה של 0.5%, לדוג', תביא אותנו ל-2.7% אינפלציה – שפל מאז מרץ 24', כשהפעם זה כולל כ-0.5%-0.6% אינפלציה כתוצאה מעליית המע"מ. הצפי האמור הוא עדיין לא הנתון הרשמי של הלמ"ס. אבל בהרבה מובנים אנחנו רואים את התרחיש הזה כברור מאוד, מה שאומר שאפשר להתייחס לאינפלציה בישראל כרגע ככזו שנמצאת עמוק בתוך תחום היעד. אם נראה תיקון של ממש בענפים כמו טיסות ואולי גם מזון ברוח זו, ייתכן שנגיע גם משמעותית מתחת לאמצע תחום היעד במהלך 2026.
לאחר שיהוי קל ביוני, הגירעון הפיסקלי המקומי חזר להתמתן ביולי, הפעם ב-0.2%, ל-4.8%. על רקע ההתמתנות בקצב הלחימה והגידול בהכנסות, הגירעון ב-7 החודשים הראשונים של השנה עומד על כ-37 מיליארד שקל בלבד, לעומת 72.2, באותה התקופה אשתקד.
השפעת מבצע "עם כלביא" על ההכנסות קשה קצת לסיווג להערכתנו. האוצר ציין כי במהלך החודש נרשמו הכנסות של כ-48.1 מיליארד שקל, וכי "הכנסות אלו הושפעו ממלחמת 'עם כלביא' בהיקף הפעילות ובעיתוי הגבייה." מדובר בגידול משמעותי לעומת 40.9 מיליארד שקל ביולי אשתקד. ולהערכתנו, עיתויי הגבייה כוללים דחיית גבייה מיוני ליולי, שנוטרלה עקב פעילות מתונה יותר כמובן ביוני. אז קשה לקבוע מה יותר מהותי.
רוב העלייה בהכנסות נבעה מהמיסים הישירים, אשר תפחו בכ-20%, לעומת ינואר-יולי אשתקד, על רקע הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי, ונעריך שגם העמקה בגבייה. גם בעקיפים, עלייה של 10.9% לעומת שנה שעברה כוללת גם את העלאת המע"מ כמובן, אבל להערכתנו גם פה יש משום שיפור ראוי לציון מצד ביצועי רשות המיסים. בצד ההוצאות, הגענו ל-52.9 מיליארד שקל ביולי – גידול של כ-6.8%, או 3.4 מיליארד שקל לעומת יולי אשתקד.
מתוך זה, הוצאות מערכת הביטחון היו גבוהות בכ-1.3 מיליארד שקל, לעומת קיטון בהשוואה שנתית בחודשיים הקודמים. נדגיש כי ב-2023, נרשם גידול ניכר של כ-30% בכלל ההוצאות כבר עם תחילת המלחמה באוק', אשר נמשך לחודשים שלאחר מכן. וכבר בחודש נוב' 23, הוצאות מערכת הביטחון עלו ל-6.4 מיליארד שקל אופייניים לתחילת תקופת המלחמה. קרי, סביר שיש פה תשלום על הצטיידות מחודשת אחרי "עם כלביא", הוא יחסית מינורי לעומת המאזן התקציבי כולו, וניתן לצפות לקצב קבוע יחסית מכאן.
הוצאות המשרדים האזרחיים עלו בכ-6.5% ניכרים יחסית, ל-35 מיליארד שקל. כמובן שגם פה יש הוצאות עודפות כתוצאה מהמבצע. ועדיין, זה דומה יחסית לגידול בהוצאות המשרדים האזרחיים מתחילת השנה (4.6%).
יהיה מעניין לראות בהקשר הזה כמה זמן יימשך המבצע בעיר עזה, לאור דיווחים על חידוש המו"מ מול חמאס. אבל בינתיים אנחנו רואים את הנתונים ככאלה שמסבירים במידה ראויה לציון את הקיטון האחרון בקצב ההנפקות השבועי של האוצר ל-2.5 מיליארד שקל בחודש.
ונעריך שככל שהפעילות במשק תמשך כרגיל, נראה עמה גם המשך של הגבייה מוגברת ממיסים, ואל מול זה גם תרחיש של יציבות נומינלית בהוצאות אל תוך 2026. במובן זה, נעריך כי קצב ההנפקה הנוכחי משקף צפי להמשך סבבי לחימה אינטנסיביים יותר או פחות, כמו שהתרגלנו עד כה.
לאחר התמתנות קלה בחודשים הקודמים, הגירעון המקומי במאזן הסחר חזר להתרחב ביולי, הפעם עם תוספת ניכרת של כ-472 מ' ד', ל-3.66 מיליארד. כמובן שרוב ההשפעה פה היא היציאה מ-"עם כלביא". אבל בשלב הנוכחי ניכר כי זה בעיקר בא לידי ביטוי בצד היבוא, אשר תפח בכ-1.53 מיליארד ד', והיה אף גבוה יותר לולא קיטון ביבוא דלקים נטו. אותו גידול ביבוא היה מאוזן יחסית בין קטגוריות השימוש של הלמ"ס (מוצרי צריכה / חומרי גלם / מוצרי השקעה) אז נסווג את זה בעיקר כ'פיצוי' על יוני.
היצוא, מנגד, התרחב גם הוא בכ-1.05 מיליארד ד', ל-4.84 מיליארד, בעיקר בזכות ייצוא המחשבים והציוד האלקטרו אופטי. נזכיר כי המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (15%) נכנסו לתוקף בתחילת אוג', ודיי בהפתעה יש לומר, אז, להערכתנו, אלה נעדרים מהנתונים כאן. אבל ככל ואכן תירשם ירידה רוחבית ביצוא כתוצאה מזה, כולל הגירעון הגבוה יותר מבנית ויצוא השירותים המתון יותר, כנראה שתהיינה לכך השפעות מהותיות על העודף בחשבון השוטף.
ארה"ב: המדד הכללי בארה"ב עלה ב-0.2% בלבד ביולי, בהתאם לציפיות. בליבה, עלינו ב-0.3%, גם בהתאם לציפיות. מדובר בפעם הראשונה מאז ינואר שהליבה עולה ביותר ב-0.2%. אז במובן מסוים מדובר בנתון אינפלציוני. העליות החודשיות הביאו להפתעה של 0.1% כלפי מטה בנתון השנתי של האינפלציה הכוללת, שנותר על 2.7%, בעוד שהליבה הפתיעה ב-0.1% כלפי מעלה, ל-3.1%. האנרגיה כמובן הייתה הגורם המשמעותי לפער בין הנתון הכולל לליבה, עם ירידה של 1.1% בקטגוריה, חודשית.
הסממנים לאינפלציית מכסים נפוצים פחות ממה שאפשר לחשוב, עם רכבים משומשים שעלו ב-0.5% בחודש האחרון, אחרי גל ירידות בחודשים הקודמים. באופן דומה, החדשים נותרו ללא שינוי, ומצביעים על עלייה של 0.4% בלבד, בשנה האחרונה – ממש לא משהו שאפשר היה לצפות לו חצי שנה אחרי שנושא המכסים עלה על הפרק. כנ"ל, הלבשה והנעלה עם עלייה של 0.1% בלבד.
סעיף הדיור הוסיף 0.2% בלבד החודש, כמו בחודש שעבר. הוא עולה עדיין שנתית ב-3.7%, כאשר הרבה מהאינפלציה בסעיף הזה הייתה לקראת סוף 2024 ועד תחילת 2025. לדוג' בחצי השנה שבין אוג' 24' לינואר 25' המדד הזה עלה בכ-2.1%. אז התמתנות בקצב הנוכחי בחצי השנה הקרובה, עם משקל של 35% במדד צפויה למתן את האינפלציה הכוללת בכ-0.3% משמעותיים מאוד, בטח אם זו תבוא לידי ביטוי במידה דומה ב-PCE.
למי שבכל זאת מחפש סעיפים אינפלציוניים, אלה נמצאים באופן לא מפתיע בשירותים, עם עלייה של 0.8% בקטגוריית שירותי התחבורה, על רקע זינוק של 4.0% במחירי הטיסות, ו-3.5% בשנה האחרונה. כנ"ל, שירותים רפואיים עם עלייה של 0.8%, אל 4.5% שנתי.
קטגוריית המזון נותרה ללא שינוי בכללותה, על רקע ירידה של 0.1% של המזון בבית, לעומת עלייה של 0.3% במזון מחוץ לבית, קרי שוב אינפלציית שירותים כתוצאה מעליית מחירי התעסוקה.
בניגוד בולט למדד המחירים לצרכן, המדד ליצרן הפתיע כלפי מעלה ביולי עם עלייה חודשית של 0.9%. העלייה היא בקצב הגבוה ביותר מאז מרץ 2022. והביאה את קצב העלייה השנתי במדד ליצרן לכ-3.3% וגם לתגובת שוק ניכרת.
בדומה ל-CPI, גם פה כ-¾ מהעלייה נבעה מסעיפי השירותים, אשר עלו בכ-1.1%, אל מול עלייה של כ-0.7%, בסחורות. על פי ה-BLS, יותר ממחצית מהעלייה במחירי השירותים נבעה מזינוק של מעל ל-2% במרווח העסקי בענפים האלה. קרי, נותני שירותים בענף מעלים מחירים לקראת השפעה של מכסים גבוהים יותר.
באופן דומה, ההתרחבות במרווחים תאמה גם דיווחים על עליית של כ-0.4% במחירי היבוא, במהלך יולי – השיעור החד מאז אפריל אשתקד. העלייה מרמזת על כך שיצואנים בעולם אכן מגלגלים לפחות חלק מהעלות העודפת מהמכסים ליבואנים בארה"ב.
ראוי להוסיף כי גם מדד אמון הצרכנים הראשוני של אונ' מישיגן לאוגוסט קרס מרמת 61.7 נ' ל-58.6 נ', במידה רבה על רקע זינוק מחודש בציפיות האינפלציה לשנה מ-4.5% ל-4.9%, ובאופן בולט בציפיות הארוכות מ-3.4% ל-3.9%.
לאחר שיפור קל בחודשים הקודמים, הגירעון הפיסקאלי בארה"ב חזר להתרחב ביולי, הפעם ברמה של 291 מיליארד ד'. מדובר בהתרחבות מהירה מעודף של 27 מיליארד ד' ביוני, או תוספת של כ-20% לעומת גירעון של כ-243 מיליארד, בשנה שעברה. עד כה, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הגירעון הגיע לכ-1.6 מיליארד ד' – עלייה של כ-7.4% לעומת אותה התקופה בשנה שעברה. על רקע זה, לאחר התמתנות בארבעת החודשים האחרונים, יחס הגירעון לתוצר השנתי חזר להתרחב, הפעם ב-0.1% מתונים ל-6.4%.
הזינוק בצד ההוצאות מסתמן כאחראי העיקרי לגידול בגירעון החודש, כאשר זה תפח לכ-630 מיליארד ד' – עלייה של קרוב ל-10% לעומת יולי שעבר. נעיר, עם זאת, כי חודש יוני הצביע על התמתנות חריגה בהוצאות, בגודל דומה. אז, להערכתנו, יש פה משום הסטה מסוימת בין החודשים, אם כי לאור הפסקת צמצום ההוצאות ב-DOGE, נצפה להמשך גידול נאה בהוצאות.
ההכנסות ממכסים עמדו על כ-9.6 מיליארד ד', במהלך החודש, וסיכמו הכנסות של כ-85 מיליארד עד כה, השנה, קרי, בקצב הזה המכסים היו ממתנים את יחס הגירעון לתוצר בכ-0.3%, במהלך שנה. כמובן שנצפה לגידול באוגוסט על רקע המכסים שהוטלו על כ-70 מדינות, בתחילת החודש.
למרות הגידול בהכנסות ממכסים, סך ההכנסות ממיסים עמדו על כ-338 מיליארד ד' בלבד, במהלך החודש, עלייה של כ-2% בלבד, בעוד שבחודשים הקודמים הגידול בקצב ההכנסות עמד על כ-10%-15%.
בריטניה: אחרי פתיחה חזקה יחסית של השנה, התוצר בבריטניה הוסיף 0.3% מתונים יחסית, במהלך הרבעון השני, וסיכם גידול של כ-1.1% בלבד בשנה האחרונה, לעומת זו שלפניה.
עוד ב-
למרות הנתון החיובי יחסית, ניכר כי בשלב הזה רובו לא נובע ממאמצי ה-BoE, כאשר הצריכה הפרטית תרמה רק 0.1% בלבד לתוצר הכללי, לעומת 0.3% ניכרים שבאו דווקא מההוצאה הציבורית. כנ"ל, היא גם לא עודדה באופן מהותי את סעיפי ההשקעה בנכסים קבועים, אשר גרעו כ-0.2%.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
