הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב מהלך קיצוצים נוסף, שני בתוך ארבעה ימים בלבד, בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל. הסכום כולו מיועד למימון "רכש ביטחוני דחוף", והוא גדול משמעותית מהקיצוץ הקודם, שבמסגרתו הוסט כמיליארד שקל לרכישת 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י.

לפי הדיווח של YNET, בניגוד למהלך הקודם, שהתבסס ברובו על קיצוץ בתקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית, הפעם מדובר בקיצוץ רוחבי שיחול על כלל משרדי הממשלה. במסגרת המתווה צפויה הפחתה אחידה של כ-5% מתקציבי הפיתוח וההצטיידות של כל משרד, כלומר מתקציבי הקניות והפיתוח.

הקיצוץ צפוי להשפיע באופן ניכר על המשרדים האזרחיים ועל השירותים שהם מספקים לציבור. מערכת החינוך תספוג את הפגיעה התקציבית הגדולה ביותר, עם קיצוץ של 285 מיליון שקל. המשרד לביטחון לאומי יאבד 225 מיליון שקל מתקציבו, מערכת הבריאות תידרש לוותר על 150 מיליון שקל מתקציבי הפיתוח והרכש, ומשרד הרווחה יספוג קיצוץ של 140 מיליון שקל.

מאחורי המהלך עומדת מחלוקת בין הממשלה לבין הדרג המקצועי במשרד האוצר סביב השאלה מאילו מקורות יש לממן את הרכש הביטחוני. בכירי האוצר המליצו לבצע קיצוץ ייעודי בכספים הקואליציוניים, אך ההמלצה נדחתה. לפי המתווה המסתמן, תקציבי ההסכמים הקואליציוניים לא יקוצצו כלל לצורך מימון המהלך.

המשמעות של קיצוץ בתקציבי הפיתוח והקניות עלולה להיות מורגשת בשירותים האזרחיים. בתחום החינוך, הפחתה של 285 מיליון שקל עשויה להשפיע על פרויקטים לבניית כיתות חדשות, שיפוץ מבני בתי ספר, רכישת מחשבים וציוד למעבדות ומימון תוכניות העשרה. קיצוץ בהיקף כזה עלול לעכב פרויקטים ולצמצם את המשאבים העומדים לרשות התלמידים.

במערכת הבריאות, קיצוץ של 150 מיליון שקל מתקציבי הפיתוח והרכש עלול לעכב הצטיידות במכשור רפואי, רכישת טכנולוגיות וציוד רפואי ותחזוקת מחלקות. פגיעה בתקציבים אלה עשויה להקשות על שיפור התשתיות ועל הרחבת היכולת של המערכת לתת מענה לצורכי הציבור.

גם שירותי הרווחה עלולים להיפגע מהפחתת התקציב, בין היתר בכל הנוגע לפיתוח מסגרות לילדים ולבני נוער בסיכון, להקמת מעונות ומקלטים ולתמיכה באוכלוסיות מוחלשות. זאת בתקופה שבה המדינה מתמודדת עם השלכות המלחמה ועם קשיים כלכליים.

במשרד לביטחון לאומי, קיצוץ של 225 מיליון שקל עשוי להשפיע על תקציבי ההצטיידות של גופי הביטחון, לרבות רכישת ניידות, אמצעי מיגון וציוד לתחנות כיבוי אש. צעדים אלה נועדו לתמוך בפעילות השוטפת ובמתן מענה לצורכי הביטחון של האזרחים.

הקיצוץ מתמקד בתקציבי פיתוח והצטיידות, ולא בהכרח בשכר עובדים או בהוצאות בירוקרטיות. לכן, הפגיעה האפשרית אינה מוגבלת לשירותים הניתנים בהווה, אלא עלולה להשפיע גם על פרויקטים שנועדו לשפר את התשתיות הציבוריות בשנים הבאות. עיכובים בבנייה, בהצטיידות ובפיתוח עלולים להותיר את המערכות האזרחיות עם פערים שיידרש זמן לצמצם.

מעבר להשלכות התקציביות, ההחלטה מעוררת שאלות בנוגע לסדרי העדיפויות של הממשלה. המלצת הדרג המקצועי לקצץ בכספים הקואליציוניים נועדה להפנות חלק מהנטל לתקציבים פוליטיים, במקום לפגוע באופן רוחבי בתקציבי השירותים האזרחיים. ההחלטה להותיר את הכספים הללו ללא שינוי, לצד קיצוץ בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, מחדדת את המחלוקת סביב חלוקת הנטל בתקופת המלחמה.

עוד ב-

אייל ברקוביץ' נגד יעקב שחר: "הוא מיליארדר, למה לא לתת בחינם?"

לכתבה המלאה

שני הקיצוצים בתוך ארבעה ימים, בהיקף מצטבר של כ-3.6 מיליארד שקל, מעלים גם שאלות לגבי מצבה התקציבי של המדינה בהמשך. העלייה בהוצאות הביטחון מחייבת מציאת מקורות מימון, ואם לא יימצאו מקורות חלופיים, עשויים לעלות בעתיד צעדים נוספים להתמודדות עם הגירעון, ובהם העלאות מסים או צמצום נוסף של שירותים ציבוריים. עם זאת, אין במתווה הקיצוצים כשלעצמו כדי לקבוע כי העלאות מסים אכן יבוצעו.