האינפלציה מתחילה להרים ראש ובחודש מאי עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.4% כשמתחילת השנה עלה המדד ב-1.5%. קצב האינפלציה השנתי עומד על 2.4%, רמה שמתקרבת לרף העליון של יעד יציבות המחירים שעומד על אינפלציה שנתית בטווח של 1% עד 3%.

יש לציין כי קונצנזוס ההערכות מדבר על כך שעליית המדרגה האינפלציונית היא קצרת טווח והיא מגלמת למעשה את היציאה המהירה ממשבר הקורונה ואת תוכניות החילוץ האגרסיביות של הממשלה.

עליית המדרגה האינפלציונית קצרת טווח בעיקר בשל העובדה כי הסכמי העבודה בישראל אינם צמודים למדד המחירים לצרכן ולכן הנחת העבודה היא שהמחירים עולים ולכן יצטננו הביקושים כך שבסופו של דבר תתכנס האינפלציה למרכז יעד יציבות המחירים שנע סביב ה-2% לשנה.

התהליך שעובר על ישראל דומה לתהליך שעובר על ארה"ב ונראה כי בשלב הזה אין לבנקים המרכזיים תוכניות להעלות ריבית ולצנן את הביקושים דרך הריבית אבל יחד עם זאת יש לציין כי אם האינפלציה תרים ראש ותמשיך לעלות בקצבים שאנחנו רואים בחודשים האחרונים לא תהיה ברירה למקבלי ההחלטות אלא לעשות מעשה בדמות העלאת ריבית או לחילופין צמצום ההוצאה הממשלתית.

שר האוצר, אביגדור ליברמן,אמר  כי בכוונתו להתמודד עם עליית המחירים בישראל שמקבלת ביטוי באינפלציה עולה. ליברמן הוסיף כי אין בכוונת ממשלת האחדות להעלות מסים כך שלמעשה אין יותר מדי ברירות ויש צורך לצמצם את ההוצאה הציבורית כדי להאט את קצב עליית המחירים המחירים.

בימים האלה פועל משרד האוצר לגבש מתווה תקציבי לשנתיים הקרובות, מה שמשדר שליטה ולכן לעליית המדרגה האינפלציונית אין כרגע השפעה מיידית על התהליכים הכלכליים.