הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של הבנק מעריכים שבנק ישראל יצמצם את המעורבות שלו בשווקים עד שיגיע למצב (לקראת סוף השנה) בו ירכז את הפעילות שלו בשווקים באמצעות הריבית (שתיוותר ללא שינוי) ומעורבות מדודה בשוק המט"ח, מה שיביא להתחזקות של השקל מול הדולר, בטח כל עוד תנאי המקרו (עודף בחשבון השוטף בעיקר) ימשכו כרגיל.

"מראשית חודש יולי ניכרת ירידה משמעותית בהתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח. במהלך המחצית הראשונה של השנה רכש בנק ישראל בממוצע כ – 4.2 מיליארד דולר לחודש לעומת כ – 1.1 מיליארד דולר בממוצע בחודשיים האחרונים. לא מן הנמנע כי הירידה המשמעותית בהתערבות בנק ישראל הייתה מהגורמים להתחזקות המחודשת של השקל הן מול הדולר והן מול הסל בסמוך לרמות השיא שנרשמו במהלך חודש ינואר השנה". 

"ייתכן שהירידה בהתערבות במסחר במט"ח מקורה בניסיון של בנק ישראל לחזור למדיניות מוניטארית 'רגילה', כפי שאפיינה אותו טרום משבר הקורונה, קרי - שימוש בכלי הריבית ושימוש מעת לעת בהתערבות במסחר במט"ח על פי הצורך. עם זאת, על רקע המשך קיומם של הכוחות הפועלים להתחזקות השקל ובעיקר המשך העלייה בסקטור ייצוא שירותי ההי טק לא ברור עד כמה יוכל לדבוק בנק ישראל במדיניות זו אם הוא נחוש למנוע התחזקות נוספת של השקל".

בפמן ורזניק מתייחסים גם למדיניות רכישות האג"ח של בנק ישראל: בבנק ישראל יש תמימות דעים לגבי היעדר סימנים להתפרצות אינפלציונית ולכן, בטווח הנראה לעין לא צפוי שינוי בריבית.

בנק ישראל ממשיך לרכוש אג"ח ממשלתי בקצב של כ -  3 מיליארד שקל לחודש ונכון לסוף חודש אוגוסט השלים רכישה של 75 מיליארד שקל מתוך מסגרת כוללת של 85 מיליארד שקל. קצב הרכישות ירד מדרגה החל מחודש אפריל וגם בחודש יולי רכש בנק ישראל 3.3 מיליארד שקל בדומה לרכישות במהלך החודשים האחרונים.

"נראה כי תכנית הרכישות של בנק ישראל צפויה להסתיים לקראת סוף השנה הנוכחית. ולכן בתנאים הנוכחיים, לא צפוי לבנק ישראל להגדיל את מסגרת הרכישות מעבר למסגרת הנוכחית. מדיניות זו תואמת את כוונת בנק ישראל לחזור בהדרגה לפעילות מוניטארית רגילה, כפי שאפיינה אותו טרום משבר הקורונה. 

"נראה כי לאחר סיום תכנית רכישות האג"ח הממשלתי לקראת סוף השנה יסתפק בנק ישראל בהותרת הריבית ללא שינוי ובהתערבות מעל לעת בשוק המט"ח. לא צפויה תכנית רכישות נוספת ולא נראה שתחודש תכנית רכישות האג"ח הקונצרני".