השוק

בפסגות מזהירים: אי אפשר להתעלם מהאזהרות של פיץ'

פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי אבל אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות אומר שאסור להתעלם ממדדי האיכות עליהם הצביעה חברת הדירוג; גרינפלד אומר שלבנק ישראל יש מספיק תחמושת לנהל את המדיניות המוניטרית באופן רגוע
ניצן כהן | 
אורי גרינפלד, פסגות (צילום רמי זרנגר, ויקיפדיה)
חברת דירוג האשראי פיץ' הותירה את דירוג החוב של ישראל ללא שינוי ואף הותירה את תחזית הדירוג ללא שינוי. אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות אומר היום (א') שהותרת הדירוג והתחזית ללא שינוי אינה מפתיעה כי התמסורת בין חקיקת חוקי המהפכה המשפטית היא של כשנה עד שנה וחצי. 
"אפשר אמנם לקחת מההודעה של פיץ' בשבוע שעבר את העובדה שהדירוג ואופק הדירוג של ישראל לא הופחתו כשורה התחתונה אבל אי אפשר להתעלם מהאזהרה שניתנה" אומר גרינפלד.
"כבר לפני חודש רשמנו פה שאין שום סיכוי שיפחיתו לישראל את הדירוג בשנה הקרובה, לא בגלל שהכל נפלא אלא בגלל שחברות הדירוג נותנות ציון ליכולת החזר החוב של המדינה ולא להתנהלות ממשלה ולכן הן לא יגיבו לרפורמה שעדיין לא סוכמה ולא חוקקה. הסביבה הכלכלית הנוכחית בישראל היא מצוינת, הן בהיבט של הכלכלה הריאלית, הן בהיבט של החסינות הפיסקאלית והן בהיבט של ארגז הכלים המוניטארי של בנק ישראל שכולל 201 מיליארד דולר למקרה של משבר מטבעי.
"לכן, אין לחברות הדירוג ברירה אלא להותיר את הדירוג של ישראל ואת אופק הדירוג ברמתם. עם זאת, אי אפשר להתעלם מההתייחסות של פיץ' לרפורמה ולכך שעל אף שזו עדיין נתונה למו"מ היא עשויה להחליש אינדיקאטורים של איכות הממשל או את המוסדות שאחראיים על האיזונים.
"הערות אלו הן למעשה הכוונה עתידית של פיץ' לכך שבמידה והרפורמה תחוקק באופן שאכן עלול לפגוע באותם אינדיקאטורים שהם חלק מציון ה-ESG של ישראל, אופק הדירוג כנראה יעודכן ל"שלילי", מה שייתן לחברות הדירוג את הזמן לבחון את ההשפעה של הרפורמה על הסיבה הכלכלית והפיננסית בישראל".
גרינפלד מוסיף כי "עדיין, הפער בין זה לבין הפחתת דירוג יכול להיות פער של יותר משנה שכן על מנת להפחית את הדירוג עצמו חברות הדירוג צריכות לראות שמתרחשת בפועל פגיעה במצבה הפיננסי של ישראל. מה עלול להוביל לכך? מכיוון שתרחיש שבו יעדי הגירעון נפרצים באופן משמעותי נראה לנו תרחיש פחות סביר, הגורם העיקרי שעשוי להשפיע בסופו של דבר על הדירוג של ישראל בטווח הבינוני הוא שער החליפין.
"פיחות חד של השקל כתוצאה מיציאה של כסף מישראל יביא לעלייה באינפלציה ובציפיות האינפלציה ויכריח את בנק ישראל להמשיך להעלות את הריבית. הפגיעה בצרכנים כתוצאה מעלייה בריבית ובאינפלציה תקשה על הצד הריאלי של הכלכלה ועלולה לייצר גם חיכוך בין הממשלה ובנק ישראל. למרות זאת, לפני שמתחילים לדמיין תרחישים של המשבר מתחילת שנות ה-2000, כדאי לזכור שלבנק ישראל יש בכספת הרבה יותר דולרים משהוא באמת צריך, מה שיכול לעזור לו לנהל את המדיניות המוניטארית באופן רגוע יותר.
"כדאי עם זאת לזכור" אומר גרינפלד "שבניגוד לרכישת דולרים, מכירה של דולרים הוא מהלך עם סיכון שכן כמות הדולרים היא בסופו של דבר מוגבלת ולכן סביר להניח שכלי זה יופעל רק בשעת חירום" הוא מסיים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה