אלפי דונמים של פירות לא ייקטפו: נזקי החקלאות בעקבות המלחמה
ענף החקלאות הוא אחד הענפים שספג הכי הרבה נזקים בעקבות המלחמה, כאשר כבר בימיה הראשונים של המלחמה, עזבו עשרות אלפי עובדים זרים את הארץ, ולאחר מכן שטחים רבים נותרו ללא יכולת לעיבוד או לקטיף
בעקבות נזקים שספגו חקלאים רבים ברחבי הארץ, בעקר אלו שנמצאים בקווי העימות בצפון ובדרום, נערך היום (רביעי) 'כנס לפירות נשירים בהר', ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות. הכנס התקיים בעמק הירדן בהשתתפות חקלאים, ראשי ארגונים חקלאיים, בעלי בתי קירור, חברות, חוקרים ומדריכים. בחודש הקרוב יתקיימו שני כנסים נוספים שיחתמו את העונה, 'כנס הדרים' (13.2) ו'כנס אבוקדו' (20.2).
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל פתח את רצף הדוברים בכנס ואמר: "השנה האחרונה, בה פרצה מלחמת 'חרבות ברזל', בזמן שעוד התמודדנו עם נזקי הרפורמה החקלאית שהובילה הממשלה הקודמת, מעמידה בפנינו אתגרים רבים ומורכבים. על מנת לשמור על המשך קיומה וחוסנה של החקלאות הישראלית, בהתאחדות חקלאי ישראל התאמנו במהירות את פעילותנו לצרכים המשתנים של החקלאים".
"פעילות זו כוללת יוזמה להכנת תכנית אסטרטגית לאומית להגדלת התוצר, התפוקה והפריון של חקלאות ישראל, והגברת כושר התחרות של החקלאים, באמצעות עידוד השקעות הון והגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח וחדשנות, בעיקר בטכנולוגיות חוסכות כוח אדום" אמר דורמן והוסיף "פעלנו ביחד עם ועדת הנגב ו'מים לישראל״ למניעת ייקור המים לחקלאות והוזלת מחיר מי השפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) ב-0.23 שקל למ"ק".
"גיבוש מדיניות מחירי מים לחקלאות על ידי המגזר החקלאי שכוללת העמדת תעריף השפד"ן על 1 שקל למ"ק המשקף את המחיר שהחקלאי צריך לשלם בגין הולכת ואספקת המים ,השוואת תעריף המים באזורים נעדרי חלופה (מעלה כנרת, רמת הגולן, עמק הירדן, עמק המעיינות, מעלה יוסף, בקעת הירדן, רמת הנגב) למחיר מי קולחים והעמדתו על סכום של 1.3 שקל למ"ק, וכן הקפאת תעריפי המים לחקלאות על כל סוגיהם בינואר 2024 ועד סוף שנת 2024".
אסף שמיר, סמנכ"ל הערכה ותביעות בקנט אמר כי הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פועלת לתיעוד הנזקים העקיפים בחקלאות ביישובי הספר (0-9 ק"מ בצפון ו-0-20 ק"מ בדרום), לאחר שהוסכם על מסלול נורמטיבי (ורוד) לא מחייב, לקיצור הליך קבלת הפיצויים, בו קביעות קנט המקצועיות ישמשו את מס רכוש לצורך קביעת הנזק לחקלאים, על פי מפתח פיצוי לדונם שיוגדר מראש.
"בגזרה הצפונית, נרשמו עד כה כ-300 מגדלים שבחרו לבצע תיעוד במסלול הוורוד, בחלקות חקלאיות בהיקף של כ-30 אלף דונם, מתוכן כ-22 אלף דונם מטעים ש-40% מהם הוכרזו כשטח במניעת קטיף. בגידולי הפירות, בעיקר תפוח וקיווי, כ-26% מהשטחים שתיעדנו הוכרזו כשטח במניעת קטיף (3,757 מתוך 14,230 דונם), והמצב חמור אף יותר בקרב גידולי האבוקדו, עם כ-58% שטח במניעת קטיף (3,560 מתוך 6,110 דונם) ובגידולי הבננות עם כ-78% שטח במניעת קטיף (1,635 מתוך 2,089 דונם)". ציין שמיר.
