כולנו מכירים את הרגע הזה בבוקר: פותחים את המקרר, מוזגים כוס מיץ תפוזים צונן ומרענן. אבל מה אם נגלה לכם שהמיץ הזה, שנראה לנו כל כך פשוט וטבעי, עובר שינויים היסטוריים? ושהשינויים האלה חושפים מאבק עולמי בין חקלאים, תאגידים ורגולטורים - עם השלכות שכבר נוחתות בעגלת הקניות שלכם בישראל?

הסיפור מתחיל בתקן בן 60 שנה
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הודיע לאחרונה על כוונתו לשנות "תקני זהות" למזון. תקנים אלה נועדו במקור להבטיח "הגינות ושקיפות". לדוגמה, התקן ל"ריבה" קבע שהיא חייבת להכיל אחוז מסוים של פרי. זה מנע מצב שבו קונים צנצנת ריבה ומקבלים בעיקר מים וסוכר.

אחד התקנים המשמעותיים על הכוונת הוא זה של מיץ תפוזים. מאז 1963, התקן האמריקאי קובע שמיץ תפוזים מפוסטר חייב להכיל רמת סוכר טבעי ("בריקס") של 10.5% לפחות, כדי להבטיח איכות.

אז למה לשנות? המחלה שהורסת את מטעי התפוזים
הסיבה מגיעה ממגדלי ההדרים בפלורידה, הסובלים ממגפת "הירקת הדרים" (Citrus Greening) שהופכת את הפירות לפחות מתוקים. כתוצאה מכך, החקלאים מתקשים לעמוד בתקן ודורשים להנמיך אותו ל-10%. ה-FDA טוען שהשינוי מינורי, אך מבקרים חוששים שזו פתיחת דלת למיצים פחות איכותיים ו"עיגול פינות" על חשבון הצרכן.

ומה הקשר לישראל? זה כבר לא תיאוריה, זו המציאות
אם חשבתם שזהו סיפור אמריקאי רחוק, תחשבו שוב. המגמה הזו כבר כאן, והיא בועטת. רק השבוע התפוצצה פרשה שמהווה דוגמה חיה ומטרידה בדיוק לתופעה הזו.

חברת "ספרינג", אחד ממותגי המשקאות המובילים בישראל, שינתה לאחרונה את המתכון של "נקטר התפוזים" שלה. כמה שינתה? אחוז הפרי במשקה צנח מ-50% ל-15% בלבד!

כדי לעמוד בדרישות החוק, החברה שינתה את שם המוצר מ"נקטר תפוזים" ל"משקה תפוזים" והוסיפה כיתוב "מתכון חדש" בחזית. אבל הנקודה המקוממת ביותר עבור הצרכנים היא שהמחיר, כ-7 שקלים לקרטונית, נשאר זהה לחלוטין. אתם משלמים אותו הדבר, ומקבלים פחות משליש מכמות הפרי שהייתה קודם.

בתגובה לתוכנית "הצינור", מסרה "ספרינג": "אנו מעדכנים מפעם לפעם את מרכיבי המשקה בהתאם לשינויים בשוק ועושים זאת בשקיפות מקסימלית... אנו בטוחים שהצרכנים ימשיכו להנות מהמשקה גם לאחר השינוי".

המקרה של "ספרינג" הוא התגשמות החשש הגדול: "גמישות" ו"עדכון מתכון" משמשים כמילים מכובסות למהלך שבו הצרכן מקבל מוצר נחות משמעותית, באותו המחיר. זה מראה שהמגמה העולמית של הורדת סטנדרטים, בין אם מסיבות חקלאיות (כמו בארה"ב) או כלכליות, פוגעת ישירות בכיס ובצלחת שלנו.

המהלך של ה-FDA בארה"ב עלול להאיץ את התופעה הזו, כי כשהגוף הרגולטורי החזק בעולם מאותת ש"בסדר" להוריד את הרף, הוא נותן רוח גבית לחברות בכל העולם לעשות מהלכים דומים.

עוד ב-

הבריאות במיץ תפוזים: 5 יתרונות לכוס מיץ סחוט ביום

לכתבה המלאה

לא רק מיץ תפוזים
המהלך של ה-FDA לא נעצר במיץ. ברשימת המועמדים לשינוי נמצאים גם גבינות, לחמים, פסטות ושימורים. השאלה הגדולה היא איפה עובר הגבול בין חדשנות והתאמה למציאות, לבין פגיעה באיכות ובשקיפות. המקרה הישראלי של "ספרינג" מוכיח שהגבול הזה היטשטש לחלוטין, ובפעם הבאה שאתם רואים תווית "מתכון חדש" - אולי כדאי שתבדקו היטב מה באמת השתנה.