פחות מיממה נמשכה מדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על עשרות מדינות  ועד שנאלץ לחזור בו. טראמפ גילה שהמציאות חזקה יותר מהרצון הפוליטי, והמציאות הזו אילצה אותו להודיע על הקפאת התכנית למשך  90 יום מול עשרות מדינות. המהלך אמנם מציל אותו זמנית – אבל הבעיה הגדולה שלו לא הולכת לשום מקום: סין.

בוושינגטון פוסט מונים כמה סיבות לנסיגה של טראמפ מנושא המכסים. הסיבה הראשונה מגיעה משוק ההון, בעיקר אג"ח ממשלת ארה"ב. כשהמשקיעים החלו לנטוש את הדולר ולמכור אג"ח אמריקאיות, הם שידרו מסר ברור: אי אפשר לפתוח מלחמת סחר נגד כל העולם. מיליארדים נמחקו מהבורסות, התשואות על אג"ח ארוכות החלו לשדר מצוקה. כשאפילו אג"ח ל-10 שנים סובלות מגל מכירות, השווקים מאותתים שהאמון שלהם ביכולתו של הממשל להחזיר חובות הולך ונשחק.

בנוסף, טראמפ לא הצליח לבנות קונצנזוס פוליטי למהלך הכלכלי האגרסיבי. הוא אמנם נבחר לכהונה שנייה, אבל עם פחות מ-50% מהקולות. תורמים בכירים ומובילי דעה רפובליקנים קיוו שהוא יסתפק בצעדים סמליים; תכנית מכסים רוחבית שמזעזעת את השווקים לא היתה באג'נדה שלהם.

כשהבוחרים החלו להרגיש את עליות המחירים, גם התמיכה החלה להתפורר: סקר עדכני של Economist-YouGov הצביע על ירידה בתמיכה בטראמפ מ-48% ל-43% תוך שבועיים. 80% מהאמריקאים מעריכים שהמכסים יגרמו לעלייה ביוקר המחיה – ובלב המפלגה הרפובליקנית עצמה התחיל להתעורר חשש מוחשי שאם טראמפ לא ירגיע את השווקים, הדמוקרטים עלולים לכבוש מחדש את בית הנבחרים ב-2026 – ואף לאיים על הרוב בסנאט.

וכמובן, נשארה הבעיה של סין. בשנה שעברה, הסחר בין ארה"ב לסין הסתכם בכ-585 מיליארד דולר, כאשר ארה"ב ייבאה מסין כ-440 מיליארד דולר, בעוד שסין ייבאה מארה"ב כ-145 מיליארד דולר. הפער הוביל את ארה"ב לגירעון מסחרי של 295 מיליארד דולר מול סין בשנת 2024, כ-1% מהכלכלה האמריקאית. טראמפ כבר הטיל מכסים גבוהים על סין בכהונתו הקודמת וביידן לא ביטל אותם. מכסים אלה הצליחו להפחית את חלקם של המוצרים הסיניים ביבוא האמריקאי מ-21% בשנת 2016 ל-13% בשנה שעברה, מה שמעיד על ירידה בתלות של ארה"ב בסין. רק שזה לא הסיפור המלא: כדי להימנע מהמכסים חלק מהמוצרים הסיניים שנשלחו לארה"ב עברו דרך מדינות בדרום מזרח אסיה כמו מלזיה, תאילנד, קמבודיה ווייטנאם.

ארה"ב וסין יחד מהוות כ-43% מהכלכלה העולמית, כך שמלחמת סחר מלאה ביניהן עלולה להאט את הצמיחה הכלכלית הגלובלית ולפגוע בהשקעות בעולם. טראמפ גילה שגם בזירה הבינלאומית הוא מתקשה לרתום כוחות פוליטיים נגד היריבה הגדולה. כדי לנהל מלחמת סחר ארוכה עם המעצמה השנייה בגודלה בעולם – צריך בעלות ברית. הרעיון היה לרתום את יפן, דרום קוריאה וטאיוואן למאבק משותף נגד בייג'ינג. אבל ברגע שהטיל מכסים גם על בעלות הברית הפוטנציאליות, הן נבהלו - וסין זיהתה את ההזדמנות: שר החוץ הסיני כבר נפגש עם מקביליו מיפן ודרום קוריאה.

אז טראמפ נסוג והשווקים חגגו – מדד S&P 500 זינק ב-9.5%, נאסד"ק עלה ב-12%. מצד שני, מוקדם להודיע על חזרה לשגרה: ההקפאה זמנית עד 8 ביולי, ובינתיים, אם לשפוט לפי הצעדים משני הצדדים עד כה, מלחמת הסחר מול סין עלולה להחריף.

עוד ב-

5 המדינות שחטפו ממכסי טראמפ ולמה דווקא הן

לכתבה המלאה

הבעיה האסטרטגית הגדולה של טראמפ היא שעדיין אין לו פתרון מלא לסוגיית סין. הניסיון להפעיל לחץ כלכלי על סין באמצעות מכסים לא הביא לתוצאות הרצויות, ולסין עדיין יש השפעה על הכלכלה האמריקאית. לנזקי מלחמת הסחר עלולות להיות השלכות על יחסי ארה"ב עם יתר העולם ומי שירוויח מזה יהיו דווקא הסינים. טראמפ אולי יצר לעצמו מרווח נשימה, אבל ללא אסטרטגיה כלכלית ברורה ויציבה יותר, הסיבוב הבא עלול להגיע מהר מהצפוי – והנזק לכלכלה, האמריקאית והגלובלית, חמור יותר.