אירוע מטלטל בארה"ב: ניסיון הוצאה להורג של כריסטה פייק, אסירה במוסד הכליאה המאובטח "ריברבנד" בנאשוויל, הסתיים הלילה (בין רביעי לחמישי) בכישלון מחפיר. פייק שרדה שתי מנות מלאות של החומר הקטלני פנטוברביטל, אלא שהרשויות נאלצו להפסיק את ההליך בדחיפות ולפנותה לבית חולים לקבלת טיפול רפואי.

לפי דיווח עורכי דינה ועדים שנכחו במקום, למרות ששני מזרקים של החומר הקטלני הוזרקו לגופה, פייק לא איבדה את הכרתה. לבה המשיך לפעום, והיא אף התלוננה על תחושת צריבה עזה בידה, שלדבריה הרגישה כאילו היא "עומדת להתפוצץ". הווילונות בחדר הצפייה נסגרו פעם אחר פעם, וכאשר חודש ההליך נשמעו מתוך התא נשימות ונחירות יציבות.

כעת לא ברור מה מצבה הרפואי של פייק, ובסביבות שעות הלילה המוקדם נראו כלי רכב של כוחות החירום מפנים אותה מהכלא. "זה האירוע החמור ביותר שראינו, והוא שונה מכל הוצאה להורג כושלת אחרת בעידן המודרני", אמרה רובין מאהר, מנכ"לית המרכז למידע על עונש המוות. "אין לכך תקדים".

הניסיון הכושל להוציא את פייק להורג הגיע לאחר יום שלם של מאבק משפטי עיקש. החלטות סותרות של בתי משפט עיכבו את ביצוע גזר הדין בכמעט תשע שעות, עד שזמן קצר לפני תחילת ההליך התיר בית המשפט העליון של ארה"ב למדינה להוציאה להורג. שלוש השופטות הליברליות בבית המשפט העליון התנגדו נחרצות, והשופטת סוניה סוטומאיור הזהירה מראש מפני רצונה של טנסי לזרז את ההליך באופן חפזני.

עורכי דינה של פייק הזהירו מבעוד מועד מסיבוכים רפואיים עקב ורידים קטנים ופגועים. בעקבות המחדל מסרו: "החששות שהעלנו התממשו במלואם: קושי בגישה לוורידים, ורידים שנפגעו, חומר שהתפרק והיעדר טיפול רפואי חירומי זמין בתוך פרוטוקול שעטוף בסודיות". זוהי הפעם השנייה השנה שבה טנסי נכשלת בביצוע הוצאה להורג באמצעות זריקה קטלנית, לאחר שבחודש מאי הופסק הליך דומה בשל קושי לאתר וריד מתאים.

פייק, כיום בת 50, הורשעה ברצח מזעזע שביצעה בשנת 1995 כשהייתה בת 18 בלבד. היא, בן זוגה דאז וחברה נוספת פיתו את קולין סלמר בת ה-19 להגיע לאזור מיוער בקמפוס אוניברסיטת טנסי. שם עינו אותה קשות, היכו אותה באבני אספלט וחתכו אותה בסכין יפנית. פייק אף לקחה עמה למזכרת חתיכה מגולגולתה של הקורבן.

אילו הייתה ההוצאה להורג מושלמת, פייק הייתה הופכת לאישה הראשונה שמוצאת להורג בטנסי זה יותר מ-200 שנה. אמה של המנוחה, מיי מרטינז, הגיעה מפלורידה כדי לצפות בביצוע גזר הדין ועמדה על כך שאין לפייק כפרה. מנגד, עורכי דינה של פייק, שאובחנה במהלך מאסרה עם הפרעה דו-קוטבית ופוסט-טראומה בעקבות התעללות מינית בילדותה, ניסו למנוע את הריגתה עד הרגע האחרון.