על פי הערכות ארגון החקלאות העולמי של האו“ם, שליש מכלל המזון המיוצר בעולם יורד לטמיון, לכל אורך שלבי הייצור והצריכה, בהיקף כולל של כ-3.1 מיליארד טון בשנה. מתוך כך, כ-30% משטחי הקרקע המנוצלים לגידול מזון למעשה מעובדים לחינם . לפיכך, בזבוז מזון הוא תוצאה ישירה של חוסר יעילות רחב היקף של מערכת המזון העולמית ומשמעותו, בין היתר, היא שחיקה מוגברת של משאבי טבע יקרים ואזילים ויצירת מפגעים נלווים לאדם ולסביבה, ללא כל הצדקה.

 מקובל להבחין בין אובדן מזון – השלכת המזון בשלבים המוקדמים בשרשרת, מהמקור החקלאי ועד סיום שלב הייצור,  לבין בזבוז מזון – השלכת מזון מנקודות השיווק והמכירה והלאה, לרבות כל אזורי הצריכה כגון מסעדות, בתי מלון, מקומות העבודה ומשקי הבית.  בישראל, כבמדינות מפותחות נוספות, שלבי גידול וייצור המזון נחשבים יעילים ומירב הבזבוז מתרחש בשלבי השיווק והצריכה של המזון. על פי דו“ח של לקט ישראל ו-BDO  ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה משנת 2019 , כלל המזון היורד לטמיון לאורך שרשרת הצריכה והייצור בישראל מוערך בכ-2.5 מיליון טון בשנה, המהווים כשליש מהמזון בישראל.

נתוני הבזבוז לאורך השרשרת בישראל דומים למתרחש בארצות הברית, בה כ-16% מהתוצרת אובדת בשלב החקלאות, 2% בשלב הייצור, כ-40% מבוזבזים בעסקי צריכת מזון (מסעדות, בתי מלון, קפיטריות, קייטרינג באירועים) וכ43%  במשקי הבית. קטגורית המזון הנפגעת ביותר בישראל ובמדינות מפותחות אחרות היא תוצרת טרייה – פירות וירקות, מהם כ-45% אובדים לאורך השרשרת.

השפעה סביבתית
בזבוז המזון גורם בראש ובראשונה לבזבוז משאבי טבע יקרים המושקעים בגידול, אריזה, ייצור, שינוע והכנת המזון עד לנקודה בה נזרק, כגון: מים, קרקע, חומרי דישון ודלקים פוסיליים. כל אלה יורדים לטמיון בעת השלכת המזון. לשם המחשה, על פי נתוני ארגון החקלאות העולמי, ה-FAO ,גידול תפוח אדמה אחד דורש כ-25 ליטרים, תפוח עץ אחד כ-40 ליטר מים, פרוסת לחם כ-40 ליטרים והמבורגר - 400.2 ליטרים של מים לייצור.

כיום חלק ניכר מהמזון מגיע למשקי הבית כשהוא ארוז ולכן בזבוז המזון כרוך גם בבזבוז חומרי הגלם הנדרשים לאריזה – בראשם תרכובות פלסטיק שונות, מתכות, זכוכית ונייר. באירופה, כ-40% ממוצרי הפלסטיק החד פעמיים משמשים לאריזות מזון. עם הפיכת המזון לפסולת, נדרשת השקעת משאבים נוספים לטיפול בפסולת זו. בישראל הטיפול כולל לרוב אריזה (שקיות זבל), שינוע לאתרי מיון והטמנה בקרקע - כל אלה צורכים משאבי דלק, אנרגיה, קרקע ומים.  

מיכל ביטרמן. צילום שחר תמיר

בנוסף, בשלבים שונים לאורך שרשרת הייצור והצריכה נגרם זיהום אוויר, ולעיתים גם זיהום קרקע ומים כתוצאה מהשינוע, הייצור והטיפול בפסולת. השפעה סביבתית משמעותית שאינה מקושרת כיום על ידי הציבור ומקבלי ההחלטות מבחינה תודעתית עם בזבוז מזון, הינה השפעתו על האצת משבר האקלים. בזבוז מזון אחראי לכ-8% מפליטות גזי החממה העולמיות.  

השפעה חברתית
ההשלכות החברתיות של בזבוז מזון מתייחסות לפערים החברתיים הנגרמים בשל בזבוז המזון המשווע מחד, ואוכלוסייה הסובלת ממחסור מאידך. בזמן ששליש מהמזון בעולם נזרק לפח, יותר מ 820 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מרעב או חוסר בטחון תזונתי. לאור המשבר העולמי של וירוס הקורונה ובעקבותיו משבר כלכלי חסר תקדים, ההערכה היא כי מיליונים בכל העולם יצטרפו למעגל העוני והרעב. במקביל, כמעט כל המדינות מדווחת עליה בשכיחות השמנת היתר בקרב האוכלוסייה. גם השמנת היתר נובעת לעיתים קרובות מתזונה לא מאוזנת המספקת קלוריות ושומן על חשבון ערכים תזונתיים חשובים אחרים ולכן נכללת כתופעה.

השפעה כלכלית
ההשלכות הכלכליות של בזבוז ואובדן מזון רלוונטיות הן ברמה הלאומית והן ברמת משקי הבית. הנתונים הבינלאומיים מצביעים על בזבוז ואובדן מזון בשווי טריליון דולר בשנה בעולם, ועלויות סביבתיות עקיפות בשווי זהה מידי שנה כתוצאה מנזקים סביבתיים. גם בישראל בזבוז ואובדן המזון מסתכם בעלויות ישירות ועקיפות גבוהות, מרביתן נוצרות בשלבי הקמעונאות, ההפצה והצריכה של המזון. שווי בזבוז המזון במשקי הבית בישראל מוערך ב-20.3 מיליארד שקלים בשנה, שהם כ- 3200 ש“ח לשנה למשק בית. עלות זו מהווה כ-13% מהיקף ההוצאה הביתית על מזון למשק בית. כמו כן, בזבוז המזון תורם ליוקר המחיה משום שהוא מגולם במחיר המוצרים לאורך שרשרת הייצור והאספקה.

לסיכום, לצד העלאת המודעות על ידי מתן מידע אודות היקף הבעיה, השלכותיה ומחירה הכלכלי, יש להפוך את בזבוז המזון בישראל לנורמת התנהגות פסולה. אנו ממליצים על הנקודות הבאות: עבודה הדרגתית, תודעתית לשם הגדרה מחודשת של תפיסת שפע ומפרנס/מארח טוב/ה, כמו כן חיזוק תחושת המסוגלת העצמית של צרכנים בישראל לצמצום בזבוז מזון כחלק מעיצוב דמותו של המטבח הישראלי. בנוסף, הצגת פתרונות יישומיים וקלים לשימוש בשלבי תכנון הקניה, הבישול והאחסון, כמו גם בהצלה של שאריות במשק הבית.

מסגור הצמבו"ז כמאמץ משותף לחוסן לאומי, בו לוקחים חלק כלל המגזרים והגופים המשמעותיים בישראל: מגדלים, יצרנים, רשתות השיווק, צה"ל, מוסדות ציבור וממשל, מערכת החינוך ועוד. יש להימנע מיצירת תפיסה לפיה מניעה או צמצום בזבוז מזון מנוגדים לערכים צרכניים חשובים של בטיחות במזון, איכות, טעם והנאה מהאוכל.

ד"ר מיכל ביטרמן היא מנכ"לית ומייסדת ארגון THE NATURAL STEP ישראל, הפועל למען צמצום בזבוז המזון והעמקת המודעות לקיימות ולסביבה. הארגון הוא חלק ממערך בינלאומי של ארגונים הפועלים ברחבי העולם למען קיימות, אקלים וסביבה תוך הטמעת נושאים אלה בחברות ובגופים גדולים במשק.